מרים פרץ בטקס הדלקת המשואות / צילום: באדיבות כאן 11
משרד התרבות והספורט נחשב לאחד הלקוחות הגדולים בשוק הפקת האירועים, ולכן המכרזים לאירועים שבאחריותו מושכים את רוב החברות הגדולות בתחום. מכרז כזה הוא הדלקת טקס המשואות השנתי. הפעם נראה כי דרכו של קיום הטקס עוברת בבית המשפט, זאת לאחר שחברת אינטלקט, שזכתה במכרז במקום השני, הגישה בקשה מינהלית בבקשה לפסול את זכייתה של הזוכה במקום הראשון - טרגט מרקט.
אל העתירה מתגלגלים שמותיהן של דמויות מוכרות בתחום ההפקה והטלוויזיה, בהן הבמאי והיוצר יואב צפיר; יובל כהן, במאי אירוויזיון 2019; וזיוית דוידוביץ', המפיקה הראשית של האירוויזיון. כל זאת בשל השאלה האם הבמאי שנבחר כחלק מההצעה הזוכה אכן עומד בתנאים שהוגדרו במכרז, או שוועדת המכרזים הגמישה את התנאים בדיעבד ובכך אפשרה לחברת טרגט מרקט לזכות.
המכרז לחברת ההפקה התייחס לשלושה אירועים: טקס הדלקת המשואות לשנת 2020, הטקס המקדים וטקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה - אירועים טלוויזיוניים מהגדולים בישראל שזוכים לרייטינג גבוה. תקופת ההתקשרות עם הזוכה היא לשנה, וניתן להאריכה בשלוש שנים נוספות. היקף הפרויקט לשנה הוא 8.4 מיליון שקל.
למכרז הוגשו שבע הצעות, ובניגוד לשנים קודמות, הפעם הוא כרך יחד התמודדות לחברת הפקה ולבמאי התפקיד, שאותם מילאו בשנים האחרונות בעיקר בנדה הפקות (הפקה) ורן צחור (במאי).
מאחר שמדובר בפרויקט שנחשב מורכב, בתנאי הסף הושם דגש על סוג המפיק שנדרש. לפי תנאים אלה, הבמאי אמור להיות מנהל אמנותי מטעם החברה המציעה, והוא זה שאחראי על בניית התוכנית האמנותית והוצאתה לפועל, לרבות ניהול צוותי התכנון האמנותיים. "הוא המנהל הראשי של האירוע של התוכנית האמנותית, ומעמדו במבנה ארגון האירוע יהיה מקביל לזה של המפיק הראשי", נכתב.
ההבדל בין במאי ראשי למשני
כפי שנחשף ב"גלובס", טרגט מרקט הציעה את הבמאי אלדד גרויסמן-גוהר. לצורך עמידתו בתנאי הסף סיפקה טרגט שלושה אירועים: גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון", גמר "אביב או אייל", ושני חצאי גמר האירוויזיון. אולם על-פי העתירה גרויסמן-גוהר כלל לא יכול לעמוד בהגדרת "במאי" כפי שהיא באה לידי ביטוי במכרז. זאת משום שבאף אחד מהמשדרים הוא לא שימש כבמאי ראשי או כמנהל הראשי של התוכנית האמנותית. מי ששימש כבמאי ראשי ב"הכוכב הבא" ו"איל או אביב" היה יואב צפיר, שגם הוא לקח חלק בהתמודדות במכרז אבל עם קבוצת אינטלקט. באשר לאירוויזיון, מי שכיהן כבמאי הראשי היה יובל כהן.
מהעתירה עולה כי ועדת המשנה לוועדת המכרזים שבדקה את העמידה של החברות בתנאי הסף הבינה זאת, אולם הם בחרו שלא לפסול את ההצעה, ובמקום זאת פנו לטרגט לקבלת הבהרות. בנוסף, הם פנו לזיוית דוידוביץ', המפיקה הראשית של האירוויזיון והיום אחראית התוכן של רשת, כדי ללמוד על מהות תפקידו של גרויסמן.
לטענת אינטלקט, טרגט מרקט ידעו שאינם עומדים בתנאי הסף: "בתצהיר של יואב צפיר הוא מספר כי גברת סיני (מירי סיני מבעלי טרגט מרקט, ע' ב'-ל') ביקשה ממנו ואף התחננה כי יחתום על מסמך המאשר כי תפקידו של גרויסמן מקביל בסמכויותיו ובאחריותו לתפקיד מפיק ראשי (תפקיד שצפיר מילא בעצמו) - וזאת לדבריה כדי שטרגט תעמוד בתנאי הסף".
על-פי הנטען, צפיר דחה בתוקף את בקשתה של סיני והסביר כי קיים הבדל מהותי בין תפקידו של במאי ראשי לתפקידו של במאי משני, והבהיר כי אין בכוונתו לאשר עובדות שאינן אמת. "מדובר באירוע חמור ביותר הממחיש עד כמה טרגט חסרת תום-לב ועד כמה אין להאמין להצהרותיה", נטען בעתירה.
כך או כך, טרגט העבירה לוועדה מכתב הבהרות שהצליח להשאיר אותם בהתמודדות, ולפי העתירה, את תוכנו אי-אפשר לדעת, כי הוא הושחר, ולאינטלקט לא ניתנה ההזדמנות לעיין בו ולהבין מה הטענות שנטענו.
הוועדה השתכנעה כי גרויסמן ביצע עבודת בימוי בדומה להגדרת הבמאי במכרז ובהתאם למה שהתכוונו בעניין הניסיון המקצועי הנדרש. הם השתכנעו שבאירועי הגמר הוא זה שניהל את צוותי התכנון האמנותיים, ומעמדו היה מקביל לזה של מפיק ראשי. באשר לאירוויזיון קבעה הוועדה: "אין מחלוקת כי הבמאי המוצע לא שימש בתפקיד המנהל הראשי של התוכנית האמנותית של האירוע כולו", אולם היא סברה כי בימוי המופעים וניהול הצוותים באירוע בסדר גודל כזה מספיקים, ולכן הוא עומד בתנאי הסף גם בנוגע לאירוויזיון".
אינטלקט: "אין זאת שאלה פרשנית"
באינטלקט טוענים כי די בכך שוועדת המשנה קבעה כי גרויסמן לא שימש בתפקיד המנהל הראשי בתוכנית האמנותית של האירווזיון כדי לחייב את פסילת ניסיונו. עוד נטען כי לא רק שגרויסמן לא היה הבמאי הראשי ב"הכוכב הבא", הוא גם לא לקח חלק באירוע הגמר של ב-2019 כי שהה בחו"ל.
לטענתם, לאחר שהתברר לוועדת המכרזים כי קיימים ספקות, היה על הוועדה לקיים בירור עובדתי מול אנשי הקשר שהוצגו על-ידי גרוסמן לצורך בדיקת ניסיונו, ולא להסתפק בתשובות מפי טרגט, אך הוועדה לא עשתה זאת, למרות פניותיה של אינטלקט לוועדת המכרזים.
אינטלקט טוענת כי "אין זאת שאלה פרשנית. מדובר בעניין עובדתי פשוט ובבדיקת עמידתו של גרויסמן בהגדרה הברורה של המונח במאי במכרז. יצירת פרשנות המקיימת את הצעתה של טרגט, מהווה שינוי בדיעבד של תנאי הסף, שהינו אסור על-פי דיני המכרזים עקב פגיעתו הקשה בעיקרון השוויון בין המתחרים. אין לקבל מצב שבו ועדת המכרזים מגמישה את דרישות התנאים למציע מסוים ובדיעבד".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "המשרד לא קיבל עדיין כל עתירה. במקרה שתתקבל, נגיב עליה בהתאם".
מטרגט מרקט נמסר בתגובה: "גילינו על עצם קיום העתירה רק מפנייתך, ולא קיבלנו העתק ממנה. תמוה שחברת אינטלקט מיהרה להגיש את העתירה לתקשורת ורק לאחר מכן לבית המשפט ולצדדים. לכשנקבל את מסמכי העתירה, נגיב על הדברים בבית המשפט".