גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר לא מסתפקים באגרת גודש: מתכננים להטיל מס על חניה בעבודה ולהכניס את אובר

"גלובס" חושף כי תוכנית האוצר לצמצום הנסועה ברכב פרטי כוללת שורת צעדים מרחיקי לכת מעבר להטלת אגרת גודש • אבל גם לאחר כינון ממשלה חדשה, התוכנית צפויה להיתקל במוקשים ומכשולים - ממקבלי הרכב הצמוד, דרך הלובי של נהגי המוניות ועד הפוליטיקאים עצמם

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר
פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

"גלובס" חשף בשבוע שעבר פרטים אודות "התוכנית לצמצום הנסועה ברכב פרטי", שגיבש בשנתיים האחרונות צוות בין-משרדי בהובלת משרד האוצר. במרכז התוכנית ניצבת הטלת מס גודש - בשלב הראשון בתחום המורחב של גוש דן.

אבל לצד מס הגודש, מגבש האוצר עוד שורה של צעדים משלימים ובהם החלת מס שווי שימוש גם על שווי הטבת החניה, שמעניקים מעסיקים לעובדים; אי-הכרה בתשלום מס הגודש של עובדים כהוצאה מוכרת לצורך מס של המעסיקים; פתיחה מוחלטת של השוק לשירותי תחבורה שיתופיים כולל הסעות ציבוריות פרטיות נוסח "אובר", כפי שמקובל בחו"ל ועוד.

כפי שפורסם ב"גלובס", מס הגודש לבדו צפוי להכניס כ-1.5 מיליארד שקל בשנה לקופת האוצר, מכיסם של נהגים שייסעו באזור גוש דן.

הכסף הזה יחולק בין תגבור התחבורה הציבורית לבין הפחתה יחסית באגרה השנתית של כלל הנהגים. באוצר מציעים לייעד כשני שלישים מהסכום - 1.1 מיליארד שקל - להפחתה יחסית של אגרות הרישוי של כלל הנהגים, ואת השליש הנותר בסך 400 מיליון שקל להפנות כתוספת תקציב לתגבור התחבורה הציבורית בשעות העומס, בעיקר אוטובוסים, וזאת בנוסף לתקצוב הרגיל במסגרת תקציב.

אגרת הגודש והמהלכים המשלימים הם צעדים קריטיים, שנועדו למנוע או לפחות לעכב את הקטסטרופה התחבורתית שלקראתה אנו מתקדמים במהירות. התוכניות הזו חיונית גם לנוכח חוסר הנכונות של הנוהגים ברכב פרטי בישראל לעבור לשימוש בתחבורה הציבורית, כפי שבא לידי ביטוי בין השאר בקצב יציב של מכירות ועליית כלי רכב חדשים פרטיים חדשים לכבישים.

אבל התוכנית של האוצר נותרת בינתיים מתחת למסכי הרדאר של הנהגים ובפרט של מקבלי הרכב הצמוד.

יש כמה סיבות לאדישות הזו מלבד העובדה שבינתיים אין ממשלה קבועה וכנסת מתפקדת שיכולות לקדם את הרפורמה. כל הגורמים הממונים באוצר, שחתומים על גיבוש התוכנית, שמרו עד כה על דממת אלחוט בנושא. מדוע? הם מודעים לכך, שחלק מהההמלצות בתוכנית עתידות לפגוע מהותית בכיס ובאינטרסים הכלכליים של כמה מקבוצות הלובי החזקות ביותר בישראל - כאלה שכבר הצליחו לא אחת לבלום רפורמות תחבורתיות חיוניות לכלל הציבור. גופי הלובי הללו נהנים ממשקל פוליטי ולא כדאי לטלטל אותם לפני המועד.

כאן אנחנו מגיעים לשאלה המרכזית: מה באמת הסיכויים להעביר בישראל תוכנית אופרטיבית להקטנת השימוש ברכב פרטי לאור האינטרסים הפרטניים, שבהם היא עשויה לפגוע. כל תוכנית חייבת לקחת בחשבון גם את גודל המחסומים.

מקבלי הרכב הצמוד יערימו קשיים

על פי נתוני האוצר, בישראל יש רק כ-350 אלף מקבלי רכב צמוד, שמהווים קצת פחות מ-10% מסך כלי הרכב הפרטיים הרשומים. אבל במקרה דנן השאלה היא לא "כמה" אלא "מי". על פי נתוני בנק ישראל והאוצר, מקבלי הרכב הצמוד, או "נהגי הליסינג", נמצאים בעילית של המשק - 50% מהעשירון העליון נהנים מההטבה הזו נכון ל-2017 - ובין אלה נכללים רוב העובדים והמנהלים במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות בישראל: החל בקציני צה"ל, עבור דרך בכירי המגזר הציבורי כולל חברי הכנסת, וכלה בתעשיית ההיי-טק ובכירי המגזר הפרטי.

גם תוכנית "הריכוך הפסיכולוגי" של האוצר - להחזיר את ההכנסות ממס גודש לכלל ציבור הנהגים באמצעות הפחתת אגרת הרכב השנתית - אינה אפקטיבית בקרב הציבור מקבלי הרכב הצמוד, מכיוון שעבורם תשלום האגרה "ספוג" במחיר הליסינג.

על פי נתוני המדינה חלק גדול ממקבלי הרכב הצמודים עובדים בסביבת גוש דן, או לפחות מגיעים לגוש לעיתים תכופות. יתר על כן, חלק גדול מהם אדישים למחירי הדלק, התחזוקה והבלאי של הרכב. כלומר, הם אדישים לעלות השולית לקילומטר נסועה ואין להם מוטיבציה לנסוע פחות.

כל זה בא לידי ביטוי בכך, שחלקם היחסי של כלי הרכב הצמודים בשעות הגודש גדול משמעותית מהממוצע של כלל כלי הרכב. לפיכך, גם חלקם היחסי בתשלום אגרת הגודש צפוי להיות משמעותי הרבה יותר.

על פי הערכות, תוספת העלות לנהגים שנכנסים ויוצאים מגוש דן בשעות העומס תנוע סביב כ-1,000 בחודש, אם כי לפחות חלק מהעלות עשויה להתקזז עקב ירידת מחירי הליסינג בעקבות הפחתת האגרות.
זה לא נשמע סכום גדול בהתחשב במשכורת הממוצעת בעשירונים העליונים. אבל כבר ראינו את ציבור בעלי הרכב הצמוד יוצא למלחמה ציבורית בגלל עשרות שקלים בחודש. ובכלל, בשנים האחרונות מתנהל בכנסת מאבק עז דווקא להורדת שווי השימוש הקיים ברכב.

הוסיפו לכך גם הטלת מס שווי שימוש על הטבת החניה חינם, ועוד צעדי לוואי שאמורים לנטרל את המוטיבציה של מעסיקים לגלם את תוספת העלות לעובדים, וקיבלתם מלחמת עולם. כזו שתצא ממוקדי הכוח וההשפעה של ישראל.

לפיכך, לא נופתע אם הדבר יעלה לאוצר בפשרה מרוככת מאוד - כמו למשל מתן פטור ממס גודש לסקטורים שונים, או בעיכובים פוליטיים עד אין קץ.

נהגי המוניות חזקים גם בלי כ"ץ במשרד התחבורה

נהגי המוניות הם ציבור קטן מאוד, אבל בעשור האחרון הם הפגינו כוח יוצא דופן במסדרונות השלטון והצליחו לחסום בצורה אפקטיבית ו/או לעצב לטובתם לא מעט רפורמות תחבורתיות. תיאורטית, אם נצא מנקודת הנחה שכל סוגי הרכב הציבורי יהיו פטורים ממיסוי גודש, התוכנית להפחתת השימוש ברכב פרטי דווקא אמורה להעניק תנופה עסקית משמעותית לסקטור המוניות.

מצד שני, פתיחת שוק ההסעות לשירותי הסעה פרטיים-שיתופיים נוסח אובר, שאינם דורשים רישיון להפעלת מונית, היא סדין אדום עבור הסקטור הזה. ישראל כ"ץ, שחסם בצורה יעילה מאוד את הכניסה של שירותי תחבורה שיתופיים לישראל במשך כמעט חצי עשור, כבר נמצא בתפקיד אחר. אבל לא היינו ממעיטים מכוח ההשפעה הפוליטית של בעלי המוניות בממשלה ובכנסת.

עובדה: אפילו שר התחבורה הזמני והנוכחי בצלאל סמוטריץ’ הבטיח לאחרונה לבעלי המוניות, שכל ניסיון להכניס את השירותים המלאים של אובר ומקבילותיה לישראל יבוצע "תוך דיאלוג עם בעלי המוניות".

ריקוד של תן וקח של חברי הכנסת

נושא אחד שחשוב להזכיר: כמעט כל 120 חברי כנסת ישראל נהנים מרכב צמוד בליסינג. אנחנו לא רומזים, חלילה, שחברי הכנסת מכניסים שיקולים פרטיים לתהליך קבלת ההחלטות הציבורי. אבל במשך כל ארבע השנים האחרונות התנהל בכנסת מאבק להורדת שווי השימוש בצורה רוחבית, או לפחות סקטוריאלית, למורת הרוח של הדרג המקצועי באוצר.


מצד שני, גם בכנסת מודעים היטב לכך שסוגיית העומסים בכבישים, במיוחד בגוש דן, הופכת לנושא ציבורי חשוב עם השלכות אלקטורליות פוטנציאליות. יתר על כן, חברי הכנסת יודעים היטב שזו גם רפורמת דגל ייצוגית, שקרובה לליבו של הדרג המקצועי באוצר, והמשמעות היא "החלה עונת סחיטת התקציבים".

לפיכך עד, וכדי, שתעבור הרפורמה הזו יצטרכו אנשי האוצר להכין את עצמם לריקוד פוליטי מורכב ומסובך על פי מקצב ה"תן וקח" הידוע של כנסת ישראל, ולקוות שמחיר האתנן הפוליטי לא יהיה גבוה יותר מכלל הצפי להכנסות ממס הגודש (כ-1.5 מיליארד שקל בשנה).


כך או כך, בפני המאמצים להפחית את השימוש ברכב פרטי ניצבת עדיין דרך ארוכה, מפותלת וזרועת מהמורות, שעשויה להסתיים בפקק בלתי עביר. ממש כמו הכניסה לגוש דן בשעות העומס.

מי יהיו אנשי העשור של ישראל? הצביעו והשפיעו על בחירת הגולשים

עוד כתבות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

משולש ברמודה הוא לא אזור מסוכן במיוחד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים