היזם מחניתה שמכר חברה לאינטל ואיך מובילאיי מאיימת על האוטוטק הישראלי: השבוע שהיה בהייטק

הסיפור של השבוע הוא ללא כל ספק רכישת הסטארט-אפ הישראלי הבאנה לאבס על ידי אינטל תמורת 2 מיליארד דו­לר. תחום השבבים אמנם לא מסעיר אך דווקא מאחורי האקזיט הזה יש יזם מסקרן, שמשלב בין מגורים בקיבוץ בצפון, אהבה לתחום החינוך ומכירת חברות לענקיות הטכנולוגיה; דינמיקה עסקית מעניינת, שכללה השקעה כדי לראות מה קורה בחברה, ורכישה כדי לשמור על היתרון התחרותי; ופוליטיקה ארגונית בתוך אינטל, בגלל רכישה של פעילות שמתחרה בפיתוח פנימי.

הבאנה, סטארט-אפ שהוקם לפני שלוש שנים ומעסיק 180 איש, מפתח שבבים לתחום הבינה המלאכותית. מאחוריו עומד אביגדור וילנץ, יזם סדרתי שכבר מכר את חברת גלילאו תמורת 2.7 מיליארד דולר לחברת מארוול ואת חברת אנפורנה לאמזון תמורת 370 מיליון דולר. בנוסף, היה מעורב באקזיטים נוספים של חברות שבהן השקיע והקים.

התחרות

סטארט-אפים בעולם השבבים לא היו דבר טריוויאלי עד לשנים האחרונות. זה תחום שמצריך סכומי כסף גבוהים לפיתוח, במיוחד כשיש תחרות עזה, כמו בניסיון לפתח שבבים לבינה מלאכותית. שבבים אלו הם חלק מתשתית החומרה שאמורה להריץ את האלגוריתמים והחישובים של בינה מלאכותית, תחום מפתח שתופס תאוצה.

לתחרות שותפות כמה מענקיות הטכנולוגיה כאשר באופן ישיר אינטל מתחרה באנבידיה. התחרות של שתי החברות לא הייתה יכולה להיות יותר גלויה, והן נוהגות לעקוץ אחת את השנייה בפורומים ציבוריים. לכך מתווספת תחרות מחוץ לעולם השבבים המסורתי, מצידן של גוגל, מיקרוסופט ואמזון שמציעות שירותי ענן, ומפתחות שבבים משלהן למרכזי נתונים, כדי להשיג יתרון תחרותי זו על זו. אינטל, שכבר פספסה בעבר את מהפכת המובייל, הייתה מוכנה לשלם כמעט כל הון שבעולם, רק כדי לא לפספס את המהפכה הבאה - מהפכת הבינה המלאכותית.

לפרשנות המלאה של אורי ברקוביץ' ושלי: למה אינטל שילמה 2 מיליארד דולר על סטארט-אפ בן שלוש?

משקיעים אסטרטגיים

סבב הגיוס האחרון של הבאנה התבצע לפני קצת יותר משנה. הסטארט-אפ גייס 75 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של ענקית השבבים. אפשר להגיד שההשקעה של אינטל נועדה כדי לפתוח את "מכסה המנוע" של הסטארט-אפ ולהבין אם הוא שווה רכישה.

חברה שמחליטה לרכוש סטארט-אפ שבו היא מושקעת זה לא מקרה נדיר, אך במרבית המקרים זאת לא התוצאה השכיחה. אינטל עושה את זה יותר מאחרות - מ-2008 ועד לפני שנה היא רכשה כ-15% מהסטארט-אפים בהם השקיעה, כך לפי Pitchbook, לעומת 6% בלבד בגוגל.

זאת גם הזדמנות לדבר על השקעות של משקיעים אסטרטגיים. כך למשל, משקיע שלא רצה להיחשף בשמו אמר לי השבוע שהופתע שהבאנה החליטה לגייס מאינטל. "הבאנה עושים דיסרפשן לאינטל, זה לא הגיוני לקחת ממנה השקעה".

באופן כללי, כל מי שדיברתי איתו השבוע אמר לי שהדינמיקה בין משקיעים אסטרטגיים לסטארט-אפים היא טובה (בטח לעומת מה שהיה מקובל בעבר). עם זאת, הם תופסים חלק משמעותי יותר בתעשייה (כ-20% מסבבי הגיוס וכמחצית ההון מגויסים על ידי חברות שבהן מושקעים משקיעים אסטרטגיים), ולכן החלטתי לכתוב על זה.

לכתבה על משקיעים אסטרטגיים והיחסים העדינים בין התאגידים לסטארט-אפים.

היזם - אביגדור וילנץ

כדאי מאוד לקרוא את הכתבה של יסמין יבלונקו על וילנץ.

חמישה פרטי טריוויה בשביל הטיזר:

1. הוא הקים את רשת החינוך דרכא ועמד בראשה עד שהסתכסך עם קרן רש"י. באחרונה אמר שצריך לפרק את משרד החינוך.
2. חלק גדול מהשקעותיו הוא עושה ביחד עם צביקה לימון ודני טוקטלי.
3. בתעשייה אומרים שהוא אנליטי מאוד ושיש לו יכולת לחזות את הנולד לפני ענקיות הטכנולוגיה, לצד יכולת ביצוע טובה.
4. בעבר הוא חי בקרוואן על פסגת הר כמון ביחד עם משפחתו. היום הוא מתגורר בקיבוץ חניתה.
5. הוא ייעץ ליותר מ-100 סטארט-אפים, שבהם השקיע או שאותם הקים.

לכתבה המלאה - הכירו את יזם ההייטק האניגמטי שמכר את החברה לאינטל.

פוליטיקה ארגונית

הידיעה הראשונה על המשא ומתן פורסמה לפני כשבועיים ב"כלכליסט". בדרך כלל נהוג להגיד שהעיתונות פוגעת בעסקאות בגלל החשש שזה יפגע באמון בין הרוכשת המיועדת לבין הסטארט-אפ. המקרה הזה היה שונה - החשש היה מהפוליטיקה הפנימית בתוך אינטל שנובעת מכך שיש בחברה צוותים שמפתחים שבבים דומים (שמבוססים על ארכטיקטורה שונה).

עוד ידיעה בנושא הבאנה (של אלה לוי-וינרב ועמירם ברקת): כמה מס תקבל המדינה ממכירת הבאנה לאבס והאם זה יכול לעזור את הגירעון. לידיעה המלאה.

מה ניתן ללמוד ממה שאומרים בקרן Aleph על WeWork?

בכל המשבר של חברת WeWork השותפים בקרן Aleph, הקרן הישראלית היחידה שהשקיעה בחברה, לא התבטאו. השבוע זכינו לשמוע התייחסות גם ממייקל אייזנברג וגם מאדן שוחט.

מייקל אייזנברג דיבר בכנס של "דה מרקר" והתייחס לשווי של WeWork: "בתקשורת מדברים על שווי של 47 מיליארד דולר ל-WeWork, אבל זה מעולם לא היה השווי האמיתי, הסיבוב האחרון נעשה לפי 20 ומשהו מיליארד. מה שקרה זה שמסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק, רצה לרכוש את החברה - עסקה שמעולם לא מומשה, וה-47 מיליארד היה מחיר שנגזר מה- Breakup fee (עלות היציאה מהעסקה) בסך 2 מיליארד דולר".

לא משנה כרגע אם השווי נגזר מסבב גיוס או לא, הבעיה היא אחרת - כשסופטבנק היא המשקיע היחיד בסבב הגיוס או בכל אירוע אחר שקובע את השווי, יש לה יכולת לנפח את השווי (מסיבותיה שלה). לכן מראש צריך לקחת שווי כזה בערבון מוגבל (תכלס כל שווי שנקבע אבל אלו במיוחד).

שוחט התייחס לנושא בטוקבקים לידיעה על קרן חדשה ש-Aleph גייסה, בהיקף של 200 מיליון דולר. בתגובה לטוקבק בידיעה ב"גיקטיים" על תפקוד הדירקטוריון ב-WeWork והעובדה שלא ריסן את התנהלות ההנהלה, לא מבחינה עסקית ולא את ניגודי העניינים וההוצאות המופרזות. שוחט השיב כך: "בבסיס הבעיה יש שאלות על מה תפקיד הדירקטוריון בחברה בה למעשה הוא מסורס על ידי מבנה הצבעות שאומר שכל החברים יכולים להיות מוחלפים על ידי המנכ"ל… בבסיס זה מבנה שמאפשר שליטה חיובית (מאפשר הימורים גדולים בלי צורך בשכנוע ועדה) ושלילית (קניית מטוס בחברה מפסידה)".

שוחט ציין כי בחברות אחרות זה עבד: "בגוגל זה עבד בגלל שהיו מספר גורמים עם סוג המניות האלה, בפייסבוק כי זה מארק (צוקרברג, ע"ז), בסנאפ כי נתנו תמריצים להתנהגות קונסיסטנטית עם מה ששאר בעלי המניות רצו. ב-WeWork זה לא עבד".

כפי שכתבתי בעבר, וזה הוכח מהר משחשבתי, מניות בעלות כוח מופרז יכולות ליצור נורמות פסולות, כמו שקרה עם בעלי השליטה בישראל. לדירקטוריון, גם של חברה פרטית, יש אחריות ותפקיד, שהוא בין השאר לפקח על התנהגות המנכ"ל וגם לדאוג לשאר בעלי העניין, כמו העובדים, הספקים, הלקוחות וכו'. אי אפשר ליצור מבנה מניות שמפר את האיזון בין ההנהלה לדירקטוריון.

בנוסף, המחשבה שמי שהצליח להביא את החברה מנקודת האפס להצלחה - גם כזאת שבנתה חברה של מיליארדים - היא לא בהכרח נכונה. המשמעות של מתן כוח מופרז היא גם חוסר יכולת לפקח על ההתנהלות, גם חולשה בטיפול וגם קושי בהזזה הצידה של המייסד. לפרשנות שפירסמתי בעבר: "יזם מבריק, מייסד - אבל לא אלוהים".

ידיעה נוספת שקשורה ל-WeWork: רון גורה, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, החליט לעזוב את התפקיד לאחר ארבע שנים.

שנתיים בלבד בתפקיד הבכיר במיקרוסופט

אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הודיע על עזיבתו את התפקיד לאחר שנתיים בלבד, וארבע שנים בחברה. רפפורט הודיע על כוונתו לעזוב בתוך חודש לטובת הקמת סטארט-אפ חדש. עוד לא ידוע מי יחליף את רפפורט בתפקידו.

לא חשבתי שרפפורט יהיה 20 שנה בתפקיד כמו קודמו, אבל חשבתי שיישאר עוד שנה-שנתיים. למעשה, אני חושב גם ששנתיים זה מעט מדי למי שנכנס לתפקיד מנהיגותי שכזה (כמובן שאני לא יודע מה הסיבה לעזיבה אז היכולת שלי לחוות דעה מוגבלת).

העזיבה הפתיעה רבים בתעשייה, אך מנגד, אנשים שמכירים את רפפורט ציינו כי העזיבה והרצון להקים סטארט-אפ חדש אינם מפתיעים. עוד הוסיפו כי הוא הגיע להישגים יפים בשנותיו בחברה וחלקם העריכו כי הסיבה לעזיבתו היא העובדה כי מדובר בתפקיד שוחק.

רפפורט, בן 36, הגיע למיקרוסופט לאחר שרכשה את הסטארט-אפ אדאלום, שהוא היה אחד ממייסדיו. עזיבתו מגיעה לאחר כהונה קצרה אך מתוקשרת, שבה גדלה המעורבות החברתית של מרכז הפיתוח המקומי - ממאבק הלה"טבים בנושא הפונדאות ועד מחאה נגד אלימות כלפי נשים. "היה לי חשוב להעלות את המודעות במגזר העסקי", כתב בפוסט שפרסם.

בכתבה שפירסמנו השבוע שילבנו ציטוטים מראיון שערכתי איתו ביולי, שבו התייחס לשאלות שעולות מההשתתפות של מיקרוסופט במחאות האלו, על כך שהתאהב במיקרוסופט וגם לגבי הקמת סטארט-אפ: "יש משהו קסום בסטארט-אפ קטן, במלחמה על החיים, בלהיות האנדרדוג. אני חושב שאולי זה נוסטלגיה, כמו שאני מתגעגע לטירונות - ושזה בעצם היה יותר קשה".

לכתבה המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

• איום קיומי או הזדמנות? המודל החדש של מובילאיי עשוי לטלטל את האוטוטק הישראלי. לפרשנות המלאה של דובי בן-גדליהו.
• ההנהגה הבכירה של פייסבוק ממשיכה להיות חלוקהבנוגע לשאלה כיצד להתקדם בנוגע לביקורת על השפעת החברה על הפוליטיקה. פיטר ת'יל נמצא במוקד העניינים ומשפיע על צוקרברג, כך לפי "וול סטריט ג'ורנל"
• החברה שפיתחה את פורטנייט קוראת תיגר על מודל ההכנסותשל גוגל פליי.
• הכירו את הישראלישאחראי על ההכנה לעתיד של בנק ההשקעות ג'י.פי מורגן
• הסודות מאחורי כלכלת משחקי המחשב. כן, יש דבר כזה. פודקאסט של אושי שהם קראוס

ומה בתעשייה

פיטורים

• חברת לומניס, הפועלת בתחומי אסתטיקה רפואית וניתוחים מבוססי אנרגיה (לייזר, אור, RF וכדומה), התחילה בתהליך של פיטורים ורה-ארגון לקראת מכירתה הצפויה לקרן BPEA - עסקה האמורה להיסגר בחודשים הקרובים. ל"גלובס" נודע כי הפיטורים הצפויים הם בהיקף כזה המצדיק פגישה בין ועד העובדים לבין ההנהלה במטה החברה ביקנעם לצורך גיבוש אסטרטגיה משותפת. לידיעה המלאה.

אקזיט

• חברת הראייה 6over6 המפתחת בדיקות ראייה באמצעות הסמארטפון, שיכולות להחליף בדיקות אצל אופטומטריסט, נמכרה לחברת 1800-Contacts האמריקאית, ממובילות שוק מכירת עדשות המגע באופן מקוון. החברה נמכרה תמורת מעל 100 מיליון דולר לאחר שגייסה בחמש שנות פעילותה כ-15 מיליון דולר.

מייסדי החברה הם ד"ר עופר לימון וד"ר אלכס זלוטניק, שניהם דוקטורים לאלקטרואופטיקה. בעלי המניות העיקריים בחברה הם קרן Triventures וקרן אלומות הישראליות, קרן Rimonci הסינית המשקיעה בחברות ישראליות עם דגש על שוק רפואת העיניים, וחברת Lenskart המשווקת משקפיים דרך האינטרנט. לידיעה המלאה.

מגעים למיזוג

• לאחר שפיטרה בשנה האחרונה יותר ממחצית מעובדיה, חברת הבלוקצ'יין הישראלית סירין לאבס של משה חוגג נמצאת בימים אלה במגעים מתקדמים למיזוג עם סטארט-אפ ישראלי בתחום הסייבר. כפי שנודע ל"גלובס", אם העסקה תצא לפועל היא צפויה להוביל לשינוי משמעותי במיקוד העסקי של סירין לאבס. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

• חברת Arbe, המפתחת רדאר לנהיגה אוטונומית ברזולוציה גבוהה, הודיעה על גיוס של 32 מיליון דולר, שמביאים את כלל גיוסי החברה ל-55 מיליון דולר. Arbe הוקמה בשנת 2015 על ידי קובי מרנקו, ד"ר נעם ארקינד ועוז פיקסמן. החברה מעסיקה 85 עובדים, מתוכם 65 במרכז הפיתוח בישראל. את סבב הגיוס הובילה Catalyst CEL, קרן ישראלית-סינית, והשתתפו בו גם AI Alliance ,BAIC Capital ,MissionBlue Capital, וכן המשקיעים הקיימים של החברה: Canaan Partners ,iAngels ,OurCrowd ,360 Capital Partners, ו-G. Tech Ventures. לידיעה המלאה.
• חברת Gloat, שפיתחה פלטפורמה לשימור, פיתוח וגיוס עובדים, הודיעה על השלמת גיוס בהיקף של 25 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 34 מיליון דולר). Gloat הוקמה בשנת 2015 על ידי בן ראובני, עמיחי שרייבר ודני שטיינברג ומעסיקה כיום 70 עובדים בישראל ובארה"ב. את סבב הגיוס הובילו קרן ההשקעות Eight Roads Ventures, זרוע ההשקעות של פידליטי, ואינטל קפיטל. בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקודמים בחברה, הקרנות מאגמה ופיקו פרטנרס. לידיעה המלאה.
• חברת AllCloud, ספקית שרותי ענן גלובאלית, הודיעה על גיוס של כ-18 מיליון דולר (סך הכל החברה גייסה מאז הקמתה 26 מיליון דולר). AllCloud נוסדה בשנת 2014 על ידי יוסי פרנקל ולהב סביר. את סבב הגיוס הובילה Eastside Partners, והשתתפו בו סיילספורס ונצ'רס ומשקיעים נוספים.
• חברת סאטורי סייבר (Satori Cyber), שפועלת בתחום אבטחת בסיסי נתונים, הודיעה גיוס סבב סיד של 5.25 מיליון דולר. החברה הוקמה על ידי אלדד חי ויואב כהן, שהיו בכירים בחברת אימפרבה. את סבב הגיוס הובילה קרן YL Ventures.