פקקי תנועה באיילון/ צילום: איל יצהר
ישראלים רבים נבהלו מהביטול האפשרי של הטבת המס למחזיקי רכב היברידי, שעלול לקרות כתוצאה מהמצב הפוליטי במדינה. שווי ההטבה, כ-100-200 שקל בחודש, אינו מבוטל, אבל מה אם יש פתרונות אחרים? הטבה זו היא רק אפשרות לשלם פחות מס על רכב פרטי שמזהם פחות. אבל הבעיה האמיתית היא הבעלות על רכב פרטי, דבר מקובל בישראל שנראה שאי אפשר בלעדיו.
השימוש ברכב פרטי גורר בעיות רבות, בהן - זיהום אוויר, פקקים, מצוקת חניה ועוד. גם ברכב ה"ירוק" אין מספיק תמיכה ועידוד כמקובל במדינות אחרות. בנורבגיה, 56.2% ממכירות כלי הרכב החדשים הם חשמליים. בסין - 6%, בארה"ב - 3.8%, באיחוד-האירופי - 2.9%. ובישראל - 0.1% (כ-300 מכוניות בשנה). האזרח אינו האשם. אי-אפשר לצפות מאיתנו לרכוש רכב חשמלי כשאין כמעט נקודות טעינה. איך אמורים לתכנן לנסוע מאשדוד לחיפה ובחזרה, בלי לחשוש כל העת שהסוללה תתרוקן בדרך, וניתקע אי-שם.
רבות דובר על איך יכול היה להיראות מצב התחבורה בישראל - לו היו מושקעים המשאבים בפתרונות אחרים לבעיות התחבורה. מאחר שהמדינה "רגילה" לכך ש-14% מהכנסותיה השנתיות ממסים, הן מכלי רכב מונעים בנפט, הממשלה מתקשה לוותר על ההכנסה המזהמת. יתרה מכך, בינואר 2020 צפויה העלאה של 15% במס הקנייה על רכבים היברידיים; כ"עונש" על כך שהפופולריות שלהם הקטינה משמעותית את הכנסות המדינה ממסים.
כך נוצר מצב שבו אין לממשלה תמריץ לעודד שינויים במצב התחבורתי - על-ידי עידוד רכישת כלי רכב שמזהמים פחות; שיפור התחבורה הציבורית; קידום אמצעי תחבורה אלטרנטיביים, פרויקטים כ"נעים לירוק" - שכן הם יפגעו משמעותית בהכנסות המדינה. אילו היה רצון אמיתי להפחת זיהום האוויר, יכלה המדינה לשים את כל כובד משקלה ולפתור את הבעיות מן השורש.
הנתון שמקבלי ההחלטות שוכחים הוא הפגיעה העקיפה במשק. מדובר בכ-700 אלף שעות ביום, שהן כ-25 מיליארד שקל, שהמשק מאבד מדי שנה רק בגלל שעות עבודה אבודות. מדובר בפגיעה בכיס של כולנו. במדינה שבה יקר לחיות מדובר בעול נוסף על האזרחים. הבעיה היא, שלמדינה אין אינטרס לשיפור המצב, כי אז מצבה עלול להיפגע, תפיסה שיוצרת בעיות שרק הולכות ומחמירות.
במצב שבו יצליחו להטמיע פתרונות מתקדמים, לשפר אלטרנטיבות ולשנות את הנורמות, דברים שהם בהחלט בני-השגה תוך שנים בודדות - נראה כאן שינוי אמיתי. במצב הזה, המדינה גם תראה שבסופו של דבר ההוצאות הראשוניות מתקזזות עם הוצאות שוטפות שהולכות ופוחתות, ואף שיפור כללי ורוחבי במצב המשק. אבל היישום דורש הבנה, הירתמות ונכונות. בנוסף, פתרונות טכנולוגיים שונים שכאלה יכולים לייצר גם אפיקי הכנסה חדשים למדינה ולרשויות, כך שהדבר יכול להצדיק את עצמו גם כלכלית.
בשורה התחתונה, הבעיות בתחום התחבורה הן רבות ואנו חווים אותן מדי יום; לצידן קיימים גם מגוון רחב של פתרונות שיכולים לשפר את המצב - כבישים חכמים; ניהול תנועה חכם; תכנון מבוסס ביג-דאטה, הדור החדש של התחבורה הציבורית (דוגמת Bubble מבית Via הישראלית), אפליקציות הקורקינטים החשמליים. אמצעים שכולם חלק מאותה מערכת, שבה הטכנולוגיה - במקום כלים ותפיסות של אתמול - היא המפתח לפתרון הבעיות של היום, ולהיערכות ראויה לבעיות המחר בכל המרחב העירוני המתרחב.
חשוב לגרום למקבלי ההחלטות להבין זאת ולפעול בהתאם. לשנות הרגלים ישנים, ולאפשר ולקדם את השימוש באלטרנטיבות ובכלים טכנולוגיים חדשניים.
הכותב הוא מנכ"ל Highroad, מרכז חדשנות המתמחה בטכנולוגיות אורבניות