חוף הים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי, גלובס
הוועדה לשמירה על הסביבה החופית אישרה ברוב קולות את מסמך המדיניות, שהוביל מינהל התכנון, לניהול המרחב הימי של ישראל, בהתאם להגדרת האיחוד האירופי כי על כל המדינות החברות לשקוד על מסמך מדיניות למרחב הימי שלהן ולהגישו עד 2020. המסמך מגדיר "את ההזדמנויות הכלכליות וההשקעות" במרחב הימי, וזהו מסמך מדיניות ראשון מסוגו, הרואה בשטח הימי של ישראל, המתפרש על פני 22 אלף קמ"ר, חלק בלתי נפרד משטחה של המדינה.
תחילה נשקל להקים ועדה חדשה - ול"ים, שתהיה אחראית על תכנון המרחב הימי-ריבוני. בסופו של דבר הוחלט להסתפק בשלב זה בהרחבת סמכויות הולחו״ף, ועידה בה שותפים נציגי משרדי ממשלה (מנהל התכנון, משרד רה"מ, משרד הביטחון, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים) וגופים רלוונטיים נוספים. לוועדה תהיה סמכות תכנון על המים הריבוניים של ישראל, 400 מטר מערבית לקו החוף ועד 12 מייל ימי מהחוף, ויהיו לה סמכויות בנוגע להחלטות על תחום הדייג, חקלאות ימית, הקמת איים מלאכותיים, הקמת מתקנים תעשייתיים, חיפושי גז ונפט בים והפקתם, ועוד.
למורת רוחם של פעילי הסביבה, למרות שבהתאם ליעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם המסמך אמור לאזן בין הפעילות הכלכלית בים לבין שימור וחידוש הסביבה הימית ולשמר משאבים אבור הדורות הבאים, המסמך נותן תוקף לקידוחים נוספים של גז ונפט בים. "הפקת הידרו-קרבונים (גז ונפט) בים היא בעלת חשיבות כלכלית ואסטרטגית-לאומית. יש לה תועלת בהבטחת עצמאות אנרגטית ותועלות סביבתיות בהפחתת זיהום אוויר", נכתב במסמך. זאת, למרות שדי במאגרי הגז הנוכחיים של ישראל בכדי לספק את הצורך האנרגטית שלה, ובזמן שבעולם ישנה דרישה למעבר לאנרגיות מתחדשות על פני שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים דוגמת גז טבעי, נפט ופחם.
מאגרי גז נוספים יובילו לייצור רחב של עודפי גז לחו"ל, באופן תושבי ישראל יישאו בתוצאות זיהום האוויר שייגרם כתוצאה מהפקת הגז, עבור תועלתם של אחרים. "מומחים בוועידת האקלים במדריד קבעו כי יש לפעול להפסקה מוחלטת של שימוש בנפט וגז. למרות זאת, המדינה מגדילה את מאמצי החיפוש אחר מאגרי גז נוספים בים, וכל זאת כאשר העולם נמצא במצב חירום אקלימי", אומרים פעילי המרד בהכחדה. "לא רק שזה מסוכן לכולנו וחסר אחריות, זה מתבצע ללא שום חשיבה אמיתית קדימה".
השימוש בדלקים מאובנים גורם להאצת משבר האקלים, וכיום ברור כי גז טבעי איננו אנרגיה נקייה, כאשר פליטות המתאן - גז חממה עוצמתי ביותר, עשויות להיות גבוהות מאד בתהליך ההפקה. בתחקיר שביצע עיתון הניו יורק טיימס, התגלו דליפות גדולות של מתאן - גז חממה עוצמתי ביותר, ממתקני גז ונפט. אם המתאן אינו נשרף בזמן השחרור, הוא יכול להשפיע על התחממות הגלובלית כ-80 פעמים יותר מאשר פחמן דו חמצני למשך 20 שנים.
בשל מגמת השינוי העולמית וההבנה כי יש להפסיק במהירות את השימוש בדלקים מאובנים, פנו בחודש שעבר יותר מ-100 מדענים ישראלים ובהם זוכי פרס נובל לשר האנרגיה יובל שטייניץ, בבקשה להפסיק את הרחבת תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי ולעבור לשימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות. "ישנן תחנות כוח המבוססות גז טבעי הפולטות 100 טון NOx לשנה - שווה ערך לאוטובוס דיזל הנוסע 20 מיליון ק"מ. תחנות הכוח היא מקור זיהום נייח החושף את תושבים הסמוכים אליהן לזיהום זה באופן שוטף", כתבו החוקרים.
נקודה נוספת המעלה שאלות, הינה ההתייחסות לאיים מלאכותיים. מסמך המדיניות למרחב הימי אינו עוסק באיים למגורים ושימושים עירוניים אך עם זאת, הפריסה המרחבית של השימושים בו מאפשרת בעתיד הקמת איים אלו. הצפיפות ההולכת וגוברת ביבשה, יחד עם הניצול הגדל והולך של משאבי הים והשיפור המתמיד בטכנולוגיות של הנדסה וסביבה ימית יביאו בעשור הקרוב להגדלת הרלוונטיות של הקמת פלטפורמות ימיות למתקני תשתית בישראל. הקמת פלטפורמות ימיות למתקני תשתית בים תאפשר בין היתר הרחקת שימושי תשתית ברמה הלאומית, הכרוכים בסיכונים ומטרדים, מריכוזי אוכלוסייה", נכתב במסמך.
עולה החשש כי משמעות הדבר עלולה להיות הקמת מתקני זיקוק לקונדנסט על גבי איים מלאכותיים בלב ים, או לחלופין הקמתו של מתקן גדול דוגמת שדה תעופה. יש לזכור כי מרינות וגופים מלאכותיים החוסמים את מעבר החול שלאורך החוף בישראל, עלולים לפגוע בקו החוף ובטבע. ד"ר יעקב ניר, גיאולוג ימי, מזהיר במסמך שכתב מפני "חיסולו של חוף הים התיכוני של ישראל", באם יוחלט להקים בו שדה תעופה, וכותב: "אין כל סיבה שישראל תשמש כשפן הניסויים של חברות בין לאומיות. זוהי הרפתקה בעלת סיכון רב ביותר, סביבתית וכלכלית".
בעמותת 'צלול' מצביעים על הכשלים העולים מן המסמך, בהם התעלמות ממשבר האקלים, קידום קידוחי גז ונפט, והיתר להקים מבנים ימיים בקרבת החוף, כולל אסדות. מלבד הפגיעה בנוף, מדגישים בצלול, מדובר בתוספת זיהום לאוויר ולים, וכן סכנת התפשטותם של מינים ימיים פושים לשטח ישראל. מנכ"לית העמותה, מאיה יעקבס אומרת כי "מדובר במסמך מדיניות המבייש את מדינת ישראל. בעוד שהמגמה בעולם, בצל מצב החירום האקלימי, עולה הצורך לזרז הפסקת שימוש בדלקים בפוסיליים. ישראל מאמצת מדיניות הפוכה הגדלת היקף הפקת נפט וגז מקידוחים ימיים, בזמן שהפקה ושריפה של גז ונפט הם הגורמים העיקריים למשבר האקלים". עוד מוסיפים 'צלול' כי "המסמך של מנהל התכנון, שאמור היה להביא להסדרה של התחום הפרוץ של הפעילות בים - משאב ששייך לכל תושבי המדינה, מנחה להרחבת פעילות הרסנית שתוביל לאסון אקולוגי וכלכלי ולכן יהיה בכיה לדורות".
בחברה להגנת הטבע דווקא מברכים על אישור המסמך ואומרים "אחרי שנים רבות מדי, שהסביבה הימית לא הייתה שמורה כראוי, או מנוהלת כפי שצריך - המדינה, לשמחתנו, מתחילה לקחת אחריות ולחזק את ההגנה על הים. אישור המסמך היום, כולל השינויים שהוכנסו בו, במהלך הדיון, הוא צעד חשוב בכיוון הנכון". לדבריהם, למרות הנקודות הבעייתיות העולות מן התוכנית, הם הצליחו להכניס אליה תיקונים חשובים, בהם שילוב נציג של ארגוני הסביבה ונציג לשלטון המקומי בוועדה. בנוסף, זו אינה ועדה מנותקת דוגמת הות"ל, אלא וועדה שהיא חלק ממערכת התכנון הארצית, יש עליה אפשרות ערר וייצוג רחב יותר. גם השמורות הימיות יורחבו, ושטחים גדולים יותר יהיו שמורות ללא דייג - 8.5%, לעומת 1.5% היום. זוהי הגדלה משמעותית (באם ההחלטה תעבור במועצה הארצית), ובנוסף לכך יוגדרו שטחים אחרים כמוגנים, גם אם ברמה נמוכה יותר. למרות זאת, ישראל התחייבה להגיע לשטח של 10% של שמורות ימיות עד 2020, ובכך ישראל לא תעמוד.