גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שום דבר לא הכין אותה לתפקיד ההיסטורי הזה

דפני ליף, מנהיגת המחאה החברתית ב-2011, היא אחת מאנשי העשור של "גלובס" ● פרויקט מיוחד

דפני ליף / צילום: שלומי יוסף
דפני ליף / צילום: שלומי יוסף

אנשים מעטים בהיסטוריה הצליחו להפוך בתוך ימים ספורים מאלמוניים לחלוטין למוקד השיחה בארוחת ערב שישי. כזו היא דפני ליף.

יש דרכים רבות להבין את העיתוי שבו פורצים מאבקים היסטוריים. אחת מהן היא דרך הניגודים והסתירות שעיצבו את המציאות הפוליטית-כלכלית שקדמה למאבק, והמתחים ביניהם. המציאות שקדמה לקיץ של 2011 הייתה מלאה בסתירות טורדות מנוחה כאלה. בזמן שבעיתונות חגגו על יוקר המחיה המאמיר, תנובה העלתה את מחיר הגבינה הכי ישראלית. בזמן שראש הממשלה התגאה במצבנו הכלכלי המפואר, מעמד הביניים והסטודנטים נחנקו תחת עול המחירים המאמירים. בזמן שישראל התגאתה בהצטרפותה לארגון ה-OECD (אביב 2010), התברר לישראלים שמדינתם היא אחת היקרות למחיה, ואף נמצאת בתחתית הטבלאות במדדים רבים. בו זמנית, פייסבוק בת החמש זירזה מחאות בינלאומיות, והמזרח התיכון בער מהפגנות האביב הערבי. תוסיפו לקלחת הזו את החופש הגדול בבתי הספר ובאקדמיה, ואת התנועה האינסופית של אנשים ביולי-אוגוסט בעיר ללא הפסקה, וקיבלתם מבלי להתכוון מתכון למנה שהסעירה את המדינה בקיץ ההוא של 2011.

המושגים הכלכליים מהעיתון קמו לתחייה ברחובות

זו הייתה מנת גורמה חד פעמית. כזו שאולי לא תחזור לעולם. הכוכבים התארגנו בשורה אחת כפי שלא הסתדרו אי פעם, ומושגים כלכליים שניתן היה לקרוא עליהם בעיקר בין דפי העיתונות הכלכלית יצאו לרחובות. חשוב מזה, המצוקה הכללית שישראלים רבים חשו בכיס, קיבלה סמל וביטויים מוחשיים בדמות אוהל, הפגנה, סיסמה ("העם דורש צדק חברתי") ומחאה. כמו אש מתפרעת בשדה קוצים, בתוך שבועות ניטעו אלפי אוהלים בכל רחבי המדינה. ובכל מקום שבו הוצב אוהל, היו מחאה והפגנה.

שדרות רוטשילד היו בעת ובעונה אחת העין "המפקחת" על כל המאהלים ברחבי הארץ, אך גם המוקד שאליו הופנו מיליוני זוגות עיניים מדי יום, כל היום ובכל תוכניות האקטואליה והתרבות ברדיו, באתרים ובטלוויזיה. הפעם המהפכה כן שודרה והשדרה הפכה לערבוב של מחאה, שאנטי, מוזיקה ומעל הכל, פוליטיקה. הכול התערבב בהכול, כולם התערבבו בכולם, וכולם רצו לדעת לאן צועדת המחאה ומה בדיוק דורשים מוביליה.

בלב כל אלה עמדה דפני ליף בת ה-25, ביחד עם מספר מצומצם של צעירים נוספים שפרצופיהם הפכו מזוהים עם המחאה. אבל זו תמיד הייתה דפני ליף, בעלת האישיות האנטי-מנהיגותית, שהקסימה את התקשורת והוכתרה מיד למנהיגת המחאה. במשך שבועות הלכה אחריה תקשורת המיינסטרים באש ובמים. פעמים רבות מלטפת, פעמים אחרות סוטרת.

שום דבר לא הכין את ליף לתפקיד ההיסטורי הזה, ואולי זה מה שהפך אותה לדמות כל כך נוחה לעיכול. היא לא הייתה פוליטית במיוחד או בעלת תודעה חברתית מפותחת למדי, ובוודאי שלא הבינה בסוגיות הכלכליות, שבמהרה הפכו להיות סוגיות הליבה של המחאה. בכל זאת היו בה כמה תכונות מיוחדות שלעתים רבות חסרות למנהיגים ומנהיגות - היא הייתה בן אדם. פיה וליבה נראו שווים והיא ניחנה באינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד. ועוד דבר, היא הייתה נגישה לכולם ולא התבשמה מדי מהכתרים שקשרו לה.

קיים ויכוח רב שנים בין היסטוריונים: עד כמה חשובה האישיות המנהיגה בהיסטוריה. האם הייתה מחאה חברתית ללא דפני ליף בקיץ 2011? סביר להניח שלא. חברה צריכה קטליזטורים (זרזים) וחלוצים שיצביעו על כיוון,יתוו דרך ויילכו בה. לעתים גם ישלמו מחירים אישיים קלים או כבדים. אבל המחאה החברתית של 2011 הייתה גדולה בהרבה ממוביליה. היא נולדה אומנם ברגע שליף תקעה יתד באדמה, אבל היא צעדה לאחר מכן ברחובות במשך חודשיים כאשר הדלק שמניע אותה היה מורכב מאותם מתחים חריפים וסתירות - בין מה שהיה ידוע ומורגש לבין מה שהוכחש מלמעלה או טרם עוכל על ידי הציבור.

הרגישו מצוקה בכיס אבל לא הצביעו עליה בבחירות

מאחורי הפערים והסתירות שהניעו את המחאה עומדים נתונים מוצקים. כך לדוגמה, בעת שהממשלה התהדרה בהשקעה באזרח, ההקצבה הממשלתית החברתית השנתית לנפש עמדה על 4,134 דולר (מותאם לכוח הקנייה) בעוד שבמדינות ה-OECD ההקצבה הייתה 9,000-10,500 בשנת 2010. אפילו בארצות הברית ההוצאה עמדה על 7,440 דולר לנפש בשנה. דוגמה נוספת: בעוד שהמדינה התהדרה בנתוני צמיחה שמחלחלים למטה, באמצע העשור שקדם למחאה עמד מדד ג’יני, שמודד אי-שוויון בהכנסות, על 0.378 - המדד הגבוה ביותר באותם ימים של אי-שוויון (מלבד ארצות הברית). עוד סתירה שהורגשה היטב על ידי האזרחים, אך לא קיבלה ביטוי או ייצוג בממשלה הייתה ההישחקות וההצטמקות של מעמד הביניים בישראל. על פי מכון אדווה בין השנים 1998 ל-2009 הצטמק מעמד הביניים מכשליש ל-26.6%, וחלקו בסך ההכנסה הלאומית ירד מכ-28% ל-21%. דוח של בנק ישראל מ-2012 קבע כי החל משנת 2007, מקור המצוקה של מעמד הביניים נובע בעיקר מעליית מחירי הצריכה בקצב מהיר הרבה יותר מעליית השכר במשק.

אלו הן רק כמה דוגמאות לפער שהלך והתרחב בין הציבור לבין הממשלה, העיתונים, התוכניות הכלכליות ומהדורות החדשות. מצבור הפערים האלו ביטא סתירות מובנות בתוך השיטה הכלכלית והחברתית, ששלטה בישראל משך עשורים. היו אלה נושאים שהאזרחים הרגישו היטב בכיס, אך לא הצביעו עליהם בקלפי במערכות הבחירות הקודמות, בין היתר בגלל דפוסי ההצבעה המסורתיים בישראל והמצב הביטחוני שהביא לעיוות רב שנים בהגדרת השמאל והימין בישראל. כך נוצר פער גובר בין הפוליטיקה ומייצגיה, לבין התחושות בעם.

האם המחאה שהנהיגה ליף הייתה מחאה נכזבת?

סוף דבר, לאחר כחודשיים המחאה נמוגה ועימה דפני ליף. בניגוד לחלק מחבריה למחאה, היא לא הצטרפה לכנסת ונותרה נעלמת-נפקדת מהתודעה הציבורית. מדי פעם הבליחה בראיון או בכתבה, וכמובן נבחרה בכמה רשימות לאישה משפיעה של גיליון כזה או אחר.

מחאת 2011 תישאר במחלוקת, וכך גם מורשתה של ליף: האם המחאה שהנהיגה הייתה מחאה נכזבת, או שהיא כן הצליחה לייצר שינוי תודעתי ושינויים בחלוקת עוגת התקציב (חינוך חינם מגיל 3, והניסיון של מתן מענה למצוקת הדיור דרך מחיר למשתכן - הם רק שתי דוגמאות לכך). כך או כך, ללא האוהל הראשון של דפני ליף, היה לנו הרבה פחות על מה לדבר ולהתווכח גם תשע שנים לאחר מכן. 

עוד כתבות

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

הרוכשת של צים הרחיקה עצמה בעבר מ"כל קשר עם התנחלויות ישראליות"

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הדאקס יורד בכ-0.1% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים