היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ
בנאום שנשא עם כניסתו לתפקיד היועמ"ש בתחילת פברואר 2016, המשיל אביחי מנדלבליט את עבודתו למשחק כדורגל. "מגיל צעיר אני משחק כדורגל, אוהד כדורגל ונושם כדורגל. כדורגל הוא קודם כול משחק קבוצתי. המפתח להצלחה הוא שיתוף-פעולה בין כלל מערכי הקבוצה ועבודת צוות. את תפיסת העולם הזו יישמתי לאורך 30 שנות השירות הציבורי שלי... בכוונתי ליישמה גם במסגרת התפקיד הנוכחי".
אם להמשיך את האלגוריה, אז מנדלבליט נאלץ להתמודד בימים האחרונים עם שני משחקי בית קשים ומשחק חוץ אחד, קשה אפילו יותר. את "משחק הבית" הראשון - ההתמודדות מול שר המשפטים, אמיר אוחנה, סביב מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה, סיים מנדלבליט בניצחון דחוק וזמני, בדמות הוויתור של אורלי בן-ארי על המינוי. ל"משחק הבית" השני - הצורך לקבוע האם רה"מ בנימין נתניהו יהיה רשאי להרכיב ממשלה אחרי הבחירות, מנדלבליט העדיף כלל לא להתייצב. במסגרת הדיון בעתירה בנושא הודיע היועמ"ש בשבוע שעבר כי אין מקום שהוא ייתן בשלב הזה חוות דעת בסוגיה, והחזיר את הכדור לבג"ץ.
"משחק החוץ" שבו נאלץ מנדלבליט להתמודד השבוע הוא מול התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, שהודיעה ביום שישי כי היא מעוניינת לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה שבוצעו בשטחים. כאן ההתמודדות עודנה בראשיתה. אלו הן הדקות הראשונות של התמודדות משפטית ופוליטית מורכבת שצפויה להיות מתישה, וארוכה.
מהעימות מול אוחנה על מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה יצא מנדלבליט מוביל אך חבול משום שבעוד שהמסר שהוא רצה להעביר היה שבסיטואציה הפוליטית הנוכחית, הסמכות למנות ממלא מקום לא יכולה להיות בלעדית בידי השר, המסר שעבר ממנו היה שהוא חושב שיש רק מועמד אחד מתאים לתפקיד. התמיכה הפומבית של מנדלבליט במועמד יחיד - שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), לא רק שפגעה בבכירים אחרים בפרקליטות שרואים עצמם מתאימים למלא את מקומו של שי ניצן, אלא גם שיחקה לידיו של אוחנה.
מצד שני, גם אוחנה שיחק במידה מסוימת לידי היועמ"ש כשמבין כל המועמדים שראיין לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, הוא בחר בפחות מתאימה מכולם. לו אוחנה היה ממנה למשל את עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שהיה אחד המועמדים שהוא ראיין, הביקורת הציבורית עליו הייתה מופחתת ולמנדלבליט היה יותר קשה לסכל את המינוי.
לפי ההערכות, עתה, אחרי פרישתה של אורלי בן ארי, מנדלבליט יציג לשר רשימה של כמה מועמדים לתפקיד, בהם למברגר, אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי) ופרקליט מחוז דרום, ציון אילוז. השאלה היא האם אוחנה יסכים הפעם למנות את אחד ממועמדי היועמ"ש. ניסיון העבר הקרוב מלמד שאוחנה יעדיף להמשיך בהתנגחות ביועמ"ש ובפרקליטות ויביא מועמד לא ראוי חדש משל עצמו.
בנוגע לשאלת מעמדו המשפטי של נתניהו לאחר שהיועמ"ש הגיש נגדו כתב אישום בגין שוחד ומירמה והפרת אמונים, קרה דבר מעניין שמדגים עד כמה בג"ץ והיועמ"ש חוששים מלגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה.
ב-8 בדצמבר עתרו אנשי הייטק בכירים לבג"ץ בדרישה לאסור על נתניהו לקבל את תפקיד הרכבת הממשלה. בעקבות הגשת העתירה פנה שופט העליון, עופר גרוסקופף, למנדלבליט ושאל אותו האם הוא סבור שצריך לדון בעתירה בעת הזו ואם כן, מהי עמדתו בה. מנדלבליט ענה כמו שיהודים נוהגים לענות. הוא ענה לגרוסקופף בשאלה משלו. במקום לתת חוות דעת משפטית בסוגיה העקרונית, השיב היועמ"ש לגרוסקופף כי "ככל שבג"ץ לא ימצא לנכון לדון ולהכריע בשאלות העולות בעתירה בעת הזו, אין גם מקום למתן חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה דנן".
תפוח אדמה לוהט אמרנו, אבל לא כזה שהיועמ"ש ובג"ץ יוכלו להמנע מלגעת בו עוד זמן רב. אם, כפי שצפוי לקרות, נתניהו ינצח את גדעון סער בפריימריס על ראשות הליכוד, הסוגיה כבר לא תהיה תיאורטית. כדי שציבור בוחרי הליכוד הפוטנציאליים והציבור בכלל, יוכל לקבל החלטות מושכלות בבואו לקלפי בפעם השלישית בשנה יהיה עליו לדעת האם נתניהו, או ח"כ אחר המואשם בפלילים, רשאי או שאינו רשאי לנסות להרכיב ממשלה אחרי הבחירות.
עם כל הכבוד ל"משחקי הבית" שבהם שיחק מנדלבליט בימים האחרונים, המשחק שהוא הכי מרגיש בו בבית הוא דווקא "משחק החוץ" מול התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. תחום ההתמחות של מנדלבליט הוא הדין הבינלאומי ודיני המלחמה. בתקופתו כפרקליט הצבאי הראשי הוא הציב יועצים משפטיים לצד המפקדים הבכירים כדי לוודא שכל פעולות צה"ל יהיו בהתאם לדין הבינלאומי. כשמנדלבליט דחה אתמול בתקיפות את החלטת תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי לקדם הליכים נגד ישראל בעקבות פניית הרשות הפלסטינית, הוא עשה זאת מתוך היכרות מלאה ושלמה עם הדין הרלוונטי.
ניכר על מנדלבליט שהוא מאוד לא נהנה מהמאבקים עם שר המשפטים או מהצורך לעסוק בתסבוכת המשפטית/פוליטית שנובעת מהגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה. את הקרבות הללו הוא מנהל כמעט בלית ברירה. אבל מנדלבליט בהחלט שש אלי קרב ככול שמדובר בזירה הבינלאומית בהאג. הקרבות המשפטיים למען מדינת ישראל וצה"ל ומפקדיו, הם הקרבות שבגללם אביחי מנדלבליט רצה להתיישב על כס היועץ המשפטי לממשלה.