גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"דיכאון וריקנות": הכתבים הפוליטיים נערכים לבחירות 2020

חדשות הן תמיד עניין אינטנסיבי, אבל מערכות בחירות הן תקופה של פעילות בעצימות גבוהה - בעיקר לכתבים הפוליטיים ● "גלובס" בדק עם הכתבים איך הם מרגישים, ומה האתגר הגדול של סיקור מערכת הבחירות הקרובה

אחד המשאבים העיקריים שנשחקים באמצעי המדיה הם האנשים במערכות החדשות - בעיקר כתבי התחום שעומדים בפני סיקור מערכת בחירות שלישית ברציפות - מה שאומר שהם מוצאים את עצמם באירוע לא שגרתי שנמשך כבר למעלה משנה.

קשה להפריז בגודל האירוע, חדשות הן תמיד עניין אינטנסיבי, אבל מערכות בחירות הן תקופה של פעילות בעצימות גבוהה במיוחד, ובעידן הנוכחי, כשאפשר לעדכן 24 שעות ביום, בלתי אפשרי להרפות ולו לרגע. הכתבים הפוליטיים נעים במעגלים לא נגמרים של עדכון ברשתות החברתיות, כתבות לאינטרנט, מבזקים, מסיבות עיתונאים, כשעל הדיווח השוטף באולפן מתווספים גם תוכניות רדיו טלוויזיה ותוכניות אירוח בהן כולם רוצים לראיין אותם.

רוב הכתבים עובדים שבעה ימים בשבוע ומספרים כי גם ביום שבו מסיבה כלשהי הם לא נמצאים בעבודה, התחושה שמשהו עלול להתפספס לא נותנת להם מנוח. "אפילו היום, כשלכולם כבר ברור שהולכים לבחירות, מחלחל החשש שקיים אפיק נסתר שאיש אינו מודע לו, שיהפוך את הקערה על פיה ממש ברגע האחרון", אומר פרשן בכיר.

במערכות החדשות מודעים לקושי ומנסים לקראת מערכת הבחירות השלישית להקל בנטל גם באמצעות הקצאת כתבים נוספים שיסקרו ושיסירו מעט מהסיקור השוטף וגם בתגמול כלכלי. היום (ד'), רגע לפני שניתן האות למערכת הבחירות השלישית, ביקשנו לבדוק עם הכתבים איך הם מרגישים, ומה האתגר הגדול של סיקור מערכת הבחירות הקרובה.

דפנה ליאל, הכתבת הפוליטית של חדשות 12

"אם חשבנו שהציבור יאבד עניין בעניינים הפוליטיים, ושנפח הסיקור יירד, אנחנו רואים תופעה הפוכה. הציבור מתעניין מעורב ומגיב, וזה מייצר נפח גדול של שידורים, אז הסיקור הופך להיות אינטנסיבי. הבחירות הקודמות היו בקיץ, לכן היו חודשיים 'רדומים'. זה לא פתר אותנו מלדווח כל ערב, אבל כעת הולכים למערכת שכולה תהיה אינטנסיבית. 

"מצד אחד, זאת הזדמנות. אני כתבת פוליטית 4 שנים. במערכת של 2015 כבר הייתי חלק מהצוות שסיקר. כלומר אלה 4 מערכות בחירות ב-4 שנים. צברתי המון ניסיון בזמן קצר - זה כאילו שעשו לי קיצור פז"מ משמעותי. מצד שני, יש הרבה חזרתיות, וכבר יש רצון לחזור לעסוק בנושאים מהותיים ולא רק במרוץ הסוסים.

"אני מודאגת מכך שייקח הרבה שנים לתקן את הנזק של ההכפשות ההדדיות. בשביל הפוליטיקאים זה משחק. הם מסתכלים על סקרים ובודקים מה עובד ומה לא, אבל המסרים מחלחלים - נגד חרדים, נגד ערבים, אחד נגד השני. ברמה האישית, זה תובעני ואינטנסיבי. יש לי שני ילדים, ובגלל האינטנסיביות אנחנו מביאים את הילדים לעבודה, שמתרוצצים פה כל הזמן". 

דפנה ליאל, הכתבת הפוליטית של חדשות 12 / צילום: כדיה לוי

ספי עובדיה, הפרשן הפוליטי של חדשות 13

"אומנם לתקופה מסוימת אנחנו שמים את החיים האישים בצד, אבל זאת תקופה מרתקת. שנים קדימה יידברו על התקופה הזאת, יכתבו ספרים ויעשו סרטים, בטח על נתניהו. עם כל המתח והקושי, אני שמח שאני כאן. הקרב על החיים הפוליטיים של נתניהו זה אירוע שעוד ידובר בו הרבה, ולהיות שם ולסקר מקרוב זה מעניין.

"כל מערכת הבחירות הזאת צבועה בלחץ: הפוליטיקאים שנלחמים על החיים שלהם, המערכות שמתמודדות בתחרות קשה שלא נגמרת, בכל אמצעי המדיה וכל השבוע.

"אנשים מביעים מיאוס מהמערכת הפוליטית, אבל דווקא בגלל זה הסיקור הפוליטי מעניין אותם. רואים את זה גם בהקלקות לכתבות הפוליטיות. לעורכים ולכתבים יש אתגר: צריך לפתוח עם הנושאים האלה כי הציבור צמא להם, והם מחפשים תשובות לשאלות, אבל לא תמיד יש חדש, ולכן צריך להביא זוויות של יש מאין - לרדת לרזולציות שלא תמיד יורדים אליהם בדרך-כלל.

"למרות האינטנסיביות, אני לא מאמין שיכולתי לא להיות פה אם הייתה לי בחירה. זה כמו שכשיוצאים לצימר לפעמים חושבים 'הייתי יכול להתמכר לזה - להיות כתב אזורי בצפון', אבל אחרי שלושה ימים הייתי מטפס על הקירות. אם הייתי רואה את ההתרחשויות, ברור שזה היה מדגדג לי. ואני משתדל לזכור את זה תמיד למרות הקושי". 

ספי עובדיה, הפרשן הפוליטי של חדשות 13 / צילום: ענבל מרמרי

טל שלו, הכתבת הפוליטית של וואלה

"התחושה שלי היא של דיכאון. צריך להגיד ביושר שכתבים פוליטיים, לחם חוקם זה הבחירות, ולכולנו הייתה כנראה שנה מקצועית מסחררת ומרתקת. אבל אלה אירועים בעצימות גבוה שאמורים לקרות פעם בארבע שנים עם מנוחה בין סבב לסבב.

"הדבר הכי נורא זה שאין סדר יום ברור. כבר שנה שאני קמה בבוקר, ואין לי מושג מה הולך לקרות, איזה ספין הולך לצוץ, איזה פוסט יחולל סערה. זה שוחק, ומאוד קשה להרפות ולקחת נשימה. כל הזמן יש חשש שקורה משהו שאנחנו לא יודעים עליו - זה נכון בעיקר לתקופת המשא-ומתן הקואליציוני. במערכת הבחירות עצמה אני מקווה שנצליח לייצר שגרה פחות היסטרית.

"בין הבחירות הראשונות לשניות, בגלל הקיץ ובגלל האירועים, הייתה ירידה בהתעניינות של הקהל. אייטמים פוליטיים עושים רייטינג נאה. הרבה צפיות, טוקבקים ומעורבות. יש הבדל מהותי בין המדיומים. בטלוויזיה ובעיתונות צריך למלא ליין-אפ, ולכן הם חייבים לתת מנה פוליטית גדושה, לא משנה אם יש מה להגיד או לא. בעוד שבאינטרנט אנחנו פחות צריכים למלא מקום, אבל צריכים להגיד כשיש מה.

"האתגר הגדול בעת הזאת יהיה לבודד את הרעשים. אני מרגישה שאפילו אני הולכת לפעמים לאיבוד בתוך כל הספינים, המסתמן, ההצעות והמתווים. האתגר הוא לנסות לפצח ולחדד את ההבדל בין מה שחשוב לבין מה שלא חשוב, בשביל הציבור שמבולבל ונמאס לו אבל מאוד מתעניין". 

טל שניידר, הכתבת הפוליטית של "גלובס"

"אני מרגישה ריקנות. שזה לא מעניין את הציבור. צריך לעבור את התקופה הזאת עם סיקור הגון בלי להיכנס עד כמה שאפשר לספינים של הצדדים. הייתי רוצה לקפוץ קדימה בזמן ליום של אחרי, כי אני חושבת שמבחינה פוליטית החלק הקריטי הוא לא מערכת הבחירות עצמה. העם לא השתנה, ומה שרוצים להעביר אותנו עכשיו בדרך לטעמי לא חשוב. הבעיה היא המשא-ומתן ביום שאחרי".  

טל שניידר הכתבת הפוליטית של "גלובס" / צילום: יוסי צבקר

עוד כתבות

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

ישראל מזין, מייסד ומנכ''ל ממסיקו / צילום: דורון לצטר

היזם הסדרתי חוזר: סטארט-אפ הסייבר ממסיקו גייס 37 מיליון דולר

ממסיקו, המפתחת פתרונות להגנה מפני אתרים מזויפים והונאות השתלטות על חשבונות, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס A ● המייסד והמנכ"ל ישראל מזין: "ארגונים השקיעו מיליארדים בהגנה על המערכות הפנימיות שלהם. אנחנו מגנים על החוליה החלשה הזו באמצעות מניעה מוקדמת, ולא תגובה מאוחרת למתקפה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ראש הממשלה נתניהו במסיבת עיתונאים: "אם איראן תתקוף את ישראל, נגיב בעוצמה"

דיווח: ההיערכות של טורקיה למקרה שהמשטר האיראני ייפול ● בריטניה עשויה לספק תמיכה צבאית מוגבלת - ויחד עם צרפת גם להגן על מדינת ישראל מפני מתקפה איראנית ● במהלך המבצע הגדול לאיתור גואילי צה"ל השמיד מנהרת חמאס ● שירותי הביטחון של אזרבייג'אן סיכלו פיגוע טרור של דאעש נגד שגרירות ישראל בבאקו ● דיווחים שוטפים

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט, לוקהיד מרטין, AP

עסקאות ב־2.2 מיליארד שקל: החברות הביטחוניות שוברות שיאים, והשנה רק התחילה

מתחילת השנה דיווחו חברות תעשייה ביטחונית בבורסה, ובראשן אלביט מערכות ונקסט ויז'ן, על 14 עסקאות שונות ● במקביל, מדד ת"א־ביטחוניות, שהושק רק בנובמבר, זינק ב־28% בפחות מחודש ● מה עומד מאחורי הביקוש הגובר למוצרים שמספקות התעשיות הביטחוניות מישראל?

רכבת הרים / צילום: Shutterstock

הכי רחוק מפארק שעשועים: מניית פוםוום נפלה בקרוב ל-60% בשל אובדן לקוח מהותי

פוםוום, שכבר סיפקה לא מעט אכזבות מאז הנפקתה בת"א, תפסיק לספק שירותי תיעוד ב-15 פארקי שעשועים של חברת מרלין באירופה ובארה"ב, החל מהרבעון השני של השנה ● הפעילות המופסקת מהווה מעל 40% מההכנסות והרווח הגולמי של חברת הטכנולוגיה

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

ארה"ב מטילה סנקציות על 6 עמותות צדקה בעזה שמזרימות כספים לחמאס

ארה"ב הטילה סנקציות על שש עמותות צדקה, שלפי מידע מודיעיני משמשות ככיסוי אזרחי להעברות כספים ולמימון הזרוע הצבאית של חמאס ● כך ארגון הטרור שומר על זרימת הכסף לרצועה

"הזדמנויות כלכליות חדשות": למה נשיא בואינג גלובל ביקר בטכניון?

ד"ר ברנדון נלסון, נשיא בואינג גלובל, השיק את מרכז החדשנות של בואינג והטכניון לדלק סילוני בר קיימא ● סוכנות C, מקבוצת פובליסיס, הוכרזה כאחת משלוש סוכנויות התוכן הטובות בעולם לשנת 2025 ● ושורדת השבי נועה ארגמני התארחה בכנס Cybertech Global 2026 ● אירועים ומינויים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף

סניף של רשת מגה ספורט / צילום: יח''צ

עשרות לקוחות חשבו שהם קונים ברשת הספורט וגילו שמדובר בהונאה

עמודים מזויפים המתחזים למגה ספורט פועלים בטיקטוק ובפייסבוק ומציעים הנחות חריגות על נעלי ספורט ● הרשת פנתה למשטרה, למטא ולטיקטוק בעקבות מאות פניות מלקוחות שפרטי האשראי שלהם נמסרו והזמנותיהם לא סופקו ● רשות הסייבר הלאומית: "האירוע מטופל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש לקבל את הזכויות. מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה

משרד של יונייטד הלת' בקליפורניה / צילום: Reuters, Mike Blake

הדוח שאכזב והחשש מטראמפ: מה מפיל את מניות ביטוחי הבריאות בארה"ב?

ענקית ביטוחי הבריאות יונייטד הלת' גרופ צוללת בעקבות תחזית מאכזבת לשנת 2026, וגוררת איתה חברות מרכזיות נוספות בתחום ● במקביל, הדיווח על כך שטראמפ צפוי להקפיא את עדכוני התשלומים שמקבלות חברות הביטוח הנותנות שירותים ממשלתיים, מכביד גם הוא על הסקטור

אילוסטרציה: Shutterstock

למרות שרשמו הערת אזהרה במשותף: האישה תקבל את כל הזכויות בשתי דירות

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע חלוקה לא שוויונית של נכסי מקרקעין שנרכשו במהלך הנישואים לזוג עם שני ילדים משותפים, לאחר שהוכח כי עיקר המימון הגיע מכספים של האישה, בהם פיצויים שניתנו לה כאלמנת פעולות איבה ● בין היתר נקבע כי רישום הערת אזהרה אינו יוצר זכות קניינית

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

יוני שסטוביץ' / צילום: יוסי כהן

50 מיליון שקל בשבוע: שסטוביץ ממשיכה להגדיל את תיק המניות

בולמוס הרכישות של יבואנית מוצרי הצריכה: השקיעה בהנפקות שביצעו מגוריט ולהב אל.אר ● בשנתיים האחרונות, השקיעה שסטוביץ מעל 200 מיליון שקל בבורסה בת"א

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

התודות לטראמפ: הודו ואירופה חתמו על "אם כל העסקאות" לסחר חופשי

העובדה שהודו ניצבת כעת בפני מכסי מגן של 50% מצד ארה"ב, והאיחוד האירופי מתמודד עם מכסי מגן של 15%, סייעה לדחוף את שני הצדדים להסכמות ● בין היתר, המכס ההודי על יבוא מכוניות מסוימות יירד מ-110% ל-40%, ויתאפשר יצוא יין אירופי להודו, בעוד ההודים יוכלו לייצא לאיחוד טקסטיל, תכשיטים ומוצרים נוספים ללא מכס

ראש האופוזיציה יאיר לפיד (נאום במליאת הכנסת, 05.01.26) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025 – כמה מהם ילידי הארץ?

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025, והנתון עורר סערה במערכת הפוליטית ● יאיר לפיד קבע שאי־אפשר לתרץ את זה באוקראינים שחזרו לארצם - האם הוא צודק? ● המשרוקית של גלובס

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

"עוף מרוט" ו"פאול" של 50 מיליון שקל: דנקנר מתייחס לפרשה ששלחה אותו לכלא

בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, שריצה בעבר עונש מאסר על הרצת מניות, העיד בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדו בפרשה ● לדבריו, הוא "נגרר" אליה על ידי שותפו לשעבר, איתי שטרום ● עוד טען דנקנר כי העונש שספג היה חמור יותר משטרום רק כי היה "דג שמן"

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

במתכונת חריגה: חברת התעופה שמודיעה על חידוש הטיסות לישראל

חברות התעופה הזרות מוצאות את הדרך להמשיך לפעול בישראל חרף המצב הביטחוני שמעלה חששות בקרב צוותי האוויר ● כך, KLM מחדשת את טיסותיה לישראל החל ממחר - אבל עם עצירת ביניים בקפריסין