גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הדיווח החשבונאי: "סוף כל סוף מישירים מבט אל עיני המשקיעים"

בשבוע שעבר פורסמה הצעת רפורמה של מוסד התקינה החשבונאית הבינ"ל IFRS בנוגע לדוחות כספיים של חברות ● רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן ביה"ס למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, מסביר ל"גלובס" מהם השינויים המשמעותיים שהרפורמה תחולל

מוסד התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) יוזם מהפכה באופן ההצגה של הדוחות הכספיים במטרה לשפר את השקיפות בתוצאות ואת יכולתם של המשקיעים להשוות בין החברות השונות. בשבוע שעבר פרסם IFRS רפורמה מוצעת לשינוי מהפכני בדוחות הכספיים מתוך מטרה להתאימם לצורכי המשקיעים.

השינויים העיקריים שמציע IFRS הם במבנה דוח הרווח וההפסד, וכן בהכללת מדדי רווחיות שלא על-פי כללי החשבונאות המקובלים (Non-Gaap), כמו מדד EBITDA בתוך הדוחות הכספיים. משמעות השינוי היא שמדדי רווחיות אלה, שכבר נמצאים בדוחות הדירקטוריון של כמה מהחברות הציבוריות, יהיו כפופים מעתה לביקורת רואי החשבון בנוגע לאופן חישובם והצגתם.

סוף לערבוב בין הפעילויות

לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה IFRS, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, הצורך בשינוי הגיע מדרישה של משקיעים, שמתקשים כיום להשוות רווחיות בין חברות שונות באותו ענף ולייצר תחזיות על בסיס דוחות כספיים. "מדובר כאן במהפכה של ממש באופן הדיווח על התוצאות החשבונאיות, שמיועדת להחזיר את הדוחות הכספיים לבמה המרכזית. סוף כל סוף מיישירים מבט לעיני המשקיעים", אומר רו"ח שוב.

הרפורמה נוגעת בעיקר למבנה דוח רווח והפסד ולגילויים הקשורים אליו, שעיקריהם פירוט פריטי הכנסה והוצאה לא שגרתיים, וכן הכללה לראשונה בדוחות הכספיים של מדדי נון-גאפ. השינוי העיקרי בדוח רווח והפסד הוא הבחנה בין שלוש קטגוריות של פעילות: תפעולית, השקעה ומימון.

כך ייראה מבנה דוח רווח והפסד החדש

"יהיו שלוש תחנות ביניים עיקריות של רווח לפני השורה התחתונה של רווח נקי. התחנה הראשונה תהיה רווח תפעולי לפני ואחרי רווחי אקוויטי, בגין חברות כלולות ועסקאות משותפות שהן אינטגרליות; בעוד התחנה השנייה תהיה רווח לפני מימון ומסים (כולל רווחי אקוויטי לא אינטגרליים והכנסות מדיבידנד); התחנה השלישית תהיה רווח אחרי מימון ולפני מס", מסביר רו"ח שוב.

לשם השוואה, במצב הנוכחי קיים ערבוב בין הפעילויות. כך למשל, רווחים מפעילות השקעה יכולים להופיע במסגרת הפעילות התפעולית או במסגרת פעילות המימון.

דיווחי החברות: הכול חוץ מרווח תפעולי

● איפה ה-IFRS היו עד עכשיו?

"שאלה טובה. עד כה IFRS כמוסד תקינה עסק בעיקר בשאלות של הכרה ומדידה בדוחות הכספיים, שהם לעתים פינתיות מדי עבור המשקיעים. זאת פעם ראשונה זה הרבה שנים ש-IFRS עוסק בנושא שהוא אולי הכי חשוב למשקיעים - אופן ההצגה של הדוחות הכספיים - כלומר, כיצד מגישים להם את המידע.

"הרציונל העיקרי הוא שהדוחות יסייעו למשקיעים לבנות תחזיות, שזאת המטרה הראשית שלהם. כיום המבנה של דוח רווח והפסד משתנה בין חברות, לרבות כאלה באותה תעשייה - דבר שמקשה מאוד על משקיעים. כמו כן, השאיפה של השינוי היא שמרכיבי הדוחות הכספיים השונים - מאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים - 'ידברו' ביניהם. לצורך כך, יהיה שיפור גם באופן הסיווג של נכסים והתחייבויות במאזן, כך שניתן יהיה לדעת בנקל לאיזו פעילות הם משויכים".

● מהו החידוש האמיתי בדוח הרווח וההפסד?

"אני מחלק את זה לשניים. ראשית, סוף-סוף חיבור של דוח רווח והפסד עם הדוחות האחרים ועם הקונספט של הערכות שווי - כלומר הפרדה בין הפעילות התפעולית לפעילות ההשקעה ופעילות המימון. הפעילות התפעולית מוגדרת לצורך כך כדיפולט - כלומר כל מה שהוא לא פעילות השקעה או פעילות מימון.

"שנית, סגירת לאקונות שונות שהיו עד כה, לרבות באופן הסיווג של הוצאות. עד כה למשל, לא הייתה דרישה ב-IFRS להציג את השורה של רווח תפעולי והדבר ניתן לשיקול הדעת של ההנהלות. אחד הממצאים שעלו בבדיקות באירופה היה שמתוך 100 חברות ציבוריות ממדינות שונות ותעשיות שונות, רק 63 דיווחו על רווח תפעולי, תוך שימוש לפחות בתשעה מונחים שונים.

"לאקונה נוספת נוגעת למשל למיקום הסיווג של הפרשי שער, שזה נושא פרוץ כיום. ההחלטה כעת היא שהפרשי השער יסווגו באותה קטגוריה שבה ההכנה או ההוצאה בגינם רשומה. לדוגמה, הפרשי שער בגין יתרת ספקים אצל יבואנים יסווגו במסגרת הרווח התפעולי, בעוד הפרשי שער בגין הלוואה מבנק יהיו בפעילות מימון. כיום הנושא לא מוסדר ויש חברות שרושמות את הפרשי השער בגין ספקים למשל במסגרת סעיף המימון".

מהלכים לא רגילים - ההפרדה חוזרת

● תוכל להסביר את ההבחנה החדשה ברווחי האקוויטי?

"ההבחנה נובעת מהצורך להבחין בין תוצאות הפעילות התפעולית לתוצאות פעילות ההשקעה. רווחי אקוויטי נובעים כיום לא רק מהשקעות בחברות כלולות (בהן קיימת השפעה מהותית) אלא גם מעסקאות משותפות. כעת תתבצע הבחנה האם מדובר בפעילות אינטגרלית או לא לפעילות התפעולית של החברה המדווחת, כדי לסווג את רווחי האקוויטי כפעילות תפעולית או כפעילות השקעה".

● מה השינוי לגבי הכנסות והוצאות לא רגילות?

"יינתן גילוי נפרד על הכנסות והוצאות לא רגילים (Unusual), המוגדרות ככאלו שיש להן יכולות ניבוי מוגבלת ולכן סביר לצפות שהן לא יחזרו על עצמם בעתיד (לפחות למספר שנים). למשל, הפרשה גדולה לארגון מחדש בחברה, שזה משהו שחוזר על עצמו אצלה.

"זה מידע מאוד חשוב למשקיעים. אנחנו יודעים שכבר היום המשקיעים שרוצים לבנות תחזיות, מנסים לנטרל כל מיני פריטים כאלה. אגב, הוותיקים שבינינו זוכרים שבעבר הייתה הפרדה של פריטים יוצאים מהכלל - אז יש משהו בזה שההיסטוריה לפעמים חוזרת, אם כי בתצורה יותר נכונה".

● בוא נדבר על מדדי הביצוע. למה הכוונה?

"ידוע שחברות רבות, כולל בישראל, מציגות למשקיעים מחוץ לדוחות הכספיים מידע על מדדי הרווח בראיית ההנהלה. מצד אחד המידע הזה מאוד חשוב למשקיעים, שהרי מדובר באופן שבו ההנהלה רואה את הפעילות.

"אלא שמהצד השני המשקיעים גם מאוד חוששים מאיכות המידע הזה, מאחר שהגילוי לגביו אינו מוסדר וגם לא תמיד ברור כיצד הוא חושב. ככה שההצעה הנוכחית היא להכניס ביאור לתוך הדוחות הכספיים שיכלול את המידע הזה עם גילוי מתאים, לרבות הסברים לשינויים במדד".

● באילו מדדי ביצוע בדיוק מדובר?

"מדדי ביצוע של ההנהלה הם למעשה מעין סיכומי ביניים של התוצאות, אשר משמשים למצגות ומידע למשקיעים מחוץ לדוחות. ה-IFRS לא נכנס להגדרות של המדדים ומותיר להנהלה שיקול דעת לבחור אותם, כל עוד מדובר בסיכומי ביניים תוצאתיים כמו למשל EBITDA, אבל הוא לא מתיר למשל מדדים תזרימיים כגון תזרים חופשי, או יחסים פיננסיים כמו שיעור תשואה על ההון או מדדים כמו הכנסות מחנויות זהות. אגב, לפי ההצעה אם מדדי הביצוע לא 'מפריעים' לדוח רווח והפסד, הם יכולים להיות מוצגים על גביו, למשל רווח תפעולי מתואם כדי לנטרל עלויות חד פעמיות".

● מהי המשמעות לכך? הרי כבר כיום הם מופיעים בדוחות ההנהלה ובמצגות.

"המשמעות לדעתי היא לא פחות מדרמטית, כי זה מכניס את המדדים לביקורת של רואי חשבון. כלומר, תהיה כאן בקרה משמעותית על איכותם. תחשוב למשל על EBITDA, שאמנם אין לו בהכרח הגדרה רשמית ברורה וה-IFRS לא מגדיר אותו גם עכשיו, אבל ברור שרואה החשבון שצריך לחתום על המדד. הוא לא יוכל להרשות לעצמו לחתום על נוסחה אחת בחברה מסוימת ועל נוסחה שונה בחברה אחרת, מבלי שהדבר יובהר".

● מה קורה עם דוח התזרים - יהיה גם בו שינוי?

"כן. גם דוח תזרים מזומנים עובר מסכת שיפורים, אם כי פחות דרמטית. מה שרלוונטי לדעתי לחברות ישראליות הוא שתשלומי הריבית במרבית החברות יהיו בפעילות מימון. היו לא מעט חברות שבמעבר ל-IFRS פספסו את זה והותירו את הסיווג של תשלומי הריבית במסגרת הפעילות השוטפת ואז 'נתקעו' כי רשות ניירות ערך לא אפשרה להם לבצע שינוי מדיניות, אז כעת תהיה להם הזדמנות לצאת מזה". 

עוד כתבות

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח, והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין