מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל / צילום: כדיה לוי
מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, הוציא בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, נוהל חדש שמטרתו שנועד לטפל בפרסומים פוגעניים ברשת נגד שופטים ובני משפחותיהם.
על-פי הנוהל, ימונה גורם בהנהלת בתי המשפט שירכז את הטיפול בסוגיה זו. לא כל פרסום פוגעני יטופל על-ידי הנהלת בתי המשפט, אלא דווקא פרסום שלדעת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט "יש בו כדי לפגוע ביכולתו של השופט למלא את תפקידו כראוי או לפגוע בכך בתפקודה של הרשות השופטת". הגדרה זו משאירה מקום רחב לפרשנות שעלולה לפגוע בחופש הביטוי.
המשכו של הנוהל מבקש לסייג את היכולת להסיר את הפרסום ודורש תנאי מחמיר יותר: "חלקו הדומיננטי של הפרסום כולל השמצה, ביזוי, גידוף או העלבה של השופט או של בני משפחתו, ועל-פי תוכנו יש בו כדי לפגוע, קרוב לוודאי, באופן ממשי במעמדו של השופט בעיני הציבור ובאופן שיש בו להביא לפגיעה משמעותית במערכת בתי המשפט".
הממונה ישמור עותק אלקטרוני של הפרסום הפוגעני אשר יכלול את כתובת הדומיין, את תאריך הפרסום ואת שם המפרסם. ההחלטה על המשך הטיפול תתקבל על-ידי היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט.
על-פי הנוהל, קיימים 5 תבחינים להחלטה האם מתקיים אינטרס ציבורי המצדיק את הסרת הפרסום. כך, בין היתר, לא יטופלו פרסומים פוגעניים כלליים אלא דווקא גידופים אישיים קיצוניים הנוגעים "לצנעת חייו או לענייניו הפרטיים של השופט". ככלל, פרסומים נגד ציבור השופטים באופן כללי לא יוסרו אלא במקרי קיצון.
הנוהל קובע עוד כי היד תהיה יותר קלה על ההדק כאשר מדובר בשופטים זוטרים, זאת כיוון "שככל שמדובר בגורם בכיר יותר מצופה סיבולת גבוהה יותר ביחס לביטויים עולבים". על היועמ"ש לבחון עוד תוצאות הפרסום, האם הפרסום אכן השפיע על השופט או שהוא חש מאוים בעקבות הפרסום.
הנוהל קובע עוד כי לא כל טוקבק נידח יטופל. "כך למשל, ריבוי התגובות באופן שמוביל לכך שהפרסום 'נבלע בהמון', אינו מצדיק פנייה להסרה. כמו כן, יש לבחון את חלוף הזמן ממועד הפרסום ועד לחשיפתו. הסרת פרסום שחלף זמן ניכר מיום פרסומו ועד ליום חשיפתו, תיעשה כחריג לכלל ותחייב טעם מיוחד" .
בעבר הנוהל היה שהנהלת בתי המשפט פונה ישירות למפרסם ודורשת ממנו את הסרת הפרסום הפוגעני, תוך איום כי מדובר בפרסום שעלול להוות עבירת זילות בית המשפט לפי חוק העונשין. אולם על-פי הנוהל החדש, יידרשו מספר שלבים ואישורים עד לדרישת ההסרה. ראשית, יהיה עליו לבחון אם להגיש תלונה במשטרה או במקרה של עורך דין לפנות לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. במצב זה לא תיעשה פנייה להסרת הפרסום בטרם התקבל אישור מהמשטרה כי הפרסום נשמר לצרכים ראייתיים על-ידה, או שאין מניעה מבחינתה להסירו. היועמ"ש ייאלץ להתייעץ עם המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, ורק לאחר מכן תועבר ההמלצה המשותפת למנהל בתי המשפט לפעול להסרת הפרסום. אולם לא די בכך, וההחלטה הסופית תהיה של מנהל בתי המשפט, שיצטרך לעדכן את כל הנוגעים בדבר.
בניגוד לעבר בו היו פונים למפרסם הפוסט עצמו, על-פי הנוהל החדש ההסרה תתבצע "מעל הראש שלו". במקרה שמדובר בטוקבק-תגובית או פרסום ברשת חברתית, תישלח פנייה למנהל האתר ובו דרישה להסרת הפרסום. הנוסח שיישלח הוא: "אבקש להפנות את תשומת-ליבך לכך שבאתר המופעל על-ידך, פורסמה התבטאות שיש בה כדי לפגוע במעמדו של השופט בעיני הציבור ובאופן שיש בה להביא לפגיעה משמעותית במערכת בתי המשפט. הפרסום מהווה לכאורה עבירה פלילית. בהתאם לתנאי השימוש הקבועים על-ידך אבקשך, אפוא, להסיר את התכנים האמורים לאלתר".
הנהלת בתי המשפט לא תסתפק בכך ותפנה אף לספקי שירותי החיפוש, כדוגמת גוגל, עם דרישה להסרת הפרסום מרשימת תוצאות החיפוש. פנייה זו תיעשה במקרים שבעל האתר לא ידוע או מסרב להסיר בעצמו את הפרסום או שאיננו פועל מישראל.
הנוהל החדש הגיע בעקבות פניות של התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד הנוהל הישן. התנועה טענה לפני כשנה כי הנוהל כולל בתוכו הוראות לאיסוף מידע על אנשים פרטיים, כולל נתונים אישיים ונתונים אודות הליכים משפטיים המתנהלים נגד המפרסם ופרטים אישיים נוספים, וכי מדובר במאגר שנאסף באופן בלתי חוקי כשלא נרשם כפי שמחייב החוק.
בהנהלת בתי המשפט דחו את דרישת התנועה למשילות ודמוקרטיה, אולם המשנה ליועמ"ש רז נזרי השתכנע כי הטענה צודקת. בעקבות כך הוחלט על הקפאת השימוש במאגר והכנת נוהל חדש שהתפרסם כאמור היום.
בתחילה דרשו במשרד המשפטים כי הטיפול בפרסומים הפוגעניים ייעשה על-ידי פרקליטות המדינה, שמטפלת בהסרת הפרסומים הפוגעניים כלפי עובדי מדינה. אולם בהנהלת בתי המשפט סירבו לכך בתוקף, בטענה כי לא ייתכן שהפרקליטות אשר היא צד שמתייצב בפני השופטים תטפל בפרסומים פוגעניים נגדם. בסופו של דבר הנוהל הוא פשרה: ההחלטה תהיה של הנהלת בתי המשפט - אך תתבצע לאחר התייעצות עם המשנה לפרקליט המדינה.