רות דוד / צילום: רפי קוץ
עורכת הדין רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, היא חובבת כדורגל מושבעת. אהבתה למשחק עלתה לא אחת גם במהלך העדויות שנשמעו בתיק במסגרתו היא מואשמת בשלושה מקרים של שיבוש מהלכי משפט, מקרים שארעו בתקופה שלאחר פרישתה מהפרקליטות, כאשר חברה לעורך הדין רונאל פישר במשרדו.
ואם נשתמש במונחים מעולם הכדורגל כדי לחבר את אותה למה שזכה לכינוי "פרשת רות דוד", נראה שהדרך הטובה ביותר לתאר את רות דוד היא כסיפורה של השחקנית הבכירה ביותר אי פעם בשורות הקבוצה אליה היא השתייכה, שנתפסה מבצעת עבירות ששוות אפילו יותר מכרטיס אדום.
אבל העבירות שמופיעות בכתב האישום נגד דוד, הפרקליטה הבכירה ביותר בתולדות המדינה שהסתבכה בעבירות שחיתות, הן רק קצה הפרשה, בהיותן מספרות רק חלק קטן מהחשדות שיוחסו לה מלכתחילה.
למרות שפרקליט המדינה ושני יועצים משפטיים לממשלה, תחילה יהודה וינשטיין ואחר כך אביחי מנדלבליט, החליטו שלא להעמיד אותה לדין על התנהלותה בזמן שהייתה פרקליטה, בקרב רבים התעוררה התחושה שהטיפול במעשים שביצעה לפי החשד מעורר תמיהה, ומדגים כיצד מוכנה המערכת להגן על עצמה, גם במחיר של טיוח עבירות חמורות לכאורה.
כיצד יתכן למשל, תוהים רבים, כי דוד קיבלה במהלך שירותה הציבורי מתנות בשווי אלפי שקלים מרונאל פישר, והאחרון אף תועד מציע לחשודים להשיג הקלות בזכות ההיכרות עם דוד, אך דוד מעולם לא תעמוד לדין על כך. ואיך מסבירים, גורסים אחרים, את החלטתה לסגור את תיקיהם של חוקרי רשות המסים, שנולדו בעקבות האומץ הנדיר של חושף השחיתויות רפי רותם, תיקים שגם נציב התלונות על השופטים, דוד רוזן, קבע כי נסגרו בנסיבות "תמוהות".
סימני השאלה שנותרו בפרשת דוד הם כנראה מה שהופך את הגיבורה שלו לאחת מהדמויות היותר זכורות, ודאי המסקרנות של העשור החולף. אולי יותר מכל פרשת שחיתות אחרת שפרצה בעשור האחרון, פרשת דוד - ולא פחות חשוב מכך הטיפול בה - מחזקים את אובדן האמון בפרקליטות שחשים חלקים הולכים וגדלים מהציבור בישראל. זאת, למרות שברור שלא מדובר במקרה מייצג, שכן דוד היא רק פרקליטה אחת מבין אלפים שמבצעים את עבודתם נאמנה.
פרשת רות דוד התפוצצה רק באמצע העשור החולף, ב-2015, אך בשל הימשכות ההליכים המשפטיים בעניינה תמשיך ללוות אותנו עמוק לתוך העשור הבא. לאחרונה, אף שבה הפרשה לתודעה הציבורית מהדלת הראשית, בזכות השימוש שעשו בה ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו, שעה שהפצירו כי פרשת רות דוד מוכיחה את טענתם לשחיתות שדבקה בפרקליטות. זאת, למרות שנתניהו עצמו, בתקופת כהונתו כשר אוצר, נמנע מלהורות על בדיקת אחת מהפרשות אליהן נקשרה דוד, הנוגעת לבכיר במשרד ששימש גם כפעיל ליכוד.