גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה על קרן העושר: רשות המסים בדרך לחקיקה נגד כיל; שוקלת גם הליכים משפטיים

במשרד האוצר זועמים על כיל: השומה שהגישה לשנת 2018 כוללת תרגילים חשבונאיים שחוסכים ממנה תשלום מס לקרן העושר • גורם ממשלתי: "יש כאן כמעט חצייה של הגבול הפלילי" • באוצר אומרים כי חברות נוספות מתחמקות מתשלום תמלוגים • כיל: אנחנו פועלים בשקיפות ולפי חוק

מפעלי ים המלח / צילום: רויטרס
מפעלי ים המלח / צילום: רויטרס

רשות המסים צפויה להודיע לכיל על דחיית שומות המס שהגישה בנוגע למס רווחי היתר המוטל עליה, לפי חוק מיסוי אוצרות טבע. ל"גלובס" נודע כי ברשות שוקלים ליזום תיקון חקיקה במטרה למנוע מכיל ומחברות נוספות לבצע מהלכים חשבונאיים של שיערוך נכסים, שיכולים להקטין במאות מיליוני שקלים את תשלומי המס המיועדים לקרן העושר.

גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס" כי "יש כאן כמעט חצייה של הגבול הפלילי". לגישתם, החוק מאוד ברור וכיל מפרה אותו.

ברשויות המדינה ישנה התקוממות על הפוזיציה שלקחה כיל בדוח שהגישה בנוגע לתשלומי ההיטל בגין משאבי הטבע. המבקרים טוענים כי השאלה כיצד לחשב את ההיטל בגין משאבי הטבע עלתה לא פעם גם בוועדת הכספים וגם בדיונים אחרים שהתקיימו בין כיל למדינה, והעמדה של המדינה הובהרה לנציגי כיל פעם אחר פעם. ובכל זאת, בכיל בחרו לנקוט גישה אחרת. כיל הודיעה בתגובה כי היא פועלת על-פי החוק ובשקיפות מלאה מול רשות המסים ובכלל.

כפי שדווח ב"גלובס" בשבוע שעבר, ההכנסות לקרן העושר מהיטלי ששינסקי נמוכות מהצפוי ולמרות שהמועד הרשמי לתחילת פעולתה של הקרן עומד עדיין על 2020, בפועל צפויה הקרן להגיע לסף המינימלי שיאפשר את הפעלתה רק ב-2021. קרן העושר אמורה לקלוט את כל ההכנסות ממס רווחי היתר המוטל על מפיקי גז ואוצרות טבע - מס שהוטל בעקבות יישום המלצות ועדת ששינסקי 1 (2011) ו-ועדת ששינסקי 2 (2014). הקרן אמורה לחלק בכל שנה 3.5% מהכנסותיה למטרות חברתיות, חינוכיות וכלכליות.

מס רווחי יתר לא מגיע לקרן העושר

במקרה של מס רווחי היתר על אוצרות הטבע ציפתה המדינה לקבל הכנסות בהיקף של 400 מיליון שקל מכיל, בגין רווחי היתר שלה על הפקת אשלג ואוצרות טבע נוספים.

כיל הייתה אמורה להתחיל לשלם את המס ב-2016 והגישה שומות בגין המס בכל שנה מאז. ואולם, במסגרת דוחותיה הכספיים השנתיים ל-2018 הודיעה החברה שלשיטתה אין עליה חבות מס כלל - זאת לאור חוות דעת שמאי, הקובעת כי שווי הרכוש הקבוע שלה ("עלות השחלוף") עומד על 6 מיליארד דולר - סכום גבוה בהרבה מכפי שהניחה המדינה בתחשיביה. החברה ציינה בדוחותיה הכספיים כי "לא קיימת חבות מס בגין מס רווחי היתר", אך הוסיפה כי "עמדת רשות המס עשויה להיות שונה באופן מהותי ואף בסכומים מהותיים כתוצאה מפרשנות שונה באשר לאופן יישום החוק".

בחברה הוסיפו כי "ככל שעמדת המס האמורה לעיל תידחה על-ידי רשות המס, התוצאה תהיה עלייה בחבויות המס בסכום מצטבר של כ-100 מיליון דולר לשנים 2016-2018". עם זאת, בכיל העריכו כי "הסיכוי כי עמדת החברה תתקבל עולה על הסיכוי כי תידחה" והפרישו כספים בגין חברות המס בהתאם לכך.

ואולם מתברר כי המדינה אינה שותפה להערכה האופטימית של כיל. גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס" כי לכיל לא היה מקום לפרש את החוק באופן שבו פירשה אותו ואף הגדירו את פרשנותה "מעשה שלא ייעשה". על-רקע אמרו אותם גורמים כי רשות המסים תפעל על-מנת לגבות את השומה המגיעה למדינה, העומדת כאמור על כ-400 מיליון שקל.

מחצי מיליארד שקל לאפס

לצד זאת נודע ל"גלובס" כי במסגרת דיונים פנימיים ברשות המסים ובאוצר נשקלת גם האפשרות ליזום תיקון חקיקה, זאת כיון שחברות נוספות, מתחום הפקת הגז הציגו שיערוכי נכסים.

חוק המיסוי על אוצרות טבע נחקק בעקבות המלצות וועדת ששינסקי 2 מ-2014. במסגרת דוח הביניים המליצה הוועדה להטיל מס רווחי יתר על הפקת משאבי טבע. המס עליו המליצה הוועדה בדוח הביניים בגובה 42% היה אמור להיות מוטל על כל שקל רווח שמעבר לרווח בסיסי, השווה ל-11% משווי הרכוש הקבוע של החברה.

בדוח הסופי של הוועדה רוכך המס פעמיים: סף המס הועלה ל-14% משווי הרכוש הקבוע וגובה המס פוצל למדרגה של 25% על רווח שבין 14% ל-20% משווי הרכוש הקבוע, ומס בגובה 42% על רווח שמעבר ל-20% מהרכוש הקבוע.

בעקבות שינויים אלה צמצמה המדינה את תחזיותיה להכנסות הצפויות מהמס - מ-500 מיליון שקל ל-400 מיליון בלבד. למרות ריכוך ההמלצות עתרה כיל לבג"ץ, אולם ההמלצות אושרה בממשלה בנובמבר 2014.

תרגיל המס מאחורי שיערוך הנכסים

השומה של כיל תגיע בהמשך לבחינה שיפוטית, בהנחה שברשות המסים יוציאו לכיל צווים לתשלום המס שלכאורה נגרע מהמדינה בשל החישוב של כיל.

לעמדת רשות המסים אין בכלל אפשרות לחשב את ההיטל על-פי חוק מיסוי משאבי הטבע על בסיס שיערוך נכסים (שיטת ההערכה מחדש או שיטת שווי הוגן). המסלול הזה, נטען, לא רלוונטי לצורך ההיטל.

לדברי גורם באוצר, "יש לנו עוד מחלוקות עם גורמים שמרוויחים ממשאבי הטבע. כל שותפויות הגז עושות לנו בעיות. זה גם חלק מהסיבות לדחייה של קרן משאבי הטבע - דחיית חלק מהדוחות של החברות ומחלוקות המס של רשות המסים עם החברות שמרוויחות ממשאבי הטבע. רשות המסים מחכה שהדוחות יהיו סופיים כדי שלא יהיו התחכמויות. זה נכון לגבי שותפויות הגז וזה נכון לגבי כיל. בכיל לקחו פוזיציה קיצונית שיהיה קשה להם לעמוד מול רשות המסים איתה. החברות מנסות להימנע מתשלומי התמלוגים עד כדי התעלמות מהדברים שהוחלטו בוועדת הכספים ובחקיקה ונותנים פרשנות מאוד אגרסיבית רק כדי להימנע מתשלומי המס. חברות הגז בכללותן מאתגרות אותנו, וגם אחרות. חברות הגז מתחכמות, וכיל נקטה פוזיציה מאוד אגרסיביות, אבל המדינה לא תוותר".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "בשל חובת הסודיות אנחנו מנועים מלהתייחס".

על איזה תמלוגים רבים וכמה הם שווים?

■ על מה הוויכוח?

מודל המס שמוטל על כיל מבוסס על שווי הנכסים של החברה, שמשמשים אותה להפקת משאבי הטבע. כיל גורסת כי החוק מאפשר לה לאמוד את שווי הנכסים ("עלות חישוב ההון המושקע" בעגה החשבונאית) בהתאם לשיטת IFRS, כלומר על-ידי השווי ההוגן שלהם. המדינה גורסת כי הדרך היחידה לאמוד את שווי הנכסים היא בהתאם לשוויים ההיסטורי.

משמעות ההבדלים בין הגישות היא דרמטית - לגישת כיל חשוב המס שלה אפסית, בעוד שלגישת המדינה כיל אמורה לשלם כ-400 מיליון שקל רק עבור השנים 2016-2018.

■ מה זה מס ששינסקי 1?

בעקבות תגליות הגז והרווחים הצפויים ליזמים, החליטה המדינה להטיל מס כדי שהציבור יזכה לקבל חלק גדול יותר בהכנסות ממכירת המשאב הלאומי. ועדה ציבורית שמינה שר האוצר דאז ד"ר יובל שטייניץ בראשות הכלכלן פרופ’ איתן ששינסקי המליצה, שבנוסף לתמלוגים ולמס חברות, יוטל על מפיקי הגז מס רווחי יתר בגובה 20%-50% (בפועל 45%). המלצות הוועדה אושרו בחוק ב-2011.
בפועל מפיקי הגז משלמים את המס רק לאחר שהרוויחו מעל 150%-200% מהשקעותיהם בגילוי ובפיתוח המאגר.
מאגר תמר, המאגר הגדול הראשון שפותח מאז שנחקק החוק, צפוי להתחיל לשלם מס ביולי 2020.

■ מה זה מס ששינסקי 2?

לאחר שהוטל המיסוי על משאבי הגז, הוחלט להרחיב את המיסוי למשאבי טבע אחרים ובראשם האשלג והפוספטים שקבוצת כיל מפיקה מים המלח. ועדת ששינסקי שנייה המליצה ב-2014 להטיל גם על הפקת משאבי הטבע מס רווחי יתר.

כיל, הגורם הכמעט יחיד שהמס מוטל עליו - התנגדה להטלתו. גורמים בליכוד, בשלטון המקומי ובסביבת ראש הממשלה הזהירו כי הטלת המס תביא לאובדן השקעות מתוכננות בהיקף של מיליארדי דולרים בנגב - אך בסופו של דבר המס אושר במסגרת חוק ההסדרים 2015-2016 הודות להתעקשותם של שר האוצר משה כחלון והממונה על התקציבים אמיר לוי. כיל הצליחה לרכך במידה משמעותית את הנוסח הסופי של המס, לעומת זה שהציעה הוועדה.

■ מה זה קרן העושר?

כספי המסים שישלמו מפיקי הגז ומשאבי הטבע על רווחי היתר שלהם אמורים להצטבר בקרן למען אזרחי ישראל, קרן עושר לאומית שאמורה להבטיח כספים למען הדורות הבאים, אך תהיה רשאית גם לחלק בכל שנה 3.5% מהכנסותיה למטרות חברתיות חינוכיות וכלכליות. הקרן אמורה להתחיל לפעול כשבקופתה יצטברו 1 מיליארד שקל. נכון להיום הסכום הזה יושג רק במהלך 2021 מאוחר יותר מכפי שצפו תחילה. יחד עם זאת גם לפי התחזיות העדכניות הקרן צפויה לצבור בקופתה כ-250 מיליארד שקל בעשורים הקרובים.

עוד כתבות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים