פטריית הזיה תטפל בדיכאון? ניסוי ראשון מוצלח לחברה המפתחת מוצר בתחום

חברת Compass Pathways מפתחת תרופה לטיפול בדיכאון עמיד לתרופות, המבוסס על חומר הפעיל בפטריית הזיה

דיכאון וטיפול בדיכאון / צילום: shutterstock
דיכאון וטיפול בדיכאון / צילום: shutterstock

חברת Compass Pathways הודיעה השבוע על הצלחה בניסוי בטיחות בגרסה סינתטית של החומר פסילוסיבין, הפעיל בפטריות הזיה. המוצר נועד לטיפול בדיכאון שאינו עמיד לתרופות, והחברה כבר החלה בניסוי גם בחולים הסובלים מדיכאון. בניסוי הבטיחות השתתפו 89 מתנדבים בריאים. 

במסגרת הניסוי, הנבדקים נטלו מינונים שונים של החומר, ולכל "טריפ" נלווה טיפול פסיכולוגי. כצפוי, הם חוו תופעות פסיכדליות, אופוריה ועיוות בתפיסת הזמן במהלך הטיפול, אולם כל התופעות הללו חלפו, ולמחרת לא נמצאה השפעה על התפיסה או על הקוגניציה.

עם זאת, הניסוי לא עקב אחר מצב הנבדקים לאורך זמן, ועדיין לא ברורה השפעת החומר על מטופלי דיכאון. כמו כן, אף שהדעה הרווחת בקהילת משתמשי הסמים הפסיכדליים היא שפטריות הזיה אינן ממכרות, עלולה להיות התרגלות, כלומר ירידה בהשפעה של התרופה לאורך זמן. במקרה כזה, יצטרכו לבחון אם דרושים מינונים הולכים וגדלים כדי לשמר את ההשפעה, או, כפי שטוענים חלק מחסידי הטיפול, מספיקה פעם אחת כדי "לחווט מחדש" את המוח ולהקל משמעותית את תסמיני הדיכאון.

מפקודת הסמים המסוכנים למעבדת הניסויים

בניסויים קטנים יותר בגרסה של פסילוסיבין, המופקת מהצמח, נמצאו השפעות חיוביות ארוכות טווח על תסמיני דיכאון, אולם מדובר בניסויים לא מבוקרים. חברת קומפס צפויה להיות הראשונה בעולם שתבצע ניסוי משמעותי כזה בפסילוסיבין, ב-2,019 מטופלים. בנוסף לדיכאון, המוצר הוצע כיעיל לטיפול ב-OCD, תסמונת טורדנית כפייתית. מנגנון הפעולה של הפסילוסיבין עדיין לא ידוע במלואו, אך נראה שהחומר משפיע על קולטני סרוטונין במוח.

הניסוי הזה הוא חלק ממה שמכונה היום בתחום הנוירולוגיה "המהפכה הפסיכדלית". העניין בחומרים משני תודעה, שעד היום היו לא חוקיים ונחשבו מסוכנים, עלה בעקבות הצלחת המריחואנה כטיפול רפואי. היום נמצאים בניסויים שונים טיפולים ב-LSD ,MDMA ("אקסטזי") וקטמין, שנמצאים גם בפקודת הסמים המסוכנים. המהפכה מגיעה בין היתר על רקע הייאוש מהמחקר והפיתוח בתחומים כמו אלצהיימר, אוטיזם וסכיזופרניה, שלמרות המשאבים הרבים המושקעים בהם, לא חלו בהם התפתחויות רפואיות דרמטיות בשנים האחרונות. התפיסה היא שסמים פסיכדליים הוכיחו לכל הפחות שהם משפיעים על המוח, וזו התחלה טובה. כמו כן, נצבר לאורך השנים מידע מהשימוש בהם בבני אדם באופן לא חוקי, מעין "ניסוי" שלא היה אמור להתקיים, אולם כעת כשהתקיים, אפשר ללמוד ממנו.

הניסוי של קומפס בחולים בדיכאון עמיד לתרופות צפוי לעקוב אחרי המטופלים במשך 12 שבועות. הוא יניב תוצאות ראשונות בשנה הבאה.