בדרך לעימות חריף בין שר המשפטים והיועמ"ש: אוחנה החליט שאורלי בן-ארי גינזברג תהיה מ"מ פרקליט המדינה

מנוי שנוי במחלוקת: שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע היום (ג') כי בחר בעו"ד אורלי בן-ארי גינזברג, כיום המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, לממלאת-מקום פרקליט המדינה במקומו של עו"ד שי ניצן, שסיים אתמול את תפקידו. בן-ארי גינזברג תשמש בתפקיד עד אחרי הבחירות לכנסת וכינון ממשלה חדשה, שתבחר פרקליט מדינה קבוע באמצעות ועדת איתור.

החלטת השר אוחנה למנות את עו"ד בן-ארי גינזברג לתפקיד החשוב התקבלה בניגוד מוחלט לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שתמך במועמדותו של עו"ד שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שכיהן בעבר כפרקליט של שני מחוזות - מחוז תל-אביב ומחוז הדרום. בן-ארי גינזברג לעומתו לא עמדה בראשות מחוז, וכעת למעשה היא תמונה לממונה על פרקליטת המחוז, שעד היום היא הייתה ממונה עליה. 

 עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג / צילום: דוברות משרד המשפטים

מנדלבליט דרש מאוחנה להיוועץ עמו טרם המינוי והוסיף ואמר כי במצב הפוליטי הקיים, משקל עמדת היועמ"ש בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה צריך להיות רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה "רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

בשלב זה לא ברור האם בכוונת היועמ"ש לנסות לטרפד את המינוי באמצעות פנייה לבג"ץ, אך ברור שתוגשנה עתירות של גורמים אחרים.

עו"ד למברגר היה המועמד בעל הניסיון הרב ביותר בפרקליטות, והוא נחשב בעיני רבים למועמד הטבעי למלא את מקומו של ניצן. מועמד נוסף שראיין השר אוחנה היה עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, האחראית על טיפול בתיקים הפליליים העוסקים בין היתר בשחיתות שלטונית ובפשיעה כלכלית.

שר המשפטים אוחנה מסר כי לאחר מספר פגישות, התייעצויות ושיחות שהיו לו עם גורמים שונים - ובהם נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ והיועמ"ש אביחי מנדלבליט - הוא קיבל את ההחלטה.

אוחנה הדגיש את סמכותו לבחור בממלאת-המקום. ומסר כי "סעיף 23א (ב) לחוק שירות המדינה (מינויים) מורה כך: 'נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה - השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים'".

לדברי אוחנה, "כל המועמדים עימם נפגשתי הם בעלי רקע עשיר וניסיון רב בפרקליטות ומוכשרים הן בפן המקצועי והן בפן הניהולי. התרשמתי מאוד מכולם, כל אחד ומעלותיו, ואני רוצה להודות להם על הנכונות לשאת בתפקיד רב-האחריות, בעיקר בתקופה מאתגרת ומורכבת זאת שעוברת על הפרקליטות". 

עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג מכהנת כ-28 שנים בפרקליטות בשורה של תפקידים. היא בעלת ניסיון רב ועשיר בתחום הפלילי ובתחום הביטחוני, בוגרת המכללה לביטחון לאומי, בעלת תואר שני במדעי המדינה (ביטחון לאומי) ותארים ראשון ושני בהצטיינות במשפטים. היא מכהנת בהתנדבות כראש הרכב בבית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין, ובמשך שנים שימשה כראש הפורום הביטחוני של פרקליטות המדינה. בן-ארי גינזברג גם מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב החל משנת 2011. בעבר לימדה סמינר בנושא עבירות ביטחוניות לתלמידי תואר שני, וכיום היא משמשת כמנחת הקורס "הפרקליטות בעשייה" לתלמידי תואר ראשון.

השר אוחנה הביא בהודעתו על מינויה של בן-ארי גינזברג שורה של דברי שבח שנמסרו לו עליה מצד בכירים במערכת המשפט. לפי הודעת השר, פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן, אמר עליה כי היא "פרקליטה חכמה, יסודית, מנוסה מאוד, חרוצה ורבת-פנים. במהלך השנים טיפלה בתיקים ובנושאי רוחב רבים הקשורים לתחום הביטחוני והיוותה ומהווה בת-סמכא בקנה-מידה ארצי בתחום זה. בן-ארי מתפקדת כראש הפורום הביטחוני בפרקליטות המדינה ועוסקת הן בניהול ברמת המחוז, הן בטיפול בתיקים ביטחוניים ואחרים חשובים ביותר והן בקידום נושאים רוחביים במסגרת הרחבה של פרקליטות המדינה.

"בשל ניסיונה הרב ומומחיותה בתחום הביטחוני, היא מילאה תפקיד מפתח בגיבוש חוק המאבק בטרור שהתקבל בכנסת... גם תפקידים אלה היא ממלאת על הצד הטוב ביותר, תוך שילוב אמות-מידה מקצועיות גבוהות והתעמקות בתחומי ידע משפטיים מגוונים, ראייה מערכתית ותפיסה ערכית של האינטרס הציבורי ויכולות חניכה וניהול של פרקליטים הכפופים לה".

הדילמה של מנדלבליט: להגן בבג"ץ על המינוי שהתנגד לו

מיד אחרי שנודע כי שר המשפטים אמיר אוחנה החליט למנות את עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת-מקום פרקליט המדינה, החלו להגיע תגובות זועמות מצד ארגונים שונים, שחלקם גם רמזו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ נגד המינוי.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מסר כי לא יעלה על הדעת ששר משפטים בממשלת מעבר יקבל משקל רב יותר במינוי ממלא-מקום לפרקליט המדינה, מאשר שר משפטים בממשלה שקיבלה את אמון הכנסת. "כמה מצער ששר משפטים מתנהל באופן לעומתי כלפי מערכת מקצועית ובלתי תלויה שהוא אמון עליה. ובתוך כך, אין להתעלם מהמציאות שבה ראש הממשלה ושרים אחרים בממשלה חשודים או עומדים לעמוד לדין, כך שמינוי פרקליטת המדינה בעת הזו מעורר חשש כבד לפגיעה בשלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות התביעה".

עוד הוסיפו במכון כי מינוי פרקליט המדינה אינו דומה לתהליך מינוי של כל עובד מדינה אחר, משום שמדובר בתפקיד מעין-שיפוטי כמו היועץ המשפטי לממשלה וכי על פרקליט המדינה להפעיל שיקול-דעת עצמאי מבלי שהוא כפוף להוראות הממשלה. "זו בדיוק הסיבה שבעקבות המלצות ועדת שמגר, נקבע בהחלטת ממשלה כי מינוי פרקליט המדינה יהיה לפי המלצה של ועדת איתור שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה", נמסר.

מארגון "משמר הדמוקרטיה הישראלית" נמסר כי החלטת השר על מינויה של בן-ארי גינזברג היא "החלטה המנוגדת לכללי מינהל תקין". לדברי הארגון, "ההחלטה מנוגדת לעמדת היועמ"ש, שלהמלצתו בסוגיה זו יש לתת משקל מכריע, והיא מבוססת על שיקולים זרים ולא ענייניים. לא נעבור על כך בשתיקה".

היועמ"ש מנדלבליט, שקבע כי יש מניעה משפטית למינוי של בן-ארי גינזברג, עשוי למצוא את עצמו בסיטואציה מורכבת ולא יוכל להגן עמדת השר אוחנה במינוי שהוא עצמו התנגד לו.