דפנה ליאל, ספי עובדיה, טל שניידר, טל שלו / צילומים: כדיה לוי, ענבל מרמרי, יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
אחד המשאבים העיקריים שנשחקים באמצעי המדיה הם האנשים במערכות החדשות - בעיקר כתבי התחום שעומדים בפני סיקור מערכת בחירות שלישית ברציפות - מה שאומר שהם מוצאים את עצמם באירוע לא שגרתי שנמשך כבר למעלה משנה.
קשה להפריז בגודל האירוע, חדשות הן תמיד עניין אינטנסיבי, אבל מערכות בחירות הן תקופה של פעילות בעצימות גבוהה במיוחד, ובעידן הנוכחי, כשאפשר לעדכן 24 שעות ביום, בלתי אפשרי להרפות ולו לרגע. הכתבים הפוליטיים נעים במעגלים לא נגמרים של עדכון ברשתות החברתיות, כתבות לאינטרנט, מבזקים, מסיבות עיתונאים, כשעל הדיווח השוטף באולפן מתווספים גם תוכניות רדיו טלוויזיה ותוכניות אירוח בהן כולם רוצים לראיין אותם.
רוב הכתבים עובדים שבעה ימים בשבוע ומספרים כי גם ביום שבו מסיבה כלשהי הם לא נמצאים בעבודה, התחושה שמשהו עלול להתפספס לא נותנת להם מנוח. "אפילו היום, כשלכולם כבר ברור שהולכים לבחירות, מחלחל החשש שקיים אפיק נסתר שאיש אינו מודע לו, שיהפוך את הקערה על פיה ממש ברגע האחרון", אומר פרשן בכיר.
במערכות החדשות מודעים לקושי ומנסים לקראת מערכת הבחירות השלישית להקל בנטל גם באמצעות הקצאת כתבים נוספים שיסקרו ושיסירו מעט מהסיקור השוטף וגם בתגמול כלכלי. היום (ד'), רגע לפני שניתן האות למערכת הבחירות השלישית, ביקשנו לבדוק עם הכתבים איך הם מרגישים, ומה האתגר הגדול של סיקור מערכת הבחירות הקרובה.
דפנה ליאל, הכתבת הפוליטית של חדשות 12
"אם חשבנו שהציבור יאבד עניין בעניינים הפוליטיים, ושנפח הסיקור יירד, אנחנו רואים תופעה הפוכה. הציבור מתעניין מעורב ומגיב, וזה מייצר נפח גדול של שידורים, אז הסיקור הופך להיות אינטנסיבי. הבחירות הקודמות היו בקיץ, לכן היו חודשיים 'רדומים'. זה לא פתר אותנו מלדווח כל ערב, אבל כעת הולכים למערכת שכולה תהיה אינטנסיבית.
"מצד אחד, זאת הזדמנות. אני כתבת פוליטית 4 שנים. במערכת של 2015 כבר הייתי חלק מהצוות שסיקר. כלומר אלה 4 מערכות בחירות ב-4 שנים. צברתי המון ניסיון בזמן קצר - זה כאילו שעשו לי קיצור פז"מ משמעותי. מצד שני, יש הרבה חזרתיות, וכבר יש רצון לחזור לעסוק בנושאים מהותיים ולא רק במרוץ הסוסים.
"אני מודאגת מכך שייקח הרבה שנים לתקן את הנזק של ההכפשות ההדדיות. בשביל הפוליטיקאים זה משחק. הם מסתכלים על סקרים ובודקים מה עובד ומה לא, אבל המסרים מחלחלים - נגד חרדים, נגד ערבים, אחד נגד השני. ברמה האישית, זה תובעני ואינטנסיבי. יש לי שני ילדים, ובגלל האינטנסיביות אנחנו מביאים את הילדים לעבודה, שמתרוצצים פה כל הזמן".
ספי עובדיה, הפרשן הפוליטי של חדשות 13
"אומנם לתקופה מסוימת אנחנו שמים את החיים האישים בצד, אבל זאת תקופה מרתקת. שנים קדימה יידברו על התקופה הזאת, יכתבו ספרים ויעשו סרטים, בטח על נתניהו. עם כל המתח והקושי, אני שמח שאני כאן. הקרב על החיים הפוליטיים של נתניהו זה אירוע שעוד ידובר בו הרבה, ולהיות שם ולסקר מקרוב זה מעניין.
"כל מערכת הבחירות הזאת צבועה בלחץ: הפוליטיקאים שנלחמים על החיים שלהם, המערכות שמתמודדות בתחרות קשה שלא נגמרת, בכל אמצעי המדיה וכל השבוע.
"אנשים מביעים מיאוס מהמערכת הפוליטית, אבל דווקא בגלל זה הסיקור הפוליטי מעניין אותם. רואים את זה גם בהקלקות לכתבות הפוליטיות. לעורכים ולכתבים יש אתגר: צריך לפתוח עם הנושאים האלה כי הציבור צמא להם, והם מחפשים תשובות לשאלות, אבל לא תמיד יש חדש, ולכן צריך להביא זוויות של יש מאין - לרדת לרזולציות שלא תמיד יורדים אליהם בדרך-כלל.
"למרות האינטנסיביות, אני לא מאמין שיכולתי לא להיות פה אם הייתה לי בחירה. זה כמו שכשיוצאים לצימר לפעמים חושבים 'הייתי יכול להתמכר לזה - להיות כתב אזורי בצפון', אבל אחרי שלושה ימים הייתי מטפס על הקירות. אם הייתי רואה את ההתרחשויות, ברור שזה היה מדגדג לי. ואני משתדל לזכור את זה תמיד למרות הקושי".
טל שלו, הכתבת הפוליטית של וואלה
"התחושה שלי היא של דיכאון. צריך להגיד ביושר שכתבים פוליטיים, לחם חוקם זה הבחירות, ולכולנו הייתה כנראה שנה מקצועית מסחררת ומרתקת. אבל אלה אירועים בעצימות גבוה שאמורים לקרות פעם בארבע שנים עם מנוחה בין סבב לסבב.
"הדבר הכי נורא זה שאין סדר יום ברור. כבר שנה שאני קמה בבוקר, ואין לי מושג מה הולך לקרות, איזה ספין הולך לצוץ, איזה פוסט יחולל סערה. זה שוחק, ומאוד קשה להרפות ולקחת נשימה. כל הזמן יש חשש שקורה משהו שאנחנו לא יודעים עליו - זה נכון בעיקר לתקופת המשא-ומתן הקואליציוני. במערכת הבחירות עצמה אני מקווה שנצליח לייצר שגרה פחות היסטרית.
"בין הבחירות הראשונות לשניות, בגלל הקיץ ובגלל האירועים, הייתה ירידה בהתעניינות של הקהל. אייטמים פוליטיים עושים רייטינג נאה. הרבה צפיות, טוקבקים ומעורבות. יש הבדל מהותי בין המדיומים. בטלוויזיה ובעיתונות צריך למלא ליין-אפ, ולכן הם חייבים לתת מנה פוליטית גדושה, לא משנה אם יש מה להגיד או לא. בעוד שבאינטרנט אנחנו פחות צריכים למלא מקום, אבל צריכים להגיד כשיש מה.
"האתגר הגדול בעת הזאת יהיה לבודד את הרעשים. אני מרגישה שאפילו אני הולכת לפעמים לאיבוד בתוך כל הספינים, המסתמן, ההצעות והמתווים. האתגר הוא לנסות לפצח ולחדד את ההבדל בין מה שחשוב לבין מה שלא חשוב, בשביל הציבור שמבולבל ונמאס לו אבל מאוד מתעניין".
טל שניידר, הכתבת הפוליטית של "גלובס"
"אני מרגישה ריקנות. שזה לא מעניין את הציבור. צריך לעבור את התקופה הזאת עם סיקור הגון בלי להיכנס עד כמה שאפשר לספינים של הצדדים. הייתי רוצה לקפוץ קדימה בזמן ליום של אחרי, כי אני חושבת שמבחינה פוליטית החלק הקריטי הוא לא מערכת הבחירות עצמה. העם לא השתנה, ומה שרוצים להעביר אותנו עכשיו בדרך לטעמי לא חשוב. הבעיה היא המשא-ומתן ביום שאחרי".
