שר המשפטים אמיר אוחנה ועו"ד ליאת בן־ארי גינזברג / צילום: רפי קוץ
בכיר מאוד לשעבר בפרקליטות המדינה, ששוחח עם "גלובס" אתמול (ד'), כינה את החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה למנות את עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג לממלאת-מקום פרקליט המדינה, "שערורייה". מאז הודעתו על המינוי ביום שלישי, ספג השר ביקורת חריפה ביותר מצד גורמים בפרקליטות, באקדמיה ובתקשורת.
אותו בכיר שמכיר את בן-ארי גינזברג מתקופת עבודתו בפרקליטות, אומר כי היא פרקליטה מוכשרת מאוד בניהול תיקים פליליים וגם ראויה לתפקידה הנוכחי כמשנה לפרקליטת מחוז מרכז. עם זאת, לדבריו, היא אינה מתאימה בעליל למלא את מקום פרקליט המדינה, בין היתר משום שכל הקריירה שלה היא עסקה אך ורק בניהול תיקים פליליים או תיקי עבירות ביטחוניות, אך מעולם לא עסקה בתיקים של שחיתות ציבורית ולא לקחה חלק בדיוני מדיניות רחבים בפרקליטות או בתהליכים שהייתה דרושה בהם ראייה מערכתית.
אותו בכיר לשעבר בפרקליטות סבור כי הבחירה של אוחנה בבן-ארי גינזברג נובעת אך ורק ממניעים פוליטיים ומרצון לפגוע בפרקליטות ולהביא לירידה נוספת באמון הציבור בה, על רקע הטיפול שלה בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, פטרונו הפוליטי של שר המשפטים. לדבריו, אם אוחנה היה רוצה באמת לערוך שינויים בעבודת הפרקליטות, הוא היה דואג להידבר עם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ועם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדבליט, ולא מתעלם מעמדותיהם.
ולמרות הדברים הכה נחרצים של הפרקליט הבכיר לשעבר, כאשר "גלובס" שאל אותו אם בג"ץ יפסול את מינויה של בן-ארי, לא הייתה לו תשובה. לדבריו, זה תלוי בעיקר בהרכב השופטים שידון בעתירה.
בבואם להכריע בעתירה נגד המינוי, יצטרכו שופטי בג"ץ לקבוע עובדתית אם המינוי נעשה מטעמים פוליטיים ומשיקולים זרים או מטעמים ענייניים. לפי הלכת בית המשפט העליון, "כאשר איש ציבור ממנה עובד בשירות הציבור על-פי שיקולים זרים של אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים, מינוי כזה פסול הוא, ויש בו משום מעילה באמון של הציבור שהסמיך את הרשות הממנה".
לפי ההלכה המשפטית, הגורם והשיקול שיקבעו את גורל המינוי הם כישוריו של המועמד. לפי פסיקת העליון, מינוי פוליטי הוא פסול כאשר "הקשרים קודמים לכישורים", מאחר שמצב כזה פוגע בציפור הנפש של מינהל תקין ושל טוהר המידות, ויש בו כדי להביא לפגיעה חמורה הן ברמתו המקצועית של השירות הציבורי והן באמון הציבור בתקינות פעולות המינהל.
זה לא ממש מסובך להבין שהבחירה של השר אוחנה דווקא בבן-ארי גינזברג לעמוד בראש הפרקליטות, היא בחירה לא עניינית במיוחד, שתכליתה בעיקר לתקוע אצבעות בעיני היועמ"ש והפרקליטות ולערער אותם ואת מעמדם בציבור, בזמן שהם מאשימים את ראש הממשלה בשוחד ובהפרת אמונים. אולם, את מה שנראה לעתים מובן מאליו, לא תמיד קל להוכיח בעתירה משפטי לבג"ץ.
נשיא העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, כתב באחד מפסקי דינו כי "חזקה על הרשות שהיא פועלת כדין, והטוען כי פעולה מסוימת נעשתה שלא כדין, עליו הראיה. לשם הרמת נטל ראייתי זה לא די בקיומה של תחושה בעלמא, המבוססת על השערות והנחות בלבד, אלא יש להביא לפנינו ראיות, שאנו מוכנים לתת בהן אמון". ולמרות הכול, יש סיכוי סביר שבג"ץ יפסול את מינויה של בן-ארי גינזברג.
למרות ההסתייגויות, יש סיכוי די גבוה שבג"ץ יוציא את הערמונים מהאש עבור היועמ"ש וימנע את מינויה של בן-ארי לממלאת-מקום פרקליט המדינה. רק לפני חודשים ספורים, ב-21 באוגוסט, מנע בג"ץ את מינוי עו"ד אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים על-ידי השר אוחנה. גם אז ההחלטה התקבלה בעתירה של התנועה לאיכות השלטון. השופט מני מזוז הבהיר באותה הזדמנות כי כל מילה בהנחיית היועמ"ש בנוגע למינוי מנכ"לים של משרדים ממשלתיים בתקופת בחירות, לא קוימה בתהליך.
השר אוחנה לא יכול לפעול שוב במינויים במערכת המשפט כפיל בחנות חרסינה, ולצפות שבג"ץ לא ימנע ממנו לשבור את הכלים. ואולי בעצם לזה בדיוק שר המשפטים מצפה.
השר אוחנה: "לא בקלות החלטתי"
את הצעד הראשון להתערבותו במינוי מעורר המחלוקת עשה בג"ץ אתמול, דקות ספורות לפני שהחל בירושלים הטקס החגיגי שאמור היה לבשר את חילופי פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, בבן-ארי. השופט מני מזוז הוציא צו המעכב את המינוי עד להחלטה בעתירת התנועה לאיכות השלטון לפסול את המינוי, והפך בכך את טקס חילופי פרקליט המדינה לטקס פרידה מניצן.
השר אוחנה, שנשא דברים בטקס, הביע תסכול על החלטת בג"ץ. "חבל לי שלא תוכלו לשמוע היום את דבריה של עו"ד בן-ארי גינזברג, בנסיבות מצערות. אתם עוד תשמעו עליה", אמר. "הזמנים הם זמנים מורכבים ורגישים למערכת המשפט ולפרקליטות, וזה כמעט מתבקש לקחת את האירוע ולהפוך אותו לזירת התגוששות. לא היום. מבחינתי זה יישמר אירוע ממלכתי".
השר הסביר את בחירתו בעו"ד בן-ארי גינזברג ואמר כי "אי-אפשר להגזים בנחיצות אמון הציבור בפרקליטות, כמו חמצן לנשימה וכמו מים לחיים. לכן ראיתי חשיבות רבה להליך מינויה של מחליף פרקליט המדינה היוצא, ופעלתי כחוק למינוי ממלאת-מקום. לא בקלות החלטתי. התעקשתי לפגוש ולראיין מספר מרואיינים, כולם בעלי רקע עשיר וניסיון רב בפרקליטות".
לדברי אוחנה, "לעתים, מדיווחים בתקשורת, שלמדתי להטיל בהם ספק, עולה תחושה שהפרקליטות היא חצר של מאן-דהוא, שאם היא לא תמנה את מי שהיא רוצה - לא ישתפו איתה פעולה. הבל ורעות-רוח! למיטב ידיעתי והכרתי - כך הדגשתי גם בדברי הביקורתיים ביותר - רוב הפרקליטות והפרקליטים הם עובדי ציבור מסורים ונאמנים למדינת ישראל, המקדישים את חייהם לעבודת הציבור ולשירותו, והערך החשוב של חיזוק אמון הציבור בפרקליטות משותף להם".
השר אוחנה שיבח את בן-ארי ואמר כי "אורלי מכהנת 28 שנים בפרקליטות, היא בעלת ניסיון רב ועשיר בתחום הפלילי והביטחוני. אורלי היא דמות צנועה, שלא זכתה לחשיפה תקשורתית בגלל האופי העניו שלה". לדבריו, בן-ארי היא תובעת מקצועית, מוכשרת, בעלת ידע כללי רחב והיכרות מעמיקה עם החומר הרלוונטי. "היא תמיד הפגינה אמינות ויושרה רבה, לצד יכולת הבעה בכתב ובעל-פה. מתוך עיון בתפקידים הרבים שביצעה, אני משוכנע כי מדובר במועמדת מצוינת. לאור זאת, אני ממליץ על אורלי לכל תפקיד ניהולי בכיר בפרקליטות", הבהיר.
מנדלבליט: "לא עניין אישי"
אחרי ששר המשפטים סיים לדבר, עלה אל הפודיום היועמ"ש מנדלבליט, שסבור כי יש מניעה משפטית במינוי של בן-ארי, וכי הוא אינו סביר. מנדלבליט, שהתקבל במחיאות כפיים סוערות, יותר מרמז כי בכוונתו להמשיך להתנגד למינוי. "אמון הציבור בעצמאותה ובטוהר שיקוליה של פרקליטות המדינה הוא מרכיב חיוני בשמירה על שלטון החוק במדינה, שאיננו יכול להיות נתון להשפעה זרה, חיצונית או פוליטית", אמר. "לשם כך יש גם להבטיח כי הערובות הפרוצדורליות שמבטיחות את עצמאות הפרקליטות ומנהליה נשמרות, ואין בכוונתי להתפשר או לוותר בעניין זה".
מנדלבליט התייחס להליך הבחירה בבן-ארי גינברג ולעימות שנוצר בנושא בינו לבין שר המשפטים. "גם שר המשפטים וגם אני השקענו מאמצים רבים על-מנת להגיע להסכמה ביחס למינוי ממלא-מקום פרקליט המדינה, וקיימנו שיח ענייני ומכבד לשם כך, במהלכו הצעתי מספר מועמדים שיכולים למלא את התפקיד", ציין. אולם לדבריו, "לצערי, העניין הזה לא הסתייע. אני אומר את זה בצער אמיתי, כי התפקיד של ממלא-מקום לא אמור להיות חלילה זירה למאבק בין שר ליועמ"ש. לא מדובר בעניין אישי. אין פה מטרה לריב עם אף אחד, בטח שלא עם שר המשפטים שהוא השר הממונה עלינו".
מנדלבליט שיבח גם את עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה היוצא, שחווה לאחרונה ביקורת חריפה ומתקפות מצד גורמים שונים. היועמ"ש אמר כי "שי עשה את מלאכתו מתוך אהבה, מרץ, שמחת יצירה ותחושת ייעוד".
לדברי מנדלבליט, ניצן היה נתון לאחרונה להכפשות חסרות ביסוס. "לאחרונה גם הוצמדה לו אבטחה. ההתקפות הללו לא הסיטו וגם לא יסיטו אותנו מדרכנו", הבהיר. "בוודאי שההתקפות הללו לא גרמו וגם לא יגרמו לכך שנוותר על הגישה המערכתית והממלכתית, המהווה חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם של פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה. פרקליטות המדינה תמשיך להיות גוף ממלכתי, א-פוליטי ועצמאי, הפועל באחריות וללא משוא פנים".
ניצן עצמו דיבר במשך כחצי שעה ולא הזכיר את השר אוחנה או את מחליפתו המיועדת. הוא התייחס לביקורת המוטחת בפרקליטות ובו אישית ואמר כי "מטבע הדברים אנחנו טועים לא מעט, ואנחנו קשובים לביקורת. ביקורת שנועדה לבנות - כן. ביקורת שנועדה להרוס - לא ולא".
מדינה בלי פרקליט? לא בפעם הראשונה
הקפאת מינויה של עו"ד אורלי בן-ארי לתפקיד ממלאת-מקום פרקליט המדינה הביאה לסיטואציה שבה אין למדינת ישראל פרקליט מדינה או ממלא-מקום פרקליט מדינה. מדובר אולי במצב חריג אבל לא חסר תקדים במקומותינו.
במאי 2004 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, לשופטת בבית המשפט העליון. היורש של ארבל בראשות הפרקליטות, עו"ד ערן שנדר, נכנס לתפקיד פרקליט המדינה רק באוגוסט 2004. כלומר, גם אז הייתה תקופה של שלושה חודשים שבהם משרת פרקליט המדינה לא אוישה.
במצב הנוכחי שבו אין פרקליט המדינה או ממלא-מקום, נושאים שבאופן רגיל מטפל בהם פרקליט המדינה, יטופלו על-ידי המשנים לפרקליט המדינה. נושאים מצומצמים שסמכות הטיפול בהם שמורה רק לפרקליט המדינה, יטופלו בתקופת הביניים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, שהוא מעליו בהיררכיה.