צוללת צבאית / צילום: shutterstock
בתקופת כהונתו כשר ביטחון, ניסה אביגדור ליברמן לקבוע כללים סדורים ועקרונות, שעל פיהם יתנהלו פורשי צה"ל ומערכת הביטחון בעת מעורבותם בעסקאות ביטחוניות. צורך זה בא על רקע פרשת הצוללות וכלי השיט, שנחקרה באותה עת במשטרה ושהגיעה בסוף השבוע לידי הגשת כתבי אישום בין היתר נגד בכירים בעבר במערכת הביטחון ובצבא.
למען קביעת הכללים והעקרונות שעל פיהם תפעל מערכת הביטחון אל מול בכיריה לשעבר במקרים של עסקאות נשק, מינה ליברמן ועדה מייעצת ובראשה השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, ולצדה האלוף (במיל') משה קפלינסקי, ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר תא"ל (במיל') פנחס בוכריס.
הוועדה הייתה אמורה להגיש לשר הביטחון את המלצותיה בתוך ארבעה חודשים. מה קרה בפועל? כלום. כך עולה מבדיקת "גלובס". הסיבה: היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מיהר להוציא לליברמן את הרוח מהמפרשים, לאחר שקבע כי ועדה כזאת לא תוכל לפעול כל עוד לא סיימה המשטרה את חקירתה בפרשת הצוללות וכלי השיט.
מה אם כן למדה מערכת הביטחון מפרשת הצוללות; האם הוטמעו כללים חדשים בעקבות הפרשה? לפי ראש מינהל הרכש הביטחוני לשעבר, תא"ל (במיל') שמואל צוקר, "למיטב ידיעתי, המערכת לא עשתה דיון אחד בנושא, לא קיימה בירור אחד ולא ערכה תחקיר אחד מסביב לשאלה איך קרה שייתכן שאדם אחד הצליח להוליך אותה שולל".
עוד מספר צוקר: "הייתי ראש מינהל הרכש הביטחוני באותה התקופה, ולא זומנתי אפילו פעם אחת לדיון שמטרתו להפיק לקחים וללמוד מהפרשה הזאת. הלנתי על כך כמה פעמים גם בפני מבקר המדינה. אבל תמיד אמרו לי שבזמן שיש חקירת משטרה - לא נוגעים בזה. אבל ברמת הצבא? בחיל האוויר, כשיש תקלה עושים תחקיר. אבל זה פשוט לא קורה".
"לקח מערכתי שהופק מהפרשה? לא מכיר"
ב-2017 פרש צוקר לגמלאות אחרי שש שנות כהונה בתפקיד ראש מינהל הרכש הביטחוני. במסגרת חקירת המשטרה בפרשת הצוללות, הוא נקרא למסירת עדות, לצד עדות נוספת שמסר לוועדת המשנה לבניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבראשה ח"כ עפר שלח (כחול לבן). מאז אותן עדויות שמסר, הוא לא זומן ולא שמע על שום הליך של הפקת לקחים שמתקיים בעניין.
"אם היה קורה משהו בעקבות הפרשה הזאת ברמת התחקור והפקת הלקחים - הייתי יודע", הוא אומר ל"גלובס". "בתקופתי דיווחתי שמשהו כאן לא נראה טוב, לא מההיבט הפלילי, כמו מההיבט שקשור לתהליך קבלת ההחלטות".
צוקר מספר על מעורבותו ברכש כלי השיט מגרמניה. "הייתי הגורם שאמון על הרכש הביטחוני. הגורם המקצועי (חיל הים - י"א) אמר לי שהוא רוצה ספינה קטנה, ואז האפיון השתנה לספינה גדולה. ההבדל הוא בין ספינה של 1,200 טון, לספינה של 2,000 טון. אלו לא רק המחירים ששונים, אלא גם עלויות האחזקה, עלויות תפעול, יכולות שילוב של מערכות לחימה ועוד. בספינה גדולה מדובר על סכומים אחרים לגמרי, זה שיעבוד תקציבי למשך זמן רב".
גורמים אחרים שמקיימים קשרים הדוקים עם מערכת הביטחון, ענו היום בשלילה על השאלה אם נחשפו למהלכים מצד משרד הביטחון, שבכוחם למנוע את פרשת השחיתות הבאה. "לקח מערכתי שהופק? אני לא מכיר דבר כזה", אומר גורם ביטחוני בכיר ל"גלובס".
משרד הביטחון: גובשו הנחיות
הנושא של חידוד הנהלים מפרשת הצוללות וכלי השיט נבחן בין היתר לאור העובדה שמדובר בעסקאות בין שתי מדינות, ישראל וגרמניה - מתכונת שמלכתחילה העלתה תהיות לגבי הצורך בגורם מתווך, כמיקי גנור, אחד מהנאשמים המרכזיים בפרשה ומי ששימש כנציג המספנה הגרמנית טיסנקרופ בישראל.
גורם ביטחוני שמעורה היטב בתחום העסקאות הביטחוניות אומר ל"גלובס": "הפרשה הזאת חמורה וכבדה פי כמה מכל פרשה אחרת שמסעירה את סדר היום הציבורי, ומבחינת מערכת הביטחון זאת לא מכה קלה בכנף. פרשת הצוללות חייבת להוביל לטלטלה דרמטית בכל הקשור לתהליכי הרכש הביטחוני. סביר להניח שגם בעלי תפקידים שינו את אופן התנהלותם כעת, והם מחילים על עצמם זהירות יתר וערנות בעקבות נוכחות של גורמים שונים במגעים לקראת רכש ביטחוני. עם זאת, אני לא מזהה כאן מגבלה חדשה שיכולה להערים קושי אדיר עבור מי שירצה לתמרן מחר את המערכת באופן כזה או אחר".
ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון נקט בסדרה של פעולות והטיל מגבלות על עבודה מול סוכנים בעסקאות רכש, בכפוף לדין ולחוק חופש העיסוק. המשרד גיבש הוראה הקובעת כי ככלל, משרד הביטחון יתקשר עם ספקים ללא מעורבות סוכנים, וכן יבדק כל חשש לניגוד עניינים של כלל המעורבים ברכש. עוד קובעת ההוראה, כי פגישה עם סוכן תהיה רק לאחר קבלת פנייה רשמית כתובה מהחברה שאותה הוא מייצג. כל פגישה עם סוכן תתועד ותדווח לממונים, וחברות יחויבו לדווח למשרד על כל ניגוד עניינים מול סוכן שהן מפעילות".