ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה השבוע סרטון מישיבת הממשלה לעמוד הפייסבוק שלו, שבו הוא מופיע עם שר האוצר משה כחלון, ומתגאה בכך שלאחר עשור של מחירי דיור מזנקים, בשלוש השנים האחרונות הייתה סטגנציה: המחירים לא זזו לכאן או לכאן.
קודם כול, שימו לב באיזה "הישג כביר" בחר נתניהו להתגאות - שמחירי הדיור, שזינקו בעשור שלו באופן חסר תקדים, הפסיקו לעלות. הם עדיין גבוהים מאוד, מחוץ להישג ידם של הרבה יותר אנשים מאשר ב-2009, אך לפחות המצב הפסיק להיות יותר גרוע.
העניין הוא, שההצהרה שלו פשוט לא נכונה. אמנם הקווים בגרף ישרים ונקיים, אך המציאות שונה. בין 2009 ל-2016 זינקו מחירי הדיור ב-85%, אך בין 2016 להיום, הם זינקו עד 100% (פי 2) ביחס לשנת 2009. מתוכם, 5% בשנת 2019 לעומת 2009. כלומר, בעוד העלייה במחירי הדיור התמתנה, הם ממשיכים לעלות. אחרי עשור של עליות כל-כך חדות, אין פלא שהמחירים מתייצבים. זו תופעה צפויה, שמעידה שהממשלה לא הצליחה לעשות כלום ושום דבר עם מחירי הדיור.
המדיניות לאורך השנים הייתה מחפירה. קרקעות לא שוחררו לשוק, הרגולציות על בנייה צפופה ולגובה, לא הוקלו עד השנים האחרונות (וגם זה לא מספיק), התמריצים המעוותים שמביאים את העיריות לחסום פרויקטים חיוניים, לא תוקנו; וריבית בנק ישראל נשארה נמוכה מדי.
במקום זאת נדחפו פרויקטים גרנדיוזיים על-ידי שרי האוצר יאיר לפיד (מע"מ 0) וכחלון (מחיר למשתכן), כאשר איש מהם לא הצליח להביא לירידת מחירי הדיור, או להפסקת עלייתם.
מיזם מחיר למשתכן "שאב" קרקעות ממשלתיות והפסיק את השיווק לשוק החופשי, כך שאנשים שרצו לבנות ולגור איפה שהם רוצים, גילו שהם פשוט לא יכולים. רק מגדלים באיכות נמוכה ששווקו בפרויקט, היו זמינים, ורק לקהל המצביעים הפוטנציאליים של כחלון.
בנוסף, שתי התוכניות הביאו לעיוותים נוספים כאשר רוכשי דירות השתכנעו שהמחירים עומדים לרדת, עצרו עסקאות, והקפיאו את השוק. לא נבנו מספיק דירות באזורי הביקוש, והמחירים נשארו גבוהים מאי פעם.
עצוב לראות שאחרי עשר שנים, לנתניהו אין אף הישג ראוי לשמו בתחום הדיור. במקום למי שהכי ראוי, ראש הממשלה התעקש לתת את תפקיד שר האוצר ליריבים פוליטיים ש"איימו" עליו, ובכך הזניח את ההוצאה הגדולה ביותר של כל ישראלי לטובת יציבות ממשלתית בכל מחיר. עצוב לראות שבניסיון נואש לזכות בקולות של מתפקדי ליכוד "כחלוניסטים" לקראת הפריימריז, נתניהו מצטלם לסרטון כל-כך מביך שאפילו אפס ההישגים שבו, הם שקר.
לפחות זה עדיף על ההבטחה שלו מהבחירות הקודמות, לשפוך עוד כסף על פרויקטים כושלים של דיור ציבורי, שתוקעים את החלשים ביותר בגטאות של עוני. מחקרים מראים, שזו דרך גרועה-כושלת לסייע לחלשים. והכול רק כדי להרוויח עוד כמה קולות.
כמובן, לא הכול רע. כחלון הודיע שהוא לא יתמודד לכנסת הבאה; השכר צמח מאוד בשנים האחרונות, כך שהיום אותו מספר של משכורות ממוצעות קונה דירה ממוצעת כמו מספר המשכורות הממוצעות ב-1997.
אבל בינינו, מי היה רוצה לחיות היום ברמת החיים של 1997? ראש הממשלה הבא, יהיה אשר יהיה, חייב למנות שר אוצר נחוש ומקצועי, שמוכן להיכנס לעובי הקורה ולהעביר רפורמות משמעותיות, כפי שעשה נתניהו עצמו ב-2003. רק באמצעות שחרור שוק הדיור מאחיזת החנק התכנונית שמושלת בו, נוכל לבנות באזורי הביקוש ולאפשר לקנות דירה במחיר שפוי.
הכותב הוא פעיל חברתי וממייסדי תנועת "חופש לכולנו". מכהן ככלכלן במשרד "סמקאי אסטרטגיה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.