נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ
בקשת החנינה של איש העסקים נוחי דנקנר טרם חזרה לשולחנו של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, והטיפול בה על-ידי מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שטרם קיבלה לידיה את כל חוות-הדעת שביקשה לשם קבלת ההחלטה בה, עדיין נמצא בעיצומו - כך נודע ל"גלובס". זאת, בניגוד לדיווחים שנפוצו בסוף השבוע, שלפיהם בקשת החנינה כבר עברה לטיפולו של הנשיא. עוד דווח כי שר המשפטים, אמיר אוחנה, חתם על בקשת החנינה של דנקנר.
בתשובה לשאלת "גלובס" אם אכן השר אוחנה חתם על הבקשה, חרף העובדה שהטיפול של הגורמים המקצועיים בה עדיין מתנהל, השיבו מלשכת אוחנה כי "ככלל איננו נוהגים להגיב בענייני בקשות חנינה עד אשר לא התקבלה החלטה סופית בנושא. יש לציין כי סמכות החנינה מסורה לנשיא המדינה. מבלי להתייחס לנשוא פנייתכם, נדגיש כי שר המשפטים הוא הגורם הממליץ לנשיא בכל בקשת חנינה, ומחלקת חנינות במשרד המשפטים עורכת עבור השר חוות-דעת. במקרה שהנשיא מחליט לחון אדם, שר המשפטים מאשרר את החנינה באמצעות חתימת קיום. חוות-הדעת של מחלקת החנינות מסתמכות על התיק המשפטי, דוחות שונים אודות מבקש החנינה, חוות-דעת מגורמים מקצועיים שונים, עמדת נפגעי העבירה על-פי חוק וכל מידע רלוונטי נוסף. ההמלצות בנוגע לבקשות חנינה מתחשבות במגוון רחב של שיקולים, תוך איזון בין אינטרסים שונים".
במקביל, בשבוע שעבר הועבר דנקנר לאגף שמור בכלא ניצן, לאחר שאסיר אחר התלונן עליו. המשטרה עדכנה בדבר את הגורמים המשפטיים בבית הנשיא המטפלים בבקשת החנינה של דנקנר. מדוברות בית הנשיא נמסר בתגובה לפניות באשר לבקשת החנינה של דנקנר: "נשיא המדינה לא יקבל את החלטתו בנושא עד אשר יסתיים טיפול רשויות האכיפה בעניינו של הנ"ל".
נתון חדש
נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר אי.די.בי, שנכון להיום ריצה כבר כ-14 חודשים מתוך 36 חודשי המאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בפרשת הרצת מניות אי.די.בי, הגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה חמישה חודשים בלבד לאחר שהחל לרצות את עונש המאסר. בבקשה הביע דנקנר חרטה על מעשיו, וביקש מהנשיא כי יפעל לגביו על-פי מידת הרחמים לאור מצבו הבריאותי המידרדר, מצב הוריו המבוגרים, תרומתו לחברה הישראלית והאינטרס הציבורי במתן האפשרות להחזיר לציבור את חובותיו על בסיס ההסדר שלו התחייב במסגרת קריסת קונצרן אי.די.בי.
לפי הדין בישראל, בקשת חנינה, כלומר בקשה להקלה בעונש, מוגשות לנשיא שמאשר את קבלתה. לאחר טיפול מקדמי של המחלקה המשפטית בבית הנשיא, עובר הטיפול בבקשה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. מחלקת החנינות פונה לגורמים שונים הנוגעים לבקשה ואוספת את כל המידע הנדרש לצורך קבלת החלטה בה. לאחר מכן ולאור מכלול הנתונים שהוצבו בפניו, שר המשפטים מגבש את המלצתו ומעביר אותה לבית הנשיא, שמכריע בבקשה. במקרה של דנקנר, כאמור, טרם סיימה מחלקת החנינות את איסוף חוות-הדעת והמידע הנדרש לשם קבלת החלטה, והנושא טרם חזר לטיפולה של המחלקה המשפטית בבית הנשיא.
ככלל, במחלקת החנינות במשרד המשפטים ובבית הנשיא נוטים לאשר חנינות רק במקרים חריגים שבהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן, אם כי בתקופתו של הנשיא ריבלין שולשו מספר החנינות שאושרו. מהנתונים הרשמיים של מחלקת החנינות במשרד המשפטים ביחס לשנת 2017, שהם הנתונים העדכניים ביותר שניפק נכון לעכשיו המשרד, בשנת 2017 זכו 10 אסירים לחנינה מלאה מנשיא המדינה.
עוד עולה מהנתונים כי רובן המכריע של בקשות החנינה אכן נדחות: כך למשל, מתוך 165 בקשות להקלה בעונש מאסר שהוגשו לנשיא ב-2017, רק 12 נענו בחיוב (7%). בשנת 2018, לרגל חגיגות ה-70 למדינה, אישר הנשיא ריבלין 50 חנינות, בהתאם לקריטריונים מיוחדים שאותן קבע לרגל המאורע החגיגי.
אולם גורמים המכירים את בקשתו של דנקנר מסרו כי בכל הנוגע לסיכוי ההצלחה של הבקשה, נראה כי לפחות את המשוכה הראשונה, וזו שבה נופלות חלק ניכר מבקשות החנינה, צלח דנקנר. החלק המרכזי של בקשתו נוגע להידרדרות שחלה במצבו הבריאותי, נתון שלא עמד לנגד עיניו של בית המשפט העליון שקיבל את ערעור המדינה בעניינו והחמיר את עונשו משנתיים מאסר לשלוש שנים. בכך שונה בקשתו של דנקנר ממרביתן של בקשות החנינה המהוות ניסיון למקצה שיפורים נוסף, כמעין ערכאת ערעור.
ל"גלובס" נודע כי מבחינתם של הגורמים המקצועיים במחלקת החנינות במשרד המשפטים והגורמים המקצועיים בבית הנשיא, השיקול המרכזי שיכריע אם להיענות לבקשה הוא אכן מצבו הבריאותי של דנקנר. אותו שיקול יוכרע במידה רבה בהתאם לחוות-הדעת הרפואיות שאותן ביקשו הגורמים המקצועיים, ואלה כאמור טרם הונחו על שולחנה.
עם זאת, כבר כעת ידוע כי הגורמים המקצועיים האמונים על קבלת ההחלטה סבורים כי מדובר בבקשה לגיטימית וסבירה שיש לבחון בכובד-ראש, ולא בבקשה מופרכת שיש לדחות על הסף. במקביל, גורמים בסביבתו של דנקנר סיפרו כי הם סבורים כי מדובר בבקשה בעלת סיכויים גבוהים להתקבל, ולטענתם הם כבר קיבלו איתותים חיוביים מכיוון משרד המשפטים ומבית הנשיא באשר לסיכוייה.
קיצור מאסר
בישראל מעולם לא גובשו קריטריונים ברורים להענקת חנינה, אולם לאורך השנים פירשו במשרד המשפטים ובבית הנשיא את הגדרת החוק ל"מעשה של חסד ורחמים", כמעשה הומני בו ניתן לנקוט כאשר חל שינוי בנסיבות המצדיק זאת, ובפרט במקרים של שינוי נסיבות הנוגע למצב בריאותי או משפחתי.
בדצמבר 2018 סיפרה ראש מחלקת החנינות במשרד המשפטים, עו"ד נוחי פוליטיס, כי המאפיין של מרבית האסירים שזכו לחנינה בשנה שקדמה לה הוא "מצבים מורכבים", כמו מחלה קשה, זיקנה מופלגת או אסירים חד-הוריים שזכו בחנינה "למען ילדיהם".
מכל מקום, גם אם הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ימליצו על קבלתה של בקשת דנקנר, כוונתם אינה להמליץ על שחרורו לאלתר מהכלא, אלא לקצר את תקופת מאסר במספר חודשים בודדים, מה שיאפשר לו להגיש בקשה לוועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר שתקבע אם ניתן לשחררו. במקרה כזה יבקש דנקנר את שחרורו על-תנאי, ובניגוד לסוגיית החנינות שהקריטריונים לה לא קבועים בחוק, ביחס לשחרור על-תנאי מטעמים רפואיים, קובע החוק קריטריונים מוגדרים וברורים ביחס להקלה בעונש בנסיבות בריאותיות. בכל מקרה, גם אם לא תוענק לו חנינה, יוכל דנקנר לבקש את שחרורו המוקדם בתנאים כבר במאי 2020.
ואכן, ברובם ככולם של המקרים משמעותה של החנינה איננה שחרור לאלתר מהכלא. כך, במאי 2018 העניק הנשיא חנינה לזמר קובי פרץ, במסגרת מתווה החנינות לרגל חגיגות ה-70, במסגרת החנינה קוצרה תקופת מאסרו של פרץ, שריצה מאסר בגין עבירות מס, כך שיוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים.
שנה מוקדם יותר העניק ריבלין חנינה לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, רק לאחר שסיים את תקופת מאסרו, ובכך הקל בתנאי השחרור שלו שכללו ממנו דרישה להגיע לתחנת המשטרה פעמיים בשבוע. בעודו אסיר, סירב ריבלין לחתום על בקשת החנינה של אולמרט לקיצור תקופת מאסרו.
מסלול החנינה
● בקשת חנינה מוגשת לנשיא המדינה, שמאשר את קבלתה.
● המחלקה המשפטית בבית הנשיא מבצעת טיפול מקדמי בבקשה.
● הטיפול בבקשה מועבר למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שפונה לגורמים שונים ואוספת את כל המידע הנדרש.
● שר המשפטים מגבש את המלצתו ומעביר אותה לבית הנשיא להכרעתו. אם הנשיא מחליט על חנינה, השר מאשררה בחתימתו.