תוכנית מחיר למשתכן נועדה להגדיל את היצע הדירות ולרסן את מחירי הנדל"ן לציבור הרחב. המדינה השקיעה 5.5 מיליארד שקל בתוכנית – אך היעדים הללו עדיין נראים רחוקים.
תמחיר למשתכן היא תוכנית דיור ארצית אותה מובילים משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל. מטרתה היא לעודד את היזמים לבנות דירות חדשות, אך גם להוריד את מחירי הדירות. בכדי לעשות זאת עורכת המדינה מכרז בין היזמים, ואלה המציעים את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר, תוך עמידה בתנאי המכרז, יכולים לרכוש מהמדינה קרקעות בעלות מוזלת.
התוכנית החלה את דרכה כבר בשנות ה-90, כאשר גלי העלייה הגדילו את הצורך בדירות חדשות; כאשר מונה משה כחלון לשר האוצר ב-2015, הוא חרט על דגלו את הורדת מחירי הדיור, חידש את התוכנית והרחיב אותה.
לפי נתוני בנק ישראל ומשרד השיכון מסוף 2018, המדינה השקיעה בתוכנית כ-5.5 מיליארד שקל במהלך ארבע שנים – אך רק 3,500 דירות כבר אוכלסו, כש-25,000 נוספות קיבלו היתר בנייה מלא.
למרות תוכנית מחיר למשתכן וצעדים נוספים שנקט משרד האוצר - בשנים האחרונות שמרו המחירים על מגמת עלייה, גם אם זו הואטה מדי פעם. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 עלה מדד מחירי הדירות ב-2.6%.
הקריטריונים לזכאות לרכישת דירה במחיר למשתכן השתנו עם הזמן. ב-2015, כשכחלון נכנס לתפקיד, הוחלט לשווק מדי שנה אלפי דירות מחיר למשתכן לזוגות נשואים ולרווקים מעל גיל 35 שלא הייתה בבעלותם דירה בחמש השנים האחרונות. כיום גם רווקים בני 26 ומעלה, וכן גרושים מתחת לגיל 35, יכולים לרכוש דירת מחיר למשתכן.
מאחר שהביקוש לדירות עולה ברוב המקרים על ההיצע, מתקיימת הגרלה בין הזכאים, כדי לבחור את אלה שיוכלו לרכוש דירה במחיר מופחת. הביקוש לדירות מחיר למשתכן קשור קשר הדוק למיקומן: בעוד שבפרויקטים באזור המרכז הביקוש עולה על ההיצע, הרי שבפריפריה ישנן דירות מחיר למשתכן שלא נמצאו להן רוכשים מקרב הזכאים – והיזמים מנסים למכור אותן בשוק החופשי.