גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:
רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

האזינו:

החודשים האחרונים היו מלאי אירועים בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס: אאוטבריין, חברת הפורטפוליו של הקרן, התמזגה עם המתחרה הוותיקה טאבולה; איירון סורס הכניסה משקיע חדש, שרכש מניות של משקיעים קיימים ב-450 מיליון דולר; הסטארט-אפ אנסיילו נמכר לפורטינט לאחר רכבת הרים של כמה שנים; LiveU נמכרה תמורת 200 מיליון דולר לפרנסיסקו פרטנרס וקרן IGP; וזאת רק רשימה חלקית. כל עסקה והמבנה והאופי שלה. חלקן לא התבצעו במבנה המקובל של אקזיט כמו שאנחנו מכירים אותו.

"אני חושב שצריך להתחיל לדבר על מושג ה'אקזיט', כי הוא עובר בשנים האחרונות שינויים דרמטיים", כך אומר המשקיע רונן ניר מויולה ונצ'רס בראיון ל"רוד שואו", פודקאסט ההייטק של "גלובס". "בעבר התייחסו בתעשייה לתהליך מימון החברות כתהליך רציף בזמן - החברה מגייסת את הכסף בהדרגה, בשווי עולה, אבל האקזיט היה בדיד בזמן - או שהחברה נרכשת במלואה ובעלי המניות מקבלים את כל הכסף בבת אחת, או שהיא יוצאת להנפקה, המניות הופכות סחירות ובעלי המניות מתחילים להיפגש עם הכסף. המציאות הזאת לא נכונה יותר. זה קורה מכיוון שחברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר, בעוד שהיזמים, האנג'לים והמשקיעים הראשונים בחברה צריכים להיפגש עם הכסף - תהליך שהופך יותר ויותר משוכלל.

"לצורך העניין, המיזוג בין טאבולה לאאוטבריין הוא בקושי אקזיט - נכון שיש כסף מסוים שיחולק למשקיעים, אבל יש פה חברה שתמשיך לפעול והאקזיט עוד הרבה לפנינו. יש פה תהליך עמוק שלפעמים מפספסים. לכל חברה ולכל קרן יש את השיקולים להן, וקרנות צריכות להיפגש עם כסף כדי לתת ערך למשקיעים, אבל הן גם רוצות להישאר בחברות כדי ליצור ערך נוסף. מבחינתנו זה אידיאלי".

מתי חברות יוצאות ממצב של הישרדות?

ניר שירת ביחידה 8200 במשך 14 שנה, ובתפקידו האחרון שימש כראש ענף במרכז המודיעיני. לאחר מכן עבד כמה שנים בתעשייה, ולפני שעבר להון סיכון עבד בחברת ורינט. "מהרבה מאוד בחינות, אם 8200 הייתה הבית שלי בתחומי יזמות וטכנולוגיה, אז ורינט הייתה בית ספר מדהים של מהי חברה ציבורית, איך מנהלים פרויקטים מול לקוחות, מה המשמעות של הפרמטרים הפיננסיים בתוך ביצועי החברה ועוד". לויולה ונצ'רס (אז כרמל ונצ'רס) הגיע בגיל 37. "אני תמיד אומר שהבורות היא לפעמים ברכה. לא כל כך ידעתי מה זה קרן הון סיכון ומה זה סטארט-אפים, אבל היה נראה לי שזה מקום שיפתח לי את הראש לתחומים ומודלים עסקיים שאני לא מכיר. התוכנית הייתה לבוא לשנתיים ואז ללכת לאחת מחברות הפורטפוליו, אבל לחיים יש דרך משלהם ואני פה אחרי 12 שנה".

לפני כמה שבועות פרסם ניר פוסט על המכירה של חברת אנסיילו לחברת פורטינט תמורת עשרות מיליוני דולרים, ובפוסט הוא התייחס לרכבת ההרים של הסטארט-אפ. "המהות של הפוסט הייתה להגיד תודה ליזמים, שעברו תהליך מאוד לא פשוט של שנתיים שבהן היו עליות ומורדות. תשאל כל שותף בקרן הון סיכון, בכל רגע נתון יש לו שתי חברות במשבר, מתוך 10-12 חברות. זה יכול להיות בעיות במספרים, בהנהלה, בצוות היזמים, משקיעים שלא מסתדרים בדירקטוריון ועוד. לכן חלק גדול מחיי היומיום שלנו זה ניהול משברים. המדד שלי לגבי חברות שנמצאות בשלבים מוקדמים (ארלי סטייג') הוא הכנסות של עשרה מיליון דולר וצמיחה של 50%. הן עוברות ממצב של סכנת סגירה למצב של 'כמה מהר אני יכול לבנות לה ערך'.

"אנסיילו הייתה חברה עם מוצר מאוד טוב והכנסות משמעותיות, שהיו לה קשיים לגייס את הסכומים הדרושים כדי לעמוד בתחרות הפרועה שיש בתחום הסייבר. המשקיעים לא קיבלו את כל כספם, אבל כן קיבלו חלק ממנו. העובדים כולם עברנו ושילמנו את החובות לכל הספקים. היו הרבה דיונים פנימיים בחברה ולא הייתה הסכמה חד משמעית בדירקטוריון, אבל הצלחנו להביא אותה לחוף מבטחים".

ויולה ונצ'רס קיימת משנת 2000, והיא גייסה עד כה חמש קרנות. כיום יש לקרן חברות פורטפוליו משלוש הקרנות האחרונות. הקרן השלישית כללה 23 חברות, וכיום יש בה שבע פעילות - אאוטבריין, איירון סורס, פיוניר ועוד. שאר החברות מהקרן השלישית עשו אקזיט או נסגרו.

מספר הסטארט-אפים נמצא בירידה בשנים האחרונות. איך אתה מסביר את זה?

"יש תופעה עולמית של ירידה דרמטית במספר הסטארט-אפים שקמים, תופעה שבישראל היא מעט יותר קיצונית. לדעתי יש כמה הסברים לכך: ב-20 השנה האחרונות היו מספר מהפכות טכנולוגיות, ובראשן מחשוב ענן, המובייל, ביג דאטה, רשתות חברתיות ועוד. בסופו של דבר, הן שינו את ההתנהגות שלנו כצרכנים וכעובדים. ביולה אנחנו אוהבים לקרוא לזה 'The Age Of Consumer'. אנחנו עושים את הקניות שלנו בצורה שונה, צורכים שירותים פיננסיים בדרך אחרת ואפילו שינינו את הדרך שלנו לדייטינג. נשאלת השאלה אם לא הגענו לאיזושהי אסימפטוטה. יש לי אייפון 8, שהוא באמת נחמד, אבל השיפור שלו הוא בכך שיש לו מצלמה יותר טובה - הוא לא מהפכני כמו האייפון הראשון, שבאמת חולל מהפכה שיצרה לה אקוסיסטם מדהים של מפתחי אפליקציות, פרסום וכל מה שמסביב. יכול להיות שמיצינו את פוטנציאל החדשנות בתחומים האלו".

אז מה העידן הבא?

"אנחנו מכנים אותו 'Age Of Machine'. מקום שבו הטכנולוגיה תדע להחליף את המשתמש הממוצע בחלק מהדברים, ולא רק תשפר את הפרודוקטיביות שלו. הבעיה שהשוק עדיין לא התאפס על מה בדיוק זה אומר, איפה הזדמנויות ההשקעה שם וכמה זמן זה ייקח. סיבה אפשרית נוספת קשורה לתעשיית ההייטק הישראלית: במהלך 30-40 השנים האחרונות שבהן קיימת התעשייה יצאנו מתוך נקודת הנחה שהאקוסיסטם בנוי ככה - IBM גדולה מדי כדי להיות חדשנית. אז קרנות הון סיכון מימנו סטארט-אפים, שאחרי כמה שנים נמכרו ל-IBM. אבל האם זה המצב היום? אחרי כל הדיבורים על מטבע קריפטו מי שבא עם הפרויקט הכי מהפכני זה פייסבוק עם ליברה, על שבבי בינה מלאכותית שומעים הכי הרבה מגוגל ומאנבידיה, אבל איפה הסטארט-אפים?

"מה שמפר את האיזון זה שהחברות הגדולות למדו איך להיות חדשניות. הן רוצות לשמור על היכולת שלהן והן צברו כוח מחשוב וכמות דאטה באזורים שאליהם העולם הולך, דבר שיוצר להן יתרון לא הוגן לעומת הזריזות של הסטארט-אפים. ואז אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה מקומם של הסטארט-אפים ב-20-30 השנים הקרובות? קיימת גם מלחמה גדולה על כוח האדם, ואז בסיכומו של דבר אנשים עושים את הבחירה בין האם ללכת לעבוד באמזון ובפייסבוק ולעבוד בחברות שהן כן יותר חדשניות ממה שהיה פעם, או ללכת להיות יזם.

"אגב, יכול להיות שהירידה במספר הסטארט-אפים היא בכלל לא בעיה. ב-2014 וב-2015 הגענו לשיא של 1,500 סטארט-אפים חדשים, וזה פגע באיכות שלהם. הצוותים היו יותר קטנים, למשל. אפשר להגיד שהירידה הובילה לברירה טבעית, ומי שנשאר אלו היזמים שיש להם את הנחישות של לעבור את רכבת ההרים של להיות יזם. אני חושב שבסוף המספר הנכון הוא באזור 600-700 סטארט-אפים חדשים בשנה. השאיפה שלנו לגדול כל הזמן היא לא נכונה כי בסוף יש דילול של הטאלנט וצריך להיסגר על מספר שהמדינה יכולה להכיל. אני מברך על התיקון, ומקווה שהוא לא יוביל להידרדרות מסוכנת מדי".

"איפה היה הדירקטוריון של אובר ו-WeWork?"

במקביל לירידה במספר הסטארט-אפים, נרשמת מגמת עלייה בהיקף ההשקעות בסטארט-אפים. ניר מציין כי הצמיחה מגיעה בעיקר לחברות בשלבי צמיחה.

יש לכם חברות ותיקות יחסית. שוק ההנפקות היה סגור, אבל האם זאת הסיבה היחידה לכך שחברות היו נשארות פרטיות יותר זמן?

"הקריטריון לביצוע הנפקה כל הזמן עולה: פעם היה צריך הכנסות בהיקף של 70 מיליון דולר, לאחר מכן 100 מיליון דולר והיום צריך הכנסות של קרוב ל-200 מיליון דולר. בשנה האחרונה עמד ממוצע ההכנסות של חברות בהנפקה על 300 מיליון דולר. אבל זאת לא הסיבה היחידה - סביבת האקזיטים מאוד השתנתה ואני חושב שחלק גדול מהרוכשים הקלאסיים לא קיימים יותר, בעיקר חברות ה-IT הגדולות - IBM, דל, סיסקו ו-HP. מצד שני, השחקנים החדשים - ענקיות הטכנולוגיה, עוד לא קונים מספיק".

האקזיטים החדשים שתיארת גורמים לכך שהקרנות נבדלות ביכולת להפיק מההשקעות הערך גבוה יותר?

"זה נכון, ותמיד היה נכון. אני חושב שבסיכומו של דבר השינוי הכי מהותי לא בא דווקא בתפקיד הקרנות בשבתן כבעלי מניות, אלא השינוי המהותי בא בתפקיד דירקטוריון. אפשר לשאול איפה למשל היה הדירקטוריון של אובר ו-WeWork, ככזה שצריך שתהיה לו עמדה עצמאית על דרכי המימון של החברה והשווי שלה.

"אם עד היום חלוקת העבודה הייתה שהדירקטוריון הוא גוף מבקר ומי שאחראי על הביצוע בפועל של התוכנית האופרטיבית זאת ההנהלה, ברגע שיש יותר ויותר אירועים ברמת התאגיד שבהם הדירקטוריון הוא הגוף האופרטיבי - גם גיוסים וגם תחכום בביצוע האקזיטים - אז אני חושב שחברי דירקטוריון צריכים לעבוד הרבה יותר קשה. בעבר חברי דירקטוריון היו פסיביים לגבי האסטרטגיה הפיננסית של החברה כי מתישהו החברה תימכר. היום זה לא המצב וצריך להיות יותר פרואקטיביים ולגרום לדברים לקרות".

אובר, WeWork וחדי קרן אמריקאיים נוספים גייסו לפי שווי גבוה. זה גם פוגע ביכולת לממש מניות, לא?

"זה נכון להפריד בין סוגיית שווי לסוגיית נזילות. אנחנו תמיד שואלים את עצמנו אם חברה שגייסה לפי שווי של מיליארד דולר גם יכולה להימכר במיליארד דולר. אני חייב להגיד לטובה, שבעיות השווי בישראל לא כל כך משמעותיות כמו בעיות השווי במקומות אחרים בעולם. חדי הקרן פה הם באזורים של 2-1 מיליארד דולר, לא חמישה מיליארד דולר ולא 50 מיליארד דולר. אלו חברות שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים וצומחות בקצב יפה. השווי שלהן מוצדק". 

עוד כתבות

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; ירידה חדה בצמיחה בארה"ב

הניקיי צלל בכ-2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר