גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העשור שהיה ו"סעיף מוסוליני": איך הדמוקרטיות הפרלמנטריות נתקעו, ומה יחלץ אותן מן הבוץ

העשור היוצא עמד בסימן עקרותן הגוברת של דמוקרטיות פרלמנטריות: פיצול מפלגתי התחיל להניב בחירות ללא רוב, וארצות התחילו להתרגל לממשלות מיעוט או לממשלות מעבר ● בריטניה נחלצה לבסוף, השאר עדיין מחפשות מוצא ● אבוי לדמוקרטיה הפרלמנטרית אם לא תימצא דרך כזאת

אוגוסט. ,G7 מנהיגי העולם בכנס באוגוסט / צילום: רויטרס Philippe Wojazer
אוגוסט. ,G7 מנהיגי העולם בכנס באוגוסט / צילום: רויטרס Philippe Wojazer

משברי השיטה הפרלמנטרית בעולם עמדו בעשור היוצא בסימן מכאוביה של בריטניה הגדולה, שבה התקיימו סיבוב ההצבעה הבולט הראשון של העשור וסיבוב ההצבעה הבולט האחרון של העשור. הראשון, ב-2010, פתח דרמה פוליטית, שאיש לא יכול לשער את ממדיה. היא צוינה בעקרוּת יוצאת דופן. השיטה לא הצליחה להניב את התוצאה העיקרית שהיא נועדה להניב: היכולת להקים ממשלה בקלות מבלי לחשוש לתוחלת חייה.

שיטת הבחירות הבריטית אינה מצריכה רוב כדי לקבל רוב. זה פרדוקס ש"אֵם הפרלמנטים" אינה מתרעמת עליו, והבוחרים אינם מתקוממים נגדו (ב-2011 ניתנה להם ההזדמנות לשנות את השיטה במשאל-עם, והם הצביעו ברוב מוחץ נגד שינוי). מכוח השיטה הזו, ב-2005 (למשל) מפלגת הלייבור של טוני בלייר קיבלה 35% מקולות הבוחרים אשר הספיקו ל-54% ממושבי הפרלמנט. שבע שנים קודם, בנצחון הבחירות הגדול ביותר שלה מאז ומעולם, הלייבור קיבלה 63% מן המושבים - בשכר 43% מקולות המצביעים. למען האמת, שום מפלגה בריטית לא קיבלה את רוב הקולות בבחירות מאז 1931, אבל רק פעם אחת ויחידה (1974) המפלגה המנצחת לא קיבלה את רוב המושבים.

עד 2010. ופעם נוספת ב-2017. ב-2010 קמה ממשלת הקואליציה הראשונה בבריטניה מאז מלחמת העולם השניה. ב-2017, ממשלת מיעוט נשענה על תמיכה קפריזית של מפלגה קטנטנה מצפון אירלנד, כדי להעביר את חוק התקציב. הקפריזיים ההם סירבו לתמוך בה בתהליך היציאה מאירופה, והחמצן אזל לבסוף מריאותיה של ממשלת 2017.

הבחירות האחרונות של העשור, ב-12 בדצמבר, החזירו את עטרת זיוף רצונו של הבוחר אל יושנה. 43% של הקולות הספיקו לשמרנים של בוריס ג'ונסון כדי לקבל רוב של 80 מושבים בבית הנבחרים.

ישראל משווה שיא צרפתי

מה מן המאורעות של העשור האחרון צריך להיחשב לבן-חלוף, ומה מהם מבשר את העתיד? זו שאלה הצריכה להעסיק לא רק את הבריטים. התכיפות שבה היא מוצגת בעשר השנים האחרונות מעידה שמשהו השתבש בדמוקרטיה הפרלמנטרית.

זו הערכה שכמובן לא תפתיע ישראלים. במארס הממשמש ובא הם ישוו שיא צרפתי בן 74 שנה: שלוש בחירות בתוך שנה אחת. להגנת הצרפתים צריך להגיד שהבחירות של 1945-1946 נערכו מיד לאחר מלחמת העולם השניה, והיו קשורות בקשיים החוקתיים שהיא הורישה. לישראלים אין תירוץ כזה. מעניין שאפילו באיטליה וביפאן, שבהן נרשמה התחלופה המסחררת ביותר של ממשלות לאחר מלחמת העולם השניה (באיטליה, תוחלת חייה הממוצעת של ממשלה בין 1946 ל-1992 היתה עשרה חודשים), לא נמצא הצורך, או הטעם, לפזר פרלמנטים ולערוך בחירות תכופות. החילופים לבשו אופי של משחקי כסאות מוסיקליים בתוך הפרלמנט הקיים.

בעשור היוצא, ספרד התקרבה לשיא הישראלי. פעמיים היא ערכה שתי בחירות בתוך שבעה חודשים, ב-2015/16 וב-2019. חמש פעמים במהלך ארבע שנים, שום מפלגה לא הצליחה לקבל רוב מוחלט, או אפילו להתקרב אליו.

במסורת הדמוקרטית הקצרה למדי של ספרד (מ-1977 ואילך) לא התפתח הרגל של הקמת קואליציות. המפלגה הגדולה ביותר קיבלה הזדמנות להרכיב ממשלה ולהציג אותה בפרלמנט. אבל בהיעדר רוב מוחלט, אמון היה תלוי בפטור זמני מצד האופוזיציה. פטור כזה הוענק פעם אחת, אבל מעניקיו, הסוציאליסטים, חזרו בהם אחר כך והפילו את ממשלת המיעוט של הימין. אף כי לשמרנים היו הרבה יותר מושבים, הסוציאליסטים הצליחו לכונן ממשלת מיעוט ללא בחירות. כאשר ערכו בחירות הם אמנם ניצחו, פעמיים, אבל היו רחוקים מאוד מרוב מוחלט. רק לאחר הכישלון השני בתוך שבעה חודשים הם הסכימו לכונן את ממשלת הקואליציה הראשונה בספרד מאז מלחמת האזרחים, לפני 80 שנה ויותר.

גם דמוקרטיות פרלמנטריות מחוץ לאירופה מתנסות בקשיים. הבחירות בקנדה עתה זה הניבו ממשלת מיעוט, שאל נכון לא תאריך ימים. באוסטרליה, שלוש מארבע הבחירות האחרונות הסתיימו בתיקו או כמעט בתיקו.

המפלגות הגדולות והמצטמקות

גרמניה אולי מיטיבה לבטא את חומרתו הפוטנציאלית של משבר הדמוקרטיה הפרלמנטרית. שתי מפלגותיה הגדולות ביותר, ימין-מרכז ושמאל-מרכז, עומדות בסימן שקיעה. בבחירות של 2017, כל אחת מהן רשמה את ההישג העלוב ביותר שלה מאז ומעולם. עד לפני 30 שנה הן נהנו, ביחד, מתמיכת 80 עד 90 אחוז של הבוחרים. בבחירות האחרונות חלקן המשותף פחת עד 53%. הסקרים האחרונים מראים שאילו הבחירות היו נערכות עכשיו, חלקן היה פוחת עד 41%. בבחירות האחרונות הדרך היחידה לכונן ממשלה היתה באמצעות "קואליציה גדולה" בין שתיהן, למורת רוחם הניכרת של רוב חבריהן. אבל נראה בעליל שזו היתה הקואליציה הגדולה האחרונה. ענן של אי ודאות תלוי עכשיו על גרמניה.

ישראלים יוכלו להיזכר שמשהו מעין זה התרחש גם אצלם. בבחירות לכנסת העשירית, 1981, למערך ולליכוד היו במשותף 73% ויותר של הקולות. בבחירות של ספטמבר השנה הליכוד וכחול-לבן השיגו ביחד 51%.

שיטת הבחירות חדלה להיות תרופת קסמים. היוונים ניסו לשפר את שיטתם באמצעות בונוס למפלגה הגדולה ביותר. היא קיבלה אוטומטית 50 מושבים נוספים, כדי לעזור לה להגיע לרוב מוחלט. החוק אמנם לא האריך ימים, אבל בימי החלתו הוא עזר לייצוב המערכת.

גם איטליה, והרפובליקה הגאה של סן מרינו, החילו זמן מה חוקי בונוס. הם תמיד עוררו אי נוחות, מפני שמקור ההשראה שלהם היה בניטו מוסוליני. הוא סידר שהמפלגה הגדולה ביותר, ובלבד שהיא תזכה לפחות ב-25%, תקבל אוטומטית שני שלישים של המושבים בפרלמנט. סעיף מוסוליני היה הופך את בני גנץ לראש הממשלה בבחירות האחרונות עם 80 מושבים בכנסת. האם רירו של מישהו מתחיל לזלוג?

מוסוליני/ צילום:  מתוך ויקיפדיה

גושים לא יתגבשו

הסיבה העיקרית לעקרותה הגוברת של הדמוקרטיה הפרלמנטרית היא הפיצול. במערב גרמניה עד 1987 רק שלוש מפלגות יוצגו בפרלמנט. בגרמניה המאוחדת יש כיום שש. בספרד, ב-2011, ארבע משש מפלגות בפרלמנט לא הגיעו אפילו ל-7%. באפריל השנה, לחמש משש מפלגות היו לפחות 10%. המפלגה הגדולה ביותר לפני עשר שנים החזיקה ב-45%. עכשיו, הגדולה ביותר אינה מגיעה אפילו ל-30%.

ההנחה שגושים גדולים יתגבשו מאליהם אינה עומדת עוד במבחן המציאות בחלק ניכר של הדמוקרטיות הפרלמנטריות המערביות. באיטליה, בימי פריחתה הכלכלית לפני 50 שנה, נהגו להגיד שאפשר להסתדר גם בלי ממשלה, או בלי ממשלה טובה. גם על ההנחה הזו אבד הכלח.

מה יציל אפוא ארצות כמו ישראל, ספרד, בקרוב גם גרמניה, מוואקום פוליטי, שבו ינהלו אותן ממשלות מעבר ללא רוב פרלמנטרי? מוכרחה להיות איזושהי דרך ביניים בין "סעיף מוסוליני" לשיטת הבחירות רוצחת-המפלגות הקטנות בבריטניה. אבוי לדמוקרטיה הפרלמנטרית אם לא תימצא דרך כזאת.

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם