סצנה מסדרת הטלוויזיה "החברה הגאונה", שמבוססת על סדרת הספרים של אלנה פרנטה / צילום: באדיבות הוט
האם הייתה הסופרת אלנה פֶרַנטֶה זוכה להיכלל בין אנשי העשור אלמלא הייתה אפופה במסתורין? מי יודע. קשה להפריד את "תעלומת אלנה פרנטה" מספריה של אלנה פרנטה - "אהבה מטרידה", "ימי הנטישה", "הבת האפלה" וכמובן, הרביעייה הנאפוליטנית, ובראשה הספר הראשון, "החברה הגאונה" - הספר, הסדרה והתופעה.
תקציר הפרקים הקודמים למי שלא היה כאן בעשור האחרון: אלנה פרנטה הוא הפסבדונים של סופרת איטלקייה מוערכת, שספריה נמכרו בעשור האחרון במיליוני עותקים. רק רביעיית "החברה הגאונה" לבדה מכרה יותר מ-11 מיליוני עותקים בכ-40 מדינות ושימשו בסיס לשני סרטים ולסדרת טלוויזיה מושקעת של HBO, "החברה הגאונה".
אך למרות ההצלחה (כבר ספרה הראשון, "אהבה מטרידה", זכה בפרס המבקרים האיטלקיים לשנת 1992 ותורגם לעשר שפות), התעקשה המחברת לשמור על אלמוניות. היא סירבה להיחשף במסגרת יחסי הציבור לספרים או אפילו להתראיין, חוץ מאשר דרך האימייל, וגם זה במשורה. היא לא הופיעה למסיבות ההשקה, לטקסי הפרסים או להקרנות הבכורה של הסרטים שנעשו על-פי ספריה. הספרים גם הפכו את נאפולי ליעד תיירותי נחשק. העיר התמלאה בסיורים מודרכים בעקבות עלילות גיבורות הספרים אלנה ולילה.
באופן טבעי התעוררה סקרנות עצומה לגבי זהותה של המחברת. בין ההשערות השונות שהועלו, הפופולרית ביותר עד לאחרונה הייתה שפרנטה היא ילידת 1950 ומלמדת פילולוגיה קלאסית באוניברסיטת טורינו. אבל באוקטובר 2016 נפל דבר, ואתר תחקירים צרפתי טען שפיצח את התעלומה ופרנטה היא העורכת והמתרגמת אניטה ראייה (Anita Raja), שעובדת עם הוצאת ספרים שבה ראו אור ספריה של פרנטה. ראייה היא גם אשתו של הסופר דומיניקו סטרנונה, ואחת ההשערות היא שהשניים כותבים יחד את הספרים. השניים אגב מכחישים.
האם בכך באה לסיומה אחת התעלומות הספרותיות המסעירות של העשורים האחרונים? האם זה משנה? כל אלה הפכו את פרנטה וספריה יותר ל"תופעה" מאשר לאירוע ספרותי. הם הועילו לפרסום ולמכירות, אך לאו דווקא תרמו למוניטין ולדימוי האיכותי.
אחד המבקרים האיטלקיים אף כתב עליה בהקטנה שהיא "מספרת סיפורים" ולא "סופרת", ובכך הצטרף לשורה של מבקרים ואנשי אקדמיה שאינם נוטים לראות בחוויה הנשית ובקשרים בין נשים נושאים חשובים מספיק ו"אוניברסליים", כמו החוויה הגברית והיחסים שבין גברים, למשל.
גם כתיבתה של פרנטה, המעבירה רעיונות ומצבים מורכבים בכתיבה פשוטה כביכול, לא תרמה לעניין. שלא לדבר על כך שרב מכר חשוד מלכתחילה כמנוע כניסה למועדון היוקרתי של הספרות האיכותית "באמת".
אבל תרומתה הגדולה ביותר של פרנטה היא אולי דווקא כאן. הצלחתה עוררה עניין בספרות האיטלקית הנשית באיטליה עצמה ומחוצה לה. חוקרים, עורכים, מבקרים מתרגמים ומול"ים מעידים שחל זינוק בתשומת הלב שמקבלת ספרות נשים איטלקית, הן ברמה המסחרית ("יש שוק לספרות נשים") והן מבחינת ההכרה בה כספרות "לגיטימית", תופעה שכבר זכתה לשם "אפקט פרנטה". איך לא?