גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הדיווח החשבונאי: "סוף כל סוף מישירים מבט אל עיני המשקיעים"

בשבוע שעבר פורסמה הצעת רפורמה של מוסד התקינה החשבונאית הבינ"ל IFRS בנוגע לדוחות כספיים של חברות ● רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן ביה"ס למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, מסביר ל"גלובס" מהם השינויים המשמעותיים שהרפורמה תחולל

מוסד התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) יוזם מהפכה באופן ההצגה של הדוחות הכספיים במטרה לשפר את השקיפות בתוצאות ואת יכולתם של המשקיעים להשוות בין החברות השונות. בשבוע שעבר פרסם IFRS רפורמה מוצעת לשינוי מהפכני בדוחות הכספיים מתוך מטרה להתאימם לצורכי המשקיעים.

השינויים העיקריים שמציע IFRS הם במבנה דוח הרווח וההפסד, וכן בהכללת מדדי רווחיות שלא על-פי כללי החשבונאות המקובלים (Non-Gaap), כמו מדד EBITDA בתוך הדוחות הכספיים. משמעות השינוי היא שמדדי רווחיות אלה, שכבר נמצאים בדוחות הדירקטוריון של כמה מהחברות הציבוריות, יהיו כפופים מעתה לביקורת רואי החשבון בנוגע לאופן חישובם והצגתם.

סוף לערבוב בין הפעילויות

לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, הצורך בשינוי הגיע מדרישה של משקיעים, שמתקשים כיום להשוות רווחיות בין חברות שונות באותו ענף ולייצר תחזיות על בסיס דוחות כספיים. "מדובר כאן במהפכה של ממש באופן הדיווח על התוצאות החשבונאיות, שמיועדת להחזיר את הדוחות הכספיים לבמה המרכזית. סוף כל סוף מיישירים מבט לעיני המשקיעים", אומר רו"ח שוב.

הרפורמה נוגעת בעיקר למבנה דוח רווח והפסד ולגילויים הקשורים אליו, שעיקריהם פירוט פריטי הכנסה והוצאה לא שגרתיים, וכן הכללה לראשונה בדוחות הכספיים של מדדי נון-גאפ. השינוי העיקרי בדוח רווח והפסד הוא הבחנה בין שלוש קטגוריות של פעילות: תפעולית, השקעה ומימון.

כך ייראה מבנה דוח רווח והפסד החדש

"יהיו שלוש תחנות ביניים עיקריות של רווח לפני השורה התחתונה של רווח נקי. התחנה הראשונה תהיה רווח תפעולי לפני ואחרי רווחי אקוויטי, בגין חברות כלולות ועסקאות משותפות שהן אינטגרליות; בעוד התחנה השנייה תהיה רווח לפני מימון ומסים (כולל רווחי אקוויטי לא אינטגרליים והכנסות מדיבידנד); התחנה השלישית תהיה רווח אחרי מימון ולפני מס", מסביר רו"ח שוב.

לשם השוואה, במצב הנוכחי קיים ערבוב בין הפעילויות. כך למשל, רווחים מפעילות השקעה יכולים להופיע במסגרת הפעילות התפעולית או במסגרת פעילות המימון.

דיווחי החברות: הכול חוץ מרווח תפעולי

● איפה ה-IFRS היו עד עכשיו?

"שאלה טובה. עד כה IFRS כמוסד תקינה עסק בעיקר בשאלות של הכרה ומדידה בדוחות הכספיים, שהם לעתים פינתיות מדי עבור המשקיעים. זאת פעם ראשונה זה הרבה שנים ש-IFRS עוסק בנושא שהוא אולי הכי חשוב למשקיעים - אופן ההצגה של הדוחות הכספיים - כלומר, כיצד מגישים להם את המידע.

"הרציונל העיקרי הוא שהדוחות יסייעו למשקיעים לבנות תחזיות, שזאת המטרה הראשית שלהם. כיום המבנה של דוח רווח והפסד משתנה בין חברות, לרבות כאלה באותה תעשייה - דבר שמקשה מאוד על משקיעים. כמו כן, השאיפה של השינוי היא שמרכיבי הדוחות הכספיים השונים - מאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים - 'ידברו' ביניהם. לצורך כך, יהיה שיפור גם באופן הסיווג של נכסים והתחייבויות במאזן, כך שניתן יהיה לדעת בנקל לאיזו פעילות הם משויכים".

● מהו החידוש האמיתי בדוח הרווח וההפסד?

"אני מחלק את זה לשניים. ראשית, סוף-סוף חיבור של דוח רווח והפסד עם הדוחות האחרים ועם הקונספט של הערכות שווי - כלומר הפרדה בין הפעילות התפעולית לפעילות ההשקעה ופעילות המימון. הפעילות התפעולית מוגדרת לצורך כך כדיפולט - כלומר כל מה שהוא לא פעילות השקעה או פעילות מימון.

"שנית, סגירת לאקונות שונות שהיו עד כה, לרבות באופן הסיווג של הוצאות. עד כה למשל, לא הייתה דרישה ב-IFRS להציג את השורה של רווח תפעולי והדבר ניתן לשיקול הדעת של ההנהלות. אחד הממצאים שעלו בבדיקות באירופה היה שמתוך 100 חברות ציבוריות ממדינות שונות ותעשיות שונות, רק 63 דיווחו על רווח תפעולי, תוך שימוש לפחות בתשעה מונחים שונים.

"לאקונה נוספת נוגעת למשל למיקום הסיווג של הפרשי שער, שזה נושא פרוץ כיום. ההחלטה כעת היא שהפרשי השער יסווגו באותה קטגוריה שבה ההכנה או ההוצאה בגינם רשומה. לדוגמה, הפרשי שער בגין יתרת ספקים אצל יבואנים יסווגו במסגרת הרווח התפעולי, בעוד הפרשי שער בגין הלוואה מבנק יהיו בפעילות מימון. כיום הנושא לא מוסדר ויש חברות שרושמות את הפרשי השער בגין ספקים למשל במסגרת סעיף המימון".

מהלכים לא רגילים - ההפרדה חוזרת

● תוכל להסביר את ההבחנה החדשה ברווחי האקוויטי?

"ההבחנה נובעת מהצורך להבחין בין תוצאות הפעילות התפעולית לתוצאות פעילות ההשקעה. רווחי אקוויטי נובעים כיום לא רק מהשקעות בחברות כלולות (בהן קיימת השפעה מהותית) אלא גם מעסקאות משותפות. כעת תתבצע הבחנה האם מדובר בפעילות אינטגרלית או לא לפעילות התפעולית של החברה המדווחת, כדי לסווג את רווחי האקוויטי כפעילות תפעולית או כפעילות השקעה".

● מה השינוי לגבי הכנסות והוצאות לא רגילות?

"יינתן גילוי נפרד על הכנסות והוצאות לא רגילים (Unusual), המוגדרות ככאלו שיש להן יכולות ניבוי מוגבלת ולכן סביר לצפות שהן לא יחזרו על עצמם בעתיד (לפחות למספר שנים). למשל, הפרשה גדולה לארגון מחדש בחברה, שזה משהו שחוזר על עצמו אצלה.

"זה מידע מאוד חשוב למשקיעים. אנחנו יודעים שכבר היום המשקיעים שרוצים לבנות תחזיות, מנסים לנטרל כל מיני פריטים כאלה. אגב, הוותיקים שבינינו זוכרים שבעבר הייתה הפרדה של פריטים יוצאים מהכלל - אז יש משהו בזה שההיסטוריה לפעמים חוזרת, אם כי בתצורה יותר נכונה".

● בוא נדבר על מדדי הביצוע. למה הכוונה?

"ידוע שחברות רבות, כולל בישראל, מציגות למשקיעים מחוץ לדוחות הכספיים מידע על מדדי הרווח בראיית ההנהלה. מצד אחד המידע הזה מאוד חשוב למשקיעים, שהרי מדובר באופן שבו ההנהלה רואה את הפעילות.

"אלא שמהצד השני המשקיעים גם מאוד חוששים מאיכות המידע הזה, מאחר שהגילוי לגביו אינו מוסדר וגם לא תמיד ברור כיצד הוא חושב. ככה שההצעה הנוכחית היא להכניס ביאור לתוך הדוחות הכספיים שיכלול את המידע הזה עם גילוי מתאים, לרבות הסברים לשינויים במדד".

● באילו מדדי ביצוע בדיוק מדובר?

"מדדי ביצוע של ההנהלה הם למעשה מעין סיכומי ביניים של התוצאות, אשר משמשים למצגות ומידע למשקיעים מחוץ לדוחות. ה-IFRS לא נכנס להגדרות של המדדים ומותיר להנהלה שיקול דעת לבחור אותם, כל עוד מדובר בסיכומי ביניים תוצאתיים כמו למשל EBITDA, אבל הוא לא מתיר למשל מדדים תזרימיים כגון תזרים חופשי, או יחסים פיננסיים כמו שיעור תשואה על ההון או מדדים כמו הכנסות מחנויות זהות. אגב, לפי ההצעה אם מדדי הביצוע לא 'מפריעים' לדוח רווח והפסד, הם יכולים להיות מוצגים על גביו, למשל רווח תפעולי מתואם כדי לנטרל עלויות חד פעמיות".

● מהי המשמעות לכך? הרי כבר כיום הם מופיעים בדוחות ההנהלה ובמצגות.

"המשמעות לדעתי היא לא פחות מדרמטית, כי זה מכניס את המדדים לביקורת של רואי חשבון. כלומר, תהיה כאן בקרה משמעותית על איכותם. תחשוב למשל על EBITDA, שאמנם אין לו בהכרח הגדרה רשמית ברורה וה-IFRS לא מגדיר אותו גם עכשיו, אבל ברור שרואה החשבון שצריך לחתום על המדד. הוא לא יוכל להרשות לעצמו לחתום על נוסחה אחת בחברה מסוימת ועל נוסחה שונה בחברה אחרת, מבלי שהדבר יובהר".

● מה קורה עם דוח התזרים - יהיה גם בו שינוי?

"כן. גם דוח תזרים מזומנים עובר מסכת שיפורים, אם כי פחות דרמטית. מה שרלוונטי לדעתי לחברות ישראליות הוא שתשלומי הריבית במרבית החברות יהיו בפעילות מימון. היו לא מעט חברות שבמעבר ל-IFRS פספסו את זה והותירו את הסיווג של תשלומי הריבית במסגרת הפעילות השוטפת ואז 'נתקעו' כי רשות ניירות ערך לא אפשרה להם לבצע שינוי מדיניות, אז כעת תהיה להם הזדמנות לצאת מזה".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

30 שנה לא היה דבר כזה: האם ומתי הדולר יחליף קידומת - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים