גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מה עומד מאחורי הירידה במספר המתגייסים החרדים?

הירידה במספר החרדים המתגייסים קשורה באופן ישיר לתהליך ההאטה של שילוב חרדים גם באקדמיה ובשוק התעסוקה, הודות לתמיכה הפוליטית שמקבלים החרדים בשנים האחרונות ● דעה

חרדים בירושלים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חרדים בירושלים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

הידיעות שפורסמו בדבר החשד להטיה בנתוני המתגייסים החרדים לצה"ל - מטרידה מאוד. דיברו על הכפלה ואף שילוש של מספר המשרתים החרדים לעומת המספר האמיתי, באופן שהופך את סוגיית גיוס החרדים ל"הונאה" לכאורה של הציבור. אולם ה"עליהום" על צה"ל היה מוגזם, והצבא פעל במסגרת "חוק הגיוס" - גם אם פירש אותו לעיתים בהרחבת יתר. כך, במשך מספר שנים הכליל צה"ל במניין המתגייסים גם כמה מאות בוגרי ישיבות תיכוניות, דתיים שלמדו אחר-כך בישיבות חרדיות, וכן עולים חרדים מחו"ל. פרשנות מרחיבה, אבל לא שקר גס.

גם בלי קשר לאופן המדידה, מספר החרדים המתגייסים לצה"ל נמצא לראשונה זה שנים בירידה. בשנת 2018, התגייסו לצה"ל רק 2,500 חרדים, לעומת כ-3,000 ב-2017. אלה נתונים עגומים בשל הצמיחה המהירה של מסלול זה בעשור החולף. גיוס חרדים מוצלח הביא להגברת השוויון בין חרדים ללא-חרדים, לתרומה של חרדים לצה"ל, וגם סייע למשרתים להשתלב לאחר השחרור בשוק העבודה.

אז מה השתבש? - את הנתונים על הצניחה במספר המשרתים אי-אפשר לנתק מההאטה בשילוב חרדים בשנים האחרונות, באקדמיה ובשוק התעסוקה. מספר הסטודנטים החרדים שקפץ פי שבעה בשנים 2015-2005, עלה באחוזים בודדים בשלוש השנים האחרונות, ותעסוקת גברים חרדים, שקפצה משליש ל-50% בעשור, נתקעה על 50% כבר ארבע שנים. 

הסיבה העיקרית לכך קשורה להחזרת התמיכות התקציביות של המדינה ב-2015, עם כניסתן לקואליציה של המפלגות החרדיות. תקציב הישיבות והכוללים הוכפל, נחקק חוק לתמיכה כספית בלומדי תורה שנשותיהם לא עובדות, וניתנו הנחות גדולות במעונות יום, גם אם בן-הזוג הוא אברך כולל שלא עובד. צעדים אלו הביאו לירידה במוטיבציה של גברים חרדים לצאת למסלולי שילוב חרדים בצבא, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה. יש להבין שחרדים פונים למסלולי השילוב בלית ברירה, אך בשנים האחרונות, בשל התמיכה הפוליטית, נוצרה להם ברירה - להישאר בכולל.

ביחס לגיוס חרדים לצה"ל, המצב קשה יותר. לפני כשנתיים פסל בג"ץ את חוק הגיוס לחרדים משום שהוא איננו כולל יעדים מפורשים ומערכת תמריצים ברורה. אולם מאז, בשל הקושי של המערכת הפוליטית להסכים על חוק גיוס חדש, מתנהלת מערכת הביטחון באפלה. ובלא יעדים, אין מה לדבר על סנקציות.

המצב הלא-מחמיא ביחס לגיוס חרדים מביא לתגובות מנוגדות: יש הטוענים לגיוס חובה מלא לחרדים, ובכפייה, כשאר האזרחים; בלי להביא בחשבון את כוח ההתנגדות הקולקטיבית לחוק, מצד החברה החרדית. לעומתם, יש הטוענים לטובת פטור מלא לחרדים, כדי שיוכלו להשתלב בחופשיות בשוק התעסוקה, בלי להביא בחשבון את האי-שוויון הצורם הטמון בכך והפגיעה הקשה באוכלוסיית המשרתים.

הפתרון לסוגיית גיוס חרדים תלוי בשילוב חרדים בכלל התחומים: פתיחת מסגרות מתאימות הכרוכות בתמריצים כלכליים, וצמצום תקציבי התמיכות לישיבות החרדיות. כך, בעבר, זינק שיעור החרדים שנכנסו למעגל העבודה, כשנפתחו מסגרות הכוון ייעודיות, וגם הסתייע בכך שבאותן שנים חתכה הממשלה בקצבאות הילדים באופן שחייב חרדים לפנות למסגרות חדשות אלו.

ביחס לשירות חרדים בצה"ל, המסגרות המתאימות כבר נפתחו, אך התמיכות במסלולי הישיבה והכולל נותרו בעינן. כלומר, נוסף לכך שהתקציבים האלטרנטיביים לא קוצצו, הם גם לא הותנו בעמידה ביעדי גיוס לכלל האוכלוסייה החרדית. במצב זה, עדיף לישיבה חרדית "להילחם" גם על תלמיד שתורתו לא ממש אומנותו, ושגיוסו לצה"ל יפגע בתקציביה.

המדיניות הנכונה היא לחזור למסלול התמריצים הכלכליים. חוק הגיוס החדש צריך להגדיר יעדים עולים לגיוס חרדים לעשור הקרוב, וסנקציות על תקציב הישיבות במצבי אי-עמידה ביעדים. צעדים אלו יחזירו את מסלול הגיוס לחרדים לצמיחה, ויקדמו את שילובה של החברה החרדית במשק. העלייה במספר המתגייסים החרדים תסייע גם למערכת הביטחון לקבל החלטה על המשך קיצור השירות לכלל המשרתים בצה"ל. יהיה זה הצעד השוויוני והמשמעותי ביותר שניתן להעלות על הדעת ביחס לעתידו של צבא העם. 

הכותב הוא ראש התוכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על