גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטלטלות בחברה העולמית והרצון להתרחב למזרח ירושלים: מנכ"ל WeWork ישראל מדבר

בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל, משדר עסקים כרגיל למרות הסערה שעוברת על החברה בעולם, ובטוח שהמודל העסקי שלה יכבוש את כל ענף המשרדים ● עד אז, הוא רוצה להשתמש בכוח של החברה לקדם שינוי חברתי: "חשוב שנהיה בדרום תל אביב, בבאר שבע ובמזרח ירושלים"

בנג'י זינגר  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
בנג'י זינגר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הפגישה שלי עם בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל, מתקיימת בסניף WeWork האחרון במספר, שהשיקה החברה, ברחוב שוקן בתל אביב. זה כבר הסניף השני שלה באזור. הראשון - WeWork הזרם - היה אחד מסניפיה הראשונים של החברה, שכיום יש לה כבר 14 סניפים, כמחציתם בתל אביב, והשאר בירושלים, בחיפה, בבאר שבע, ובקרוב ברמת גן ובפתח תקווה.

בקרוב מאוד תעבור הנהלת WeWork ישראל, שכיום יושבת בבניין מידטאון (על דרך בגין), לשבת בסניף החדש ברחוב שוקן. לאחר שאנו עושים סיבוב בפנים המבנה, זינגר מעלה אותי לגולת הכותרת: גג שממנו נשקפת העיר כולה, ומשובצות בו פינות ישיבה. מלבד הפאן של המיקום הלוהט, זינגר מסביר שיש כאן גם אמירה: "חשוב לנו להיות בדרום תל אביב, כי בזה אנו תורמים לפיתוח האזור. אנחנו יודעים להביא בשורה, ולגרום לשינוי, ומבחינתי זו לא סיסמה".

מחיר השכירות באזור הוא בהתאם: עמדת עבודה בסניף שוקן או בסניף הזרם, עולה כמחצית משכירת עמדת עבודה באחד הבניינים במרכז תל אביב. הרעיון הוא לאפשר לכל סוגי העובדים להשתמש בשירותי WeWork.

בעתיד הקרוב מתכוון זינגר לתקוע יתד בנקודות גאוגרפיות נוספות, שהן בעייתיות יותר, מתוך רצון להניע שינוי. "כמו שעשינו את הבניינים האלה בדרום תל אביב", הוא אומר, "יש עוד אזורים במדינה שאנו יכולים לפתח ובכך לעזור לכלכלה. WeWork יודעת לקחת ספייס וליצור קהילה סביבו, אנחנו יודעים לעשות חיבורים בין אנשים שצריכים משהו לבין אנשים שרוצים לתת משהו. אני מאוד רוצה לפתוח משהו באזור התחנה המרכזית, ובזה לעזור לפתור את בעיית המהגרים, את בעיית הנוער בסיכון".

איך בדיוק, להעסיק אותם שם?

"זה קטליזטור ליזמות וליצירה. מספיק שאני מקים 3,000 מ"ר וסביבי נוצר אקוסיסטם. בתוך זה אנחנו יכולים למשל לתת שטח בחינם. כשאתה עושה טוב, זה מתפשט. צריך לדאוג גם למחוסרי עבודה, גם למהגרים, גם לחרדים, גם לערבים - אם לא נכניס את כולם לתוך תרבות היצירה בישראל, זה לא יקרה. אם אני אפתח סניף במזרח ירושלים, חברות יבואו וירצו להקים את המשרד שלהן שם, וזה גם יכול לעזור לצעירים שמחפשים משמעות".

"בפעילות העסקית לא חל שום שינוי"

זינגר מכהן כמנכ"ל WeWork ישראל מאז 2014 והריאיון איתו מתקיים על רקע הטלטלה שעוברת בחודשים האחרונים החברה העולמית: WeWork התכוננה לצאת להנפקת ענק, אולם התשקיף שהגישה חשף הפסדים עמוקים, מודל עסקי בעייתי והתנהלות מפוקפקת של מנכ"ל ומייסד החברה אדם נוימן.

ההנפקה נדחתה, המשקיעה הגדולה של החברה, סופטבנק, הזרימה לחברה מזומנים והשתלטה על 80% ממניותיה לפי שווי של שמונה מיליארד דולר בלבד, לעומת שווי של 47 מיליארד לפיו הוערכה החברה טרם ההנפקה. בינתיים אולץ נוימן לפרוש מהחברה, עם מענק מעורר מחלוקת בגובה 1.7 מיליארד דולר.

האירועים ב־WeWork העולמית לא פגעו בכם?

"החברה העולמית עברה טלטלה משמעותית, וההדף הגיע גם לפה. זה הורגש בעיקר כאשר נאלצנו לצמצם את פעילות מרכז הפיתוח בישראל ולהיפרד מעובדים מוכשרים.

"אך מבחינת הפעילות העסקית, לא חל שום שינוי. הבניינים שלנו מלאים, לקוחות חדשים ממשיכים לחתום על חוזים ארוכי טווח והעובדים מרוצים. אנחנו מסתגלים למציאות החדשה אבל תוך כדי ממשיכים לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב, והמציאות בשטח לא השתנתה".

מה גרם לנפילה הדרמטית של החברה בחו"ל?

"חוסר מיקוד עסקי וגדילה מואצת בחו"ל. לגבי WeWork ישראל, אנחנו נמשיך לגדול פה בצורה אורגנית ומפוקחת - יש הרבה אנשי עסקים שרוצים לעשות עסקים איתנו ולתמוך באקוסיסטם של WeWork . יש הרבה חברות שעושות מה שאנחנו עושים, אבל WeWork הפכה להיות מילה גנרית לסוג העסק הזה. על כמה חברות את יכולה לומר שהשם שלהן הפך להיות גנרי?".

"מי מזמין מונית ברחוב או מחזיק שרת?"

הרבה פעמים מדברים על עסקים שמקדימים את זמנם. לדברי זינגר, "אם WeWork הייתה קמה חמש שנים קודם, או חמש שנים מאוחר יותר, היא לא הייתה מצליחה.

"כשהתחלתי לחפש נכסים, ידעתי שהסניף הראשון חייב להיות בתל אביב", הוא משחזר, "ודמיינתי איך הוא ייראה, אבל הזמינו אותי לראות נכס בהרצליה והלכתי בכל זאת".

הביקור בחוסר חשק בנכס הוליד היכרות עם זוהר לוי, מנכ"ל אמפא נדל"ן, הבעלים של אותו בניין בהרצליה. "אמרתי לו: 'אנחנו ממציאים את המשרד מחדש. אנשים כבר לא עובדים היום כמו שעבדו פעם, וחשובה האינטראקציה בין העסקים'.

"ישבתי מול הבנאדם וראיתי שהוא נדלק. צברתי ביטחון, כי עד אז שמעתי רק WeWork מה?'. הוא הציע לי להיפגש יחד איתו עם תולי צדר, שותף בקבוצת אמפא ויו"ר אמפא נדל"ן. סיפרתי לתולי את אותו הסיפור, וראיתי שגם הוא נדלק".

ההיכרות ההיא הביאה להצטרפותה של אמפא נדל"ן כשותפה לעסקאות WeWork ישראל, במתכונת שבה אמפא נדל"ן רוכשת בניינים, או נכנסת לשכירות ארוכת טווח, ומשקיעה בהם עד לרמת בניין גמור. WeWork אחראית למציאת לקוחות ולתפעול השוטף, ושתי החברות מתחלקות ברווחים.

בעצם, אין הבדל בינך לבין יזם נדל"ן רגיל, שרוכש בניין או שוכר אותו, ומשכיר אותו למיקרוסופט או לגוגל או לכל חברה אחרת.

"יש שינוי ענק שקרה בעולם בלי קשר ל-WeWork , וזה השפיע על הדבר הזה שקוראים לו משרד. את יוצאת מפה עכשיו, ותזמיני מונית בהרמת יד? לא. בעבר חברות החזיקו שרת מחשבים. מי היום מחזיק שרת? נכנסו לתחום הזה שחקנים שיודעים לעשות את זה, והחברות שוכרות את השירותים מהם.

"אותו דבר הנושא של המשרדים. עשינו בזה שינוי אמיתי. לא צורכים את ה'מוצר' הזה כמו שצרכו אותו פעם. אנחנו יודעים להפוך ספייס לחוויה, לקהילה".

40% מהשוכרות - חברות גדולות

"בעבר", פורס זינגר את אותה תובנה שעל בסיסה מתקיימת WeWork, "העסקים התיישבו במשרדים, ואם העסקים השתנו - גדלו או הצטמצמו - הם היו בבעיה. כיום עסקים לא יודעים מה יהיה איתם, והם לא רוצים להתחייב. בכלל, ההתחייבות לא מתאימה לכולם. יש עסקים קטנים שרוצים פתרון לחצי שנה בלבד.

"דבר נוסף: הטרנד הגלובלי היום זה גלובליזציה של ערים, ולכן אורבניזציה. WeWork אומרת: אם פעם משרד לעובד היה בגודל של 20 מ"ר, אנחנו יודעים לעשות את זה בחמישה מ"ר. אני מאמין שכאן בבניין הזה, יעבדו פי שישה אנשים מאשר עבדו בבנק לאומי, שישב פה קודם".

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

אוקיי, ואיך הדברים האלה מתקשרים: נהירה לערים ושינוי אופן העבודה?

"בעבר, בכל עולם העסקים, ככל שאדם עלה בדרגה היה לו משרד גדול יותר. רואים את זה הרבה במשרדי עורכי דין. מעבר לכך שהתכנון של משרדים היה לא נכון, זה גם לא נכון לדרך שבה אנשים עובדים היום. היה הרבה שטח מבוזבז, אבל מחירי הנדל"ן עלו, וזה כבר פחות ריאלי. כיום, המטוטלת השתנתה בתחומים רבים: במקום שעובדים יעמדו בתור כדי להתקבל לעבודה אצל המעסיק, זה ההיפך, ועובד יעבוד איפה שטוב לו".

כאן נכנסת למשוואה המגמה האחרונה. WeWork מציעה פתרון לא רק לעסקים קטנים או לפרילאנסרים, אלא הפכה לאבן שואבת לחברות ענק המעדיפות להתיישב במשרדיה, מאשר לעסוק בעצמן בתהליך המתיש של מציאת משרד המתאים לצורכיהן. זאת יחד עם הסיכון שגודלם ישתנה, ואז הבניין ששכרו יפסיק להתאים להן. כיום, חברות גדולות תופסות 40% משטחיה של WeWork ישראל. WeWork דובנוב, למשל, משמש במלואו את מיקרוסופט.

בוא תסביר למה זה שווה לחברות.

"יש לנו דאטה על הרבה סוגי עסקים. אנחנו יודעים מה גודל המשרדים הדרוש, מה הצרכים של החברות".
אבל כשאתה לוקח בניין אתה לא יודע אם יבואו אליו 20 עסקים קטנים או חברה אחת גדולה. התכנון הפנימי שונה לגמרי בשתי האפשרויות. זה גם משתנה לפי תחומי העיסוק: הייטק דורש דבר אחד, פרסום דורש אולי משהו אחר.

"אנחנו רואים את המגמות של השוק, ומכירים כל שוק בפני עצמו. לא תמיד אנחנו פוגעים בול ולפעמים צריך לעשות שינויים, אך יש לנו זווית ראייה שאין לאף אחת מהחברות הגדולות.

"תראי את מגדל Toha (שבו יש ל- WeWork סניף - ה.מ): גב ים ואמות, החברות הכי רציניות, הן הבעלים, והן השכירו לנו שליש מהבניין. הן עצמן מבינות שאנחנו עושים משהו אחר, הן מבינות שהנוכחות של WeWork בתוך בניין משרדים משפיעה על כל הבניין. כל זה הוא חלק מתמונה יותר גדולה. אני מאמין שבסופו של דבר כמעט כל עסקאות המשרדים בעולם ייעשו במודל של WeWork.

"העובדים של חברות הענק האלה - מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, מפוזרים בכל העולם. החברות האלה גילו שהעובדים שלהן יותר מרוצים כשהם מרגישים שהם חלק ממשהו יותר גדול".

אתה מתכוון שהם חלק מ־WeWork.

"מיקרוסופט לקחו את הבניין בדובנוב כי הם הרגישו את האנרגיה שם. עובד של מיקרוסופט יכול לקחת את כרטיס חבר הקהילה של WeWork ולהיכנס לכל משרד שלנו בכל מקום בארץ ובעולם.

"הוא מרגיש שהוא חלק מהקהילה ומהאקוסיסטם. אין עוד חברה בהיסטוריה שחדרה לחברות הענק בכזו מהירות כמו WeWork .

"למה סופטבנק השקיעו בחברה? מצד אחד יש לך מודל שהוא מאוד פשוט: אני לוקח בניין מבעל נכס ועושה משהו שמתאים לסט מאוד רחב של אנשים. החברות הגדולות אומרות: אני לא רוצה ספייס בבעלותי, אני רוצה ספק של ספייס. אני לא רוצה להיות בעלים של שטח. זה למעשה הבסיס של הכלכלה השיתופית, שאנשים/חברות לא רוצים להיות בעלים, לאסוף דברים".

חלל עבודה של WeWork / צילום: שירן כרמל

"אדם צריך את הפינה שלו, גם אם היא קטנה"

למרות כל השינויים שזינגר מדבר עליהם בשוק העבודה, הוא מודה שעדיין לעובד יש צורך בפינה משלו במקום עבודתו, וחברות שניסו להתייעל ולצרוך פחות ספייס, על ידי שימוש בטכנולוגיות של "מקום חם" - כל עובד שמגיע, מודיע על בואו באפליקציה, שמצידה מציעה לו את המקומות הפנויים באותו רגע - ירדו מזה. "זה מתאים לחברות שהעובדים שלהן מסתובבים בשטח", אומר זינגר, "אבל אדם שמגיע כל יום לעבודה, צריך את הפינה שלו, גם היא קטנה".

באופן טבעי, מרבית העובדים שזינגר מדבר עליהם ועל צורכיהם, הם מילניאלס. כשאני מזכירה לו שלא כל העובדים במשק הם מילניאלס, הוא מציין שהם 70% מכוח העבודה, ואף מאפיין אותם: "חושבים שהם לא יושבים במקום אחד וקופצים מעבודה לעבודה, בגלל שהם חסרי סבלנות, אבל הסיבה לכך היא שהם מחפשים משמעות. מקום העבודה שלהם צריך להיות מאוד דינמי, שהם יכולים לגדול בו. אם הם רואים שאין להם אופק במקום העבודה, הם יעזבו".

התפוסה הממוצעת בסניפי WeWork ישראל, אומר זינגר, עומדת כיום על 87%, בעוד נקודת האיזון היא ב-50%-60% תפוסה.

האם אתם לא ממהרים מדי עם הקמת הסניפים?

"אנחנו מאוד מרגישים את השוק. אנו גדלים לא רק בגלל שאנו מאמינים בישראל, אלא גם בגלל שאנו מאמינים שהחברות ימשיכו לגדול".

איזה מהסניפים שלכם הכי מצליח?

"אפשר למדוד הצלחה בכמה מובנים: אם את רואה יזמים ערבים ויהודים שעובדים יחד, זה משהו מאוד חזק. מה אני רוצה לומר? הבניין בבאר שבע, למשל, הוא לא הכי רווחי שיש לנו, אבל זה הפך לבית לאנשים. לא היה שם כזה דבר.

"אז אפשר לומר שסניפי WeWork התל אביביים הכי מצליחים, מן הסתם הם אלה שהם גדולים יותר, אבל כל הבניינים מרוויחים". 

המסלול הלא טריוויאלי של בנג'י זינגר

נראה ששום דבר בסיפור החיים של זינגר, 52, אינו טריוויאלי. הוא נולד בארה"ב ובגיל 20 עלה לארץ, בעקבות שניים מאחיו שכבר עשו עלייה: סול ואלכס. כיום המשפחה כולה מתגוררת בישראל, כולל ההורים והאח הצעיר, דני.

בספטמבר 1987, כחצי שנה לאחר שזינגר עלה לארץ, נהרג אחיו אלכס בעת שירותו הצבאי בצנחנים. זינגר תכנן להתגייס ליחידה בעקבותיו, אלא שלאחר מות האח התנגדו ההורים שישרת ביחידה קרבית. "טליק (האלוף ישראל טל ז"ל - ה.מ) היה חבר של אבא שלי, אז אבא שלי שלח אותי למשרד שלו", משחזר זינגר איך החיים הביאו אותו לאן שהביאו. "וטליק אמר לי: אתה לא הולך לצנחנים, והציע לי 10 אפשרויות אחרות. אחת מהן היה קש"ח (קשרי חוץ). אז בחרתי את זה".

באותה יחידה הכיר זינגר את עמית קדם, שפרט לכך שהוא חברו הטוב, הוא הבעלים של חברת החניונים סנטרל פארק, בנו של איש העסקים שמעון (צ'פאי) קדם, ואחיו של אדריכל האלפיון העליון פיצו קדם. משפחת קדם היא גם הבעלים של בניינים בדרום תל אביב, ובהם הבניין בשוקן שבו התיישבה WeWork. ההיכרות ההיא בצבא, עם קדם, אם כן, היא שסייעה לו לאחר מכן, בהקמת חלק מהסניפים.

במקום הנכון עם עיסוק לא נכון

נחזור להיסטוריה. בתום השירות הצבאי נכנס זינגר לתחום המסעדנות. לפני 12 שנה אירע אירוע ששינה את מהלך חייו: אחיו סול הוציא לאור את הספר "סטארט-אפ ניישן". זינגר קרא אותו ונדלק. "קודם כול", הוא אומר, "אם אח שלי לא היה כותב את זה, לא הייתי קורא את הספר כי אני לא קורא הרבה. כשקראתי נפל לי האסימון שאני במקום הנכון, בישראל, בעיסוק הלא נכון". מהלך האירועים לאחר מכן הוביל אותו לשלב הבא והנוכחי בחייו, כמנכ"ל WeWork ישראל, לאחר פגישה מקרית בהחלט עם אדם נוימן, המייסד של WeWork, ועד לאחרונה גם מנכ"לה.

ההתחלה של הכלכלה השיתופית

זינגר: "זה היה ב-2008. העולם קרס. חברות ענק נפלו. אדם והשותף שלו, מיגל מקלבי, רצו לבנות משרדים לעסקים קטנים, אבל חשבו שאי אפשר להצליח לבד, אלא צריך להיות חלק מקהילה. זו הייתה התחלה של הכלכלה השיתופית.

"הם לקחו בניין בשכונה בברוקלין המכונה 'דמבו' והקימו שם חברה בשם גרין דסק שמשכירה עמדות עבודה. כעבור זמן, הציעו לבעל הבניין, חרדי מברוקלין, לקנות מהם את המותג, נתנו לו בלעדיות בברוקלין, והמשיכו הלאה, לתוך מנהטן. הסניף הראשון של WeWork נפתח ברחוב לפאייט".

באותה עת, פחות או יותר, נסע זינגר לבקר את הדוד שלו בניו יורק ופגש את אדם נוימן דרך חברים. "התחלתי להיות בקשר עם אדם, ראיתי את הגרין דסק, ואמרתי: זה החיבור בין הספר של אחי לתחום האירוח".

זינגר המשיך לפעול בתחום המסעדנות, ובאחד הביקורים של נוימן בארץ, הוא הציע לזינגר לייעץ ל-WeWork לגבי בניית מסעדות על שטחים ריקים שהיו בבעלות נוימן בניו יורק. זינגר ראה את השטחים, ובסוף שבוע אחד בניו יורק, שבמהלכו התכנסו כל מנהלי WeWork, הוא הודיע להם: "הדבר האחרון שאתם צריכים זה מסעדות".

"באותו ביקור", הוא נזכר, "עמדתי מתחת לבית של אדם, ואמרתי לו שאני לא יכול להמשיך ככה לעבוד איתו בלי שכר, ואז הוא אומר לי: 'בוא נעשה WeWork בישראל' - וככה התחלתי את WeWork ישראל". 

עוד כתבות

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

דעה: תוכנית כלכלית עם מחלות רקע

בעצם זו לא תוכנית כלל ● אין בה חשיבה מורכבת או ראייה קדימה. אין בה תפיסה בה נפגשים צעדים פיסקליים, פיננסים, משפטיים ומבניים למקשה אחת. שלא לדבר על שיקולים חברתיים ואתיים ● דעה

תרופות Chloroquine phosphate  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה

הניסוי הגדול של ארגון הבריאות העולמי • התרופה שהציתה קרב מילולי בין אנשי הביוטק לאנשי הטכנולוגיה • והמוצר הרוסי שנכנס לאירופה באופן לא חוקי • "גלובס" עושה סדר בתרופות, בחיסונים ובבדיקות שעומדים כעת למבחן

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

המרוץ לאוויר: כך נראית המלחמה על כל מכונת הנשמה

מכונות ההנשמה הן קריטיות להצלת חייהם של חולי הקורונה הכבדים ● הביקוש הגובר בימי המגפה נתקל בחומת ההיצע המוגבל של "הימים הרגילים", מה שהוביל לזינוק דרמטי במחירים ולניסיונות שונים לאלתר מכונות הנשמה על ידי חברות שעד היום ייצרו מנועים, מכוניות שואבי אבק ועוד

חיילים בפעילות של עמות יד לילד / צילום: יד לילד המיוחד

גם בתוכנית הסיוע הנוכחית העמותות והמגזר השלישי נשארים מאחור

תוכנית הסיוע למגזר השלישי שהציגה הממשלה לא כוללת קריטריונים ברורים והיא פונה רק לארגונים שקיבלו סיוע מהמדינה בעבר ● "המגזר השלישי צריך קרן סיוע מיידית של אחוז אחד מסך התוכנית הכלכלית שתאפשר סיוע מיידי ואוויר לנשימה"

"שיטפו את הידיים! כולנו בזה יחד", גרפיטי בבריטניה / צילום: Liam McBurney / PA, Associated Press

שטיפת ידיים בשדה התעופה תוריד את הסיכון למגפה עד 70%

מחקר חדש מגלה כי אם משתמשים במודעות ציבורית גלובלית כדי להעלות את שיעור הידיים הנקיות רק ב-10% אבל בכל שדות התעופה, אפשר להפחית את הסיכון למגפה ב-24%

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

80 מיליארד שאלות ותנאים: “גלובס” בעקבות תוכנית הסיוע הגדולה אי פעם

התוכנית שפרסם האוצר לחילוץ המשק ממשבר הקורונה רצופה הסתייגויות, תנאים וניסוח רשלני • היא נבנתה מבלי לדעת מתי ייגמר המשבר ומה יהיה גובה הגירעון שיאושר, וניכר בה הלחץ של הפוליטיקאים על הדרג המקצועי לקבל בתוך שבוע תוכנית עם סכום מפוצץ שירגיע את הציבור

בדיקת קורונה לצעיר בבני ברק / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

מספר מקרי הקורונה עלה ל-5,358; 224 החלימו מהנגיף

גבר בן 90, אישה בת 90 ושתי נשים בנות כ-50 נפטרו היום מהמחלה - סך הכל 20 נפטרו עד כה בארץ ● שב"כ קיבל אישור לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הנגיף בישראל ● ברחבי העולם יש מעל ל-800 אלף מקרי קורונה

אלשטיין. “ישראלים רוצים לדעת את התוכניות שלך מראש ולעשות שורטים" / צילום: כפיר זיו

הערת 'עסק חי' בדוחות של אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין

אי.די.בי מתקרבת להסדר חוב נוסף ● הידרדרות של אי.די.בי כפי שמשתקפת בדוחות מגלמת לחברה שווי נכסי שלילי של 1.2 מיליארד שקל

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

10,000 בדיקות ביום בסכנה: ההסכם בין משרד הבריאות למיי הריטג' בסימן שאלה

מיי הריטג' הייתה אמורה להקים מעבדה שתחל לפעול בתוך שבוע וחצי ● משרד הבריאות: "לא נחתם הסכם, אלא מזכר הבנות. אנחנו בוחנים את הדברים מחדש"

מיניסו/ צילום: Goldpro76

אחרי שסגרה חנויות והוציאה 220 עובדים לחל"ת: מיניסו עולה עם אתר סחר מקוון

מערך המשלוחים של מיניסו יפעל בכל חלקי הארץ, ויספק הזמנות בתוך 3-5 ימי עסקים מרגע ביצוע ההזמנה באתר ● כמה יעלה משלוח בהזמנה מקוונת?

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

החשב הכללי באוצר: הקורונה אינה כוח עליון בענף הבנייה; נשיא התאחדות בוני הארץ: "קיבלנו ירי בגב"

לפי הודעת סגן החשב הכללי באוצר, בשלב זה לא תוכר התפרצות מגיפת הקורונה בישראל כ"כוח עליון" שבגינו יתאפשר לקבלנים לאחר בפעולות שאותן התחייבו לבצע ● נשיא התאחדות בוני הארץ הגיב בהבעת זעם על הדברים

רופא מבצע בדיקת קורונה בגרמניה / צילום: Axel Heimken/dpa, AP

ללמוד מגרמניה: כך תיראה עקומת ההדבקה ביום שבו הקורונה תהיה בשליטה

הגרף אמור להמחיש את מה שכל המדינות מעוניינות לראות – תנועת מלקחיים חדה ומקבילה – ככל שמספר הנדבקים גדל אקספוננציאלית, גם מספר המחלימים אמור לגדול כעת אקספוננציאלית - בהנחה שההתפשטות נבלמה

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

החוזים בניו יורק צונחים בהמשך לרבעון הגרוע מעולם ל-S&P 500

ירידות בבורסות אירופה: הקאק צונח ב-3.3%, הפוטסי הבריטי מאבד 3.65% ● באסיה, טוקיו צוללת ביותר מ-5%, הונג קונג ב-3%

פטריק דרהי / צילום: רויטרס

כישלון עסקת הוט-פרטנר יחייב את הוט לקבל החלטות קשות על עתידה

סוגיית ההשקעה בתשתיות התקשורת וכניסת שר תקשורת חדש ייאלצו את הוט לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלה ● וגם: די ברור שהוט לא נואשה עדיין מהסיכוי לרכוש את פרטנר

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

פתיחה אנגלית בתל אביב: המדדים צונחים 3%; הממשלה השלימה גיוס של 5 מיליארד דולר בשוק הבינלאומי

מדד הביטוח מוביל את הירידות ומאבד כ-3.5% ● אתמול בוול סטריט מדד דאו ג'ונס ירד ב-1.8%, מדד נאסד"ק נחלש ב-0.9%, ומדד S&P 500 איבד 1.6% ● מדד ת"א-35 ב-2.5%, ת"א-125 הוסיף 2.2%, ומדד ת"א-90 התחזק ב-3.25%

חדשות מזויפות / צילום: שאטרסטוק

בודקי העובדות של פייסבוק עובדים שעות נוספות סביב פייק ניוז שמופץ על הקורונה

לפייסבוק יש יותר מ-60 מיזמים של בודקי עובדות ברשת שלה ברחבי העולם

סניף של רשת "גולף" / צילום: בר אל

משבר הקורונה: גולף דוחה את פרסום דוחותיה השנתיים לאפריל

קבוצת האופנה הציבורית נעזרת בארכה שניתנה לתאגידים בנוגע לפרסום דוחותיהם השנתיים ● צפויה להציג ברבעון הראשון פגיעה ניכרת בתוצאותיה בשל משבר הקורונה והסגר שמונע את הפעלת חנויותיה ● עד כה בסקטור האופנה פרסמו דוחות שנתיים פוקס, קסטרו והמשביר לצרכן

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

עלייה נוספת במספר המתים מהנגיף בצרפת, בלגיה והולנד

מספר המתים הכולל מקורונה בספרד הגיע ל-8,189 ומתקרב לנתון באיטליה, שעומד על כ-11 אלף בני אדם ● באופן מדאיג, מספר הנדבקים החדשים בספרד עלה ב-9,000 בני אדם ביממה האחרונה לסך של 94,000 מקרים עד כה; כ-5,600 איש מאושפזים בטיפול נמרץ

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: ענבל מרמרי

היום שאחרי הקורונה: במינהל התכנון הקימו צוות חשיבה עתידית

בימים האחרונים החל לפעול במינהל התכנון שבמשרד האוצר צוות להיערכות תחום התכנון לתקופה שאחרי המשבר ● סמנכ"ל לנושאים אסטרטגיים במינהל התכנון: "זה מגה-אירוע שישנה דברים"

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

פשרה בתביעה הנגזרת: אינטרנט זהב תשיב לביקום 22 מיליון שקל

הושגה פשרה בתביעה הנגזרת נגד ביקום בשל הדיבידנד בסך 113 מיליון שחילקה באופן אסור ● במסגרת ההסדר, שעדיין כפוף לאישור ביהמ"ש, נקבע גם כי עורכי הדין יקבלו 3 מיליון שקל