גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: "המדינה, זה אני" גרסת היועמ"ש

בניגוד לחוק מפורש ותוך ניצול הכוח הרב הנובע מתפקידו, כך מנסה היועמ"ש לכפות את רצונו על הדרג הנבחר ● בצל הסערה סביב מינוי עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג למ"מ פרקליט המדינה, ראוי לשוב ולהזכיר את עליונותו של שלטון החוק ● דעה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בעו"ד אורלי בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת-מקום זמנית של פרקליט המדינה. אף שבן-ארי, המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אינה ממוקמת בצמרת ההיררכיה של הפרקליטות, היא עומדת בתנאי הסף לתפקיד. השיח וההתמקדות ב"בכירותה" בפרקליטות הם הטפל ולא העיקר.

שאלת מינוי פרקליט המדינה זמני מאירה שוב את הבעייתיות המובנית בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש). במאמרי ב"גלובס" (3.12.19) דנתי במנהגו של אביחי מנדלבליט לקבוע מדיניות באמצעות מכתבים, בשונה מהמקובל בדמוקרטיות מתוקנות. בעימות מול שר המשפטים על מינוי מחליף זמני לפרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, מתעלם היועמ"ש גם מעליונות הדמוקרטיה ושלטון החוק.

סעיף 23א. לחוק שירות המדינה (מינויים) קובע כי כאשר מתפנה משרת מנהל כללי במשרד, רשאי השר, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה (שעצתו אינה מחייבת), למנות מחליף לתקופה של עד שלושה חודשים, הניתנת להארכה עד שישה חודשים. על-פי הסעיף, אין ליועמ"ש מעמד במינוי ממלא-מקום זמני לפרקליט המדינה, ועליו לכבד את החלטת השר. היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי הממשלה. כך שתמוה איך הגיע מנדלבליט לפרש את החוק, כך שסמכות המינוי הזמני תהיה נתונה לו.

היועמ"ש הגיש לשר המשפטים חוות-דעת בנושא, שעיקריה פורסמו בהודעה לעיתונות ("גלובס", 5.12.19). לטענת מנדלבליט, למשרת פרקליט המדינה יש "מאפיינים מיוחדים" הבאים לביטוי בדרך שבה הוסדר מינוי הקבע בהחלטות הממשלה 1585 ו-2077. במצב הפוליטי הקיים "אין לדעת מה יהיה משך התקופה שבה ישמש ממלא-המקום בתפקידו", ובהיעדר ועדת איתור לבחירת ממלא-מקום לפרקליט המדינה, "קמה חובה לכונן מנגנון חלופי".

לפיכך, "נדרש שר המשפטים לקיים היוועצות ביועמ"ש, שמשמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק. בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקות בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועמ"ש בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

התשתית הנורמטיבית שמביא מנדלבליט בחוות-הדעת להצדקת התעלמותו מהחוק, היא תמוהה. ההתייחסות לשתי החלטות הממשלה הקובעות ועדת איתור למינוי פרקליט המדינה אינה מהעניין, ואין לעסוק בה בהרחבה. מספיק לציין כי החלטות הממשלה עוסקות במינוי פרקליט מדינה קבוע ולא במינוי זמני, ובמקרה של חקיקה ראשית, זו גוברת על החלטות ממשלה.

באשר לזמן שבו ישמש הפרקליט הזמני, יש לכך התייחסות ב"חוק המינויים". שר יכול למנות מינוי זמני לשלושה חודשים ולהאריך את תוקפו לשישה חודשים, אולם סעיף 23א קובע כי כל הארכה מעבר לתקופה זו מחייבת את הסכמת היועמ"ש, כך שמפליא שמנדלבליט מעלה זאת כטיעון.

באין תשתית נורמטיבית להתבסס עליה, ניכר כי חוות-הדעת של היועמ"ש נשענת על העוצמה הרבה שבתפקידו. מנדלבליט קובע כי בנסיבות המינוי הזמני "קמה חובה לכונן מנגנון חלופי". ברם, אין זכר לחובה זו בחוק המינויים ובחוק אחר. מכאן שהחובה קמה רק מתוקף עמדת היועמ"ש, ומנדלבליט מציין כי ניתן לסטות מעמדתו רק בהתקיים "טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

הנמקות מנדלבליט מאירות את האקטיביזם השיפוטי הרדיקלי שפשה מבית המשפט העליון לשירות הציבורי.  היועמ"ש יכול לעקוף חוק ברור מבלי שיטרח להביא הנמקות חוקיות רלוונטיות. הוא יכול אף להגדיל ולקבוע "חובה" חדשה יש מאין, בלי הנמקה מהחוק או מהפסיקה. וזה לא משנה אם עמדת מנדלבליט מנוגדת לחוק, שכן לאחר שנקבעה עמדת היועמ"ש - לא ניתן לסטות ממנה, אלא בנסיבות ייחודיות. 

אדם סביר שקורא את הנמקות היועמ"ש, תמה ושואל: ממתי מי שפועל לפי החוק צריך להביא טעם מהותי בעל משקל מיוחד להצדקת פעולתו? הרי מי שרוצה לחרוג מסמכותו ולפעול בניגוד לחוק, צריך להצדיק את פעולתו. ניכר שעלינו, שר המשפטים והאזרחים, לקבל כל עמדה שקובע היועמ"ש בבחינת כזה ראה וקדש - "המדינה זה אני".

היועמ"ש ציין בהודעתו לעיתונות כי הוא משמש גם כתובע הכללי, כפל תפקידים פסול, אבל אולי הוא שכח שמערכת אכיפת החוק אינה אחוזתו הפרטית. מנדלבליט הבהיר כי אין בכוונתו "להתפשר בעמידה על העקרונות של שלטון החוק". ראוי שיזכור אפוא שגם היועמ"ש כפוף לחוק, כולל חוק שירות המדינה (מינויים), וכי אין לסטות מעיקרון דמוקרטי זה, אלא בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד. 

הכותב הוא תלמיד מחקר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים