גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שטרק נגד הבנקים: הורתה לרואי החשבון להפסיק לתת אישורים על לקוחותיהם

אחרי שנלחמה בהוראות רשות שוק ההון לרואי החשבון, מפנה כעת נשיאת הלשכה את הזרקור לבנקים, שלטענתה מנסים לגלגל על רואי החשבון את האחריות שהוטלה עליהם במאבק בהון השחור ● "הדרישה שנדע לגבי כל כסף בעולם אם הוא דווח, ידווח, האם הושג כדין ועוד - לא נורמלית"

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון / צילום: שלומי יוסף
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון / צילום: שלומי יוסף

לאחר שניצחה במאבק שניהלה נגד הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון משה ברקת, מסמנת לשכת רואי החשבון את המטרה הבאה: מאבק נגד הבנקים. נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, הורתה בשבוע שעבר לכלל חברי הלשכה שלא להיענות לדרישות הבנקים השונים להנפקת אישורים ללקוחותיהם, שמבקשים להפקיד כספים בחשבונם. ההנחיה להימנע מחתימה על אישורים לבנקים נולדה על רקע טענת לשכת רואי החשבון כי האישורים הנדרשים אינם עומדים בחקיקה ובתקנות המקצוע.

לטענת לשכת רואי החשבון, הבנקים מנסים לגלגל לפתחם את האחריות שהוטלה עליהם מכוח המאבק בהון השחור ובהלבנות ההון. הדרישות שמציבים הבנקים ללקוחות שמבקשים להעביר לחשבונם כספים מחו"ל או להפקיד כספים במזומן, נולדו על רקע החמרת האכיפה בתחום הלבנת הון, חילופי המידע בין המדינות וכן דרישות חוק צמצום השימוש במזומן, שמטילים על הבנקים חובות משמעותיות לזיהוי והכרת הלקוח וכן לאימות מקור הכספים המופקדים בחשבונות.

בין היתר, הבנקים דרשו מלקוחות להנפיק אישור רואה חשבון לכך שהצהרות ההון שהגיש הלקוח לרשות המסים כללה את כל החשבונות בבעלותו ובשליטתו (אישור על שלמות דיווחי הלקוח); אישור על עמידת הלקוח בחובות הדיווח שלו לרשויות על כל העסקאות שלו וההסכמים שערך, תוך דרישה כי רואה החשבון יצהיר על כך מתוך ידיעתו האישית ויכתוב "ההסכמים מוכרים לי"; אישור על כך שמקורם של הנכסים והכספים של הלקוח "כשר"; פרשנויות משפטיות של הסכמים; וכן אישורים כי הלקוח מקיים את כל החובות הנדרשות ממנו על-פי חוקי המס וחוק צמצום השימוש במזומן.

לטענת שטרק, ההוראות מנוגדות לכללי האתיקה של רואי החשבון, לחוקים הקיימים ולפסיקה בתחום. באיגרת ששיגרה ל-15 אלף חברי הלשכה כתבה, בין היתר: "מתוקף חוק איסור הלבנת הון, בו הוגדרו עבירות מס כעבירות מקור, הבנקים נדרשים לוודא שלקוחותיהם מדווחים לרשויות המס בארץ ובחו"ל, וכן לוודא שמקור הכספים אינו בעבירות פליליות. הבנקים 'גלגלו' דרישה זו לפתחם של רואי החשבון ודרשו כי רואי החשבון יצהירו/יאשרו שהלקוח עומד בכל הדרישות האמורות. הלשכה פועלת מול הבנקים להפסקת דרישות לא תקינות אלה. נזכירכם כי אין לחתום על נוסחים אלה".

שטרק מציינת כי פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב כבר התייחס לדרישות של בנקים מרואי חשבון וקבע מפורשות כי בנק לא יכול להטיל על לקוח דרישה לספק אישור רואה חשבון, שאינה עומדת בכללים המקצועיים של רואי החשבון.

פסק הדין עסק בתביעת חברה בע"מ נגד בנק מזרחי, כדי לבטל סגירת חשבונות החברה, בטענה כי לא קיימו חובות שונים, כולל זיהוי לקוח וביצוע פעולות לא מוסברות בחשבונות. הבנק דרש מהחברה אישור רואה חשבון או עו"ד לנעשה בחברה. השופטת לימור ביבי קבעה כי דרישת הבנק לקבל אישורים מעורכי הדין או מרואי חשבון מידיעתם האישית אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות המפקח על הבנקים, וכי די באישורים בהם מפורט מקור הידיעה.

"המצב פוגע ברואי החשבון ובלקוחות"

באחד המקרים שהצליח לעצבן את הלשכה, התבקש רואה החשבון לאשר שכל הכספים במזומן שבעל עסק רוצה להפקיד בחשבונו הם כספים שהתקבלו מעסקאות צרכניות ושכל העסקאות הללו התקבלו לפי כללי חוק צמצום השימוש במזומן.

"זאת אומרת, אומרים לך כרו"ח: תפרש את החוק ותבדוק את כל ההכנסות של העסק, כל תקבול שהעסק קיבל בשנה החולפת, שהוא לא עבר את חוק צמצום השימוש במזומן. יכול להיות דבר כזה?", אומרת שטרק ל"גלובס". "הדרישות מאתנו הן שנדע לגבי כל כסף שקיים בעולם אם הוא דווח, ידווח בעתיד, האם הושג כדין והאם ישולם עליו המס העתידי. זה לא נורמלי".

שטרק מציינת כי לא תעצור עד שהבנקים יחדלו מדרישותיהם הבעייתיות מרואי החשבון. לדבריה, "המצב היום פוגע גם בלקוחות וגם ברואי החשבון. לקוחות עוזבים את רואי החשבון שלהם, כי הם אומרים להם 'לא חתמתם לי'. יש פה פגיעה עסקית גם ברואי החשבון. אבל הפגיעה המשמעותית יותר היא במשק ובעסקים שלא יכולים להפקיד כספים בחשבונותיהם, ללא הנפקת אישורים לא חוקיים שהבנקים דורשים מהם. כמות התשומות שרואי החשבון משקיעים בצורך לאשר כל דבר שזז הפך לבלתי אפשרי. הבנקים צריכים לעשות את הבדיקות שלהם ולא להעביר את האחריות אלינו".

כבר בסוף 2017 ביקשה הלשכה מהפיקוח על הבנקים ומאיגוד הבנקים לשתף פעולה בהוצאת כללים ברורים בנוגע לדרישות שבנקים יכולים לדרוש מרואי חשבון. "בעקבות זאת, בנק ישראל הוציא ב-2018 הנחיה ברורה שאומרת שרק אישור רו"ח לפי תקני ביקורת יתפוס. זאת אומרת שאם בנק דורש אישור הזוי - למשל זה שרו"ח יאשר שהלקוח ישלם את כל המס על הכספים שירוויח, שזה בכלל מידע צופה פני עתיד - אז אין לזה שום משמעות והאישור הזה לא בתוקף", אומרת שטרק.

לדבריה, ההנחיה לא יושמה. "לכן, הוצאתי את הודעות ההימנעות, שמבקשות מרואי החשבון לא להיכנע ללחץ שמפעילים הבנקים. אנחנו רואים את הלחץ שמופעל על-ידי הלקוחות על רואי החשבון, כי הם לא יכולים לקיים פעילות מול הבנקים ולהעביר כספים. הבנקים, למרות פסק דין מפורש ולמרות הוראות הפיקוח על הבנקים, ממשיכים לדרוש דרישות הזויות. לצערי אין מספקי אכיפה של הפיקוח על הבנקים ואנחנו רואים השתוללות בדרישה לאישורים מרואי חשבון".

שטרק מסבירה כי "ה-FATCA ותקנות ה-CRS מרחיבים את הקשחת העמדות של הבנקים, את ההיסטריה שלהם ואת הדרישות שלהם מהלקוחות רואי החשבון. ההסדרים הללו הטילו על הבנקים חובות זיהוי לקוח ומבחנים מחמירים לעניין תושבות ואזרחות של לקוחות הבנקים, והבנקים מנסים בצורה גורפת להטיל את האחריות שהוטלה עליהם על רואי החשבון. דרך הסנקציה של חסימות העברות של כספים מחו"ל לארץ הם מנסים להעביר אלינו את האחריות, ודורשים שנכתוב דברים שהם בעצם חוות דעת שהן בלתי אפשריות. אסור לרואי החשבון לכתוב את חוות הדעת האלה".

עוד לדברי שטרק, "במקרים רבים, אנחנו, הלשכה, מתערבים אישית בהתנהלות של רואי חשבון מול הבנקים, כשהלקוחות שלהם נתקלים בבעיות. לא פעם הלשכה עצמה התייצבה לצד רואה החשבון המטפל בלקוח, הגיעה עד קציני הציות בבנק, ואמרה לו 'אתם לא תכפו את הלחץ הזה לא על הלקוחות ולא על רואי החשבון כי אתם חוטאים לתפקיד שלכם'. בגלל זה גם ביקשנו שהמפקח על הבנקים ישב אתנו בדיונים לטיפול בבעיה הזאת, ובאמת ישבו אתנו, דיברנו והתקדמנו אבל ראינו ששוב הבנקים הולכים אחורה".

במצב שנוצר "כולם תקועים", מסבירה שטרק, "לבנק יש את הכללים שלו, שאנחנו תומכים בהם, אבל הבנק לא יכול להפוך אותנו, רואי החשבון, לחותמת גומי או לחוקרים ולדרוש מאתנו תשובות לשאלות שאין לנו תשובות עליהן. יש פה חסם ביורוקרטי לעסקים. אני בעד חוק צמצום המזומן, ושעבירות מס חמורות הם עבירות הלבנת הון, אבל בוא נעשה את זה נכון ולא ניצור חסמים מטורפים לעסקים במדינה להתנהל. לבנק יש את הלקוח והוא צריך להתנהל מולו ולבקש ממנו את המסמכים, התצהירים או כל דבר אחר שהוא צריך ממנו, ולראות אם הוא משתכנע בנוגע למקור הכסף או לא".

הבנקים: מנסים להגיע להסכמות

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה כי "המחוקק העמיד את הבנקים בחזית המלחמה נגד הלבנת הון, והחוק מחייב אותם לוודא את מקור הכספים שמופקדים אצלם, לפני קבלתם, כדי למנוע כניסה של כספים לא חוקיים למערכת. אי-עמידה בהוראות אלה חושפת את הבנקים לאישומים פליליים. אחת הדרכים לוודא את מקור הכספים היא קבלת אישורים מגורמים מוסמכים, כמו רואי החשבון.

"איגוד הבנקים, בשיתוף הפיקוח על הבנקים, היה זה שיזם את ההידברות עם לשכת רו"ח, כדי להגיע לפתרון מוסכם, והדיונים בין הצדדים נמצאים בישורת האחרונה. כל טענה אחרת חוטאת לאמת, ושום לחץ תקשורתי או אחר לא יגרום לבנקים לפעול באופן שנוגד את הוראות החוק".

זאת לא הפעם הראשונה ששטרק יוצאת להילחם בדרישות הרגולציה מרואי החשבון. בחודש שעבר חשף "גלובס" כי שטרק העבירה ל-15 אלף רואי החשבון חברי הלשכה הוראה שלא לציית לנוהל שפרסם הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ד"ר משה ברקת, בנוגע להוצאת רישיון לנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), בעקבות דרישות לאישורים לא חוקיים מרואי החשבון במסגרת הנוהל. ברקת הגיב במכתב חריף, אך בסופו של דבר פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נוהל מתוקן, שבמסגרתו התקבלו כל דרישות לשכת רואי החשבון. 

עוד כתבות

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

לקראת נתוני האינפלציה בארה"ב: ירידות בחוזים על וול סטריט

החוזים העתידיים על בורסות ארה"ב נסחרים בירידות ● לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש בקלות ● מגמה מעורבת באירופה: הקאק יורד בכ-0.3%, הדאקס עולה בכ-0.1% ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים