גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שום דבר לא הכין אותה לתפקיד ההיסטורי הזה

דפני ליף, מנהיגת המחאה החברתית ב-2011, היא אחת מאנשי העשור של "גלובס" ● פרויקט מיוחד

דפני ליף / צילום: שלומי יוסף
דפני ליף / צילום: שלומי יוסף

אנשים מעטים בהיסטוריה הצליחו להפוך בתוך ימים ספורים מאלמוניים לחלוטין למוקד השיחה בארוחת ערב שישי. כזו היא דפני ליף.

יש דרכים רבות להבין את העיתוי שבו פורצים מאבקים היסטוריים. אחת מהן היא דרך הניגודים והסתירות שעיצבו את המציאות הפוליטית-כלכלית שקדמה למאבק, והמתחים ביניהם. המציאות שקדמה לקיץ של 2011 הייתה מלאה בסתירות טורדות מנוחה כאלה. בזמן שבעיתונות חגגו על יוקר המחיה המאמיר, תנובה העלתה את מחיר הגבינה הכי ישראלית. בזמן שראש הממשלה התגאה במצבנו הכלכלי המפואר, מעמד הביניים והסטודנטים נחנקו תחת עול המחירים המאמירים. בזמן שישראל התגאתה בהצטרפותה לארגון ה-OECD (אביב 2010), התברר לישראלים שמדינתם היא אחת היקרות למחיה, ואף נמצאת בתחתית הטבלאות במדדים רבים. בו זמנית, פייסבוק בת החמש זירזה מחאות בינלאומיות, והמזרח התיכון בער מהפגנות האביב הערבי. תוסיפו לקלחת הזו את החופש הגדול בבתי הספר ובאקדמיה, ואת התנועה האינסופית של אנשים ביולי-אוגוסט בעיר ללא הפסקה, וקיבלתם מבלי להתכוון מתכון למנה שהסעירה את המדינה בקיץ ההוא של 2011.

המושגים הכלכליים מהעיתון קמו לתחייה ברחובות

זו הייתה מנת גורמה חד פעמית. כזו שאולי לא תחזור לעולם. הכוכבים התארגנו בשורה אחת כפי שלא הסתדרו אי פעם, ומושגים כלכליים שניתן היה לקרוא עליהם בעיקר בין דפי העיתונות הכלכלית יצאו לרחובות. חשוב מזה, המצוקה הכללית שישראלים רבים חשו בכיס, קיבלה סמל וביטויים מוחשיים בדמות אוהל, הפגנה, סיסמה ("העם דורש צדק חברתי") ומחאה. כמו אש מתפרעת בשדה קוצים, בתוך שבועות ניטעו אלפי אוהלים בכל רחבי המדינה. ובכל מקום שבו הוצב אוהל, היו מחאה והפגנה.

שדרות רוטשילד היו בעת ובעונה אחת העין "המפקחת" על כל המאהלים ברחבי הארץ, אך גם המוקד שאליו הופנו מיליוני זוגות עיניים מדי יום, כל היום ובכל תוכניות האקטואליה והתרבות ברדיו, באתרים ובטלוויזיה. הפעם המהפכה כן שודרה והשדרה הפכה לערבוב של מחאה, שאנטי, מוזיקה ומעל הכל, פוליטיקה. הכול התערבב בהכול, כולם התערבבו בכולם, וכולם רצו לדעת לאן צועדת המחאה ומה בדיוק דורשים מוביליה.

בלב כל אלה עמדה דפני ליף בת ה-25, ביחד עם מספר מצומצם של צעירים נוספים שפרצופיהם הפכו מזוהים עם המחאה. אבל זו תמיד הייתה דפני ליף, בעלת האישיות האנטי-מנהיגותית, שהקסימה את התקשורת והוכתרה מיד למנהיגת המחאה. במשך שבועות הלכה אחריה תקשורת המיינסטרים באש ובמים. פעמים רבות מלטפת, פעמים אחרות סוטרת.

שום דבר לא הכין את ליף לתפקיד ההיסטורי הזה, ואולי זה מה שהפך אותה לדמות כל כך נוחה לעיכול. היא לא הייתה פוליטית במיוחד או בעלת תודעה חברתית מפותחת למדי, ובוודאי שלא הבינה בסוגיות הכלכליות, שבמהרה הפכו להיות סוגיות הליבה של המחאה. בכל זאת היו בה כמה תכונות מיוחדות שלעתים רבות חסרות למנהיגים ומנהיגות - היא הייתה בן אדם. פיה וליבה נראו שווים והיא ניחנה באינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד. ועוד דבר, היא הייתה נגישה לכולם ולא התבשמה מדי מהכתרים שקשרו לה.

קיים ויכוח רב שנים בין היסטוריונים: עד כמה חשובה האישיות המנהיגה בהיסטוריה. האם הייתה מחאה חברתית ללא דפני ליף בקיץ 2011? סביר להניח שלא. חברה צריכה קטליזטורים (זרזים) וחלוצים שיצביעו על כיוון,יתוו דרך ויילכו בה. לעתים גם ישלמו מחירים אישיים קלים או כבדים. אבל המחאה החברתית של 2011 הייתה גדולה בהרבה ממוביליה. היא נולדה אומנם ברגע שליף תקעה יתד באדמה, אבל היא צעדה לאחר מכן ברחובות במשך חודשיים כאשר הדלק שמניע אותה היה מורכב מאותם מתחים חריפים וסתירות - בין מה שהיה ידוע ומורגש לבין מה שהוכחש מלמעלה או טרם עוכל על ידי הציבור.

הרגישו מצוקה בכיס אבל לא הצביעו עליה בבחירות

מאחורי הפערים והסתירות שהניעו את המחאה עומדים נתונים מוצקים. כך לדוגמה, בעת שהממשלה התהדרה בהשקעה באזרח, ההקצבה הממשלתית החברתית השנתית לנפש עמדה על 4,134 דולר (מותאם לכוח הקנייה) בעוד שבמדינות ה-OECD ההקצבה הייתה 9,000-10,500 בשנת 2010. אפילו בארצות הברית ההוצאה עמדה על 7,440 דולר לנפש בשנה. דוגמה נוספת: בעוד שהמדינה התהדרה בנתוני צמיחה שמחלחלים למטה, באמצע העשור שקדם למחאה עמד מדד ג’יני, שמודד אי-שוויון בהכנסות, על 0.378 - המדד הגבוה ביותר באותם ימים של אי-שוויון (מלבד ארצות הברית). עוד סתירה שהורגשה היטב על ידי האזרחים, אך לא קיבלה ביטוי או ייצוג בממשלה הייתה ההישחקות וההצטמקות של מעמד הביניים בישראל. על פי מכון אדווה בין השנים 1998 ל-2009 הצטמק מעמד הביניים מכשליש ל-26.6%, וחלקו בסך ההכנסה הלאומית ירד מכ-28% ל-21%. דוח של בנק ישראל מ-2012 קבע כי החל משנת 2007, מקור המצוקה של מעמד הביניים נובע בעיקר מעליית מחירי הצריכה בקצב מהיר הרבה יותר מעליית השכר במשק.

אלו הן רק כמה דוגמאות לפער שהלך והתרחב בין הציבור לבין הממשלה, העיתונים, התוכניות הכלכליות ומהדורות החדשות. מצבור הפערים האלו ביטא סתירות מובנות בתוך השיטה הכלכלית והחברתית, ששלטה בישראל משך עשורים. היו אלה נושאים שהאזרחים הרגישו היטב בכיס, אך לא הצביעו עליהם בקלפי במערכות הבחירות הקודמות, בין היתר בגלל דפוסי ההצבעה המסורתיים בישראל והמצב הביטחוני שהביא לעיוות רב שנים בהגדרת השמאל והימין בישראל. כך נוצר פער גובר בין הפוליטיקה ומייצגיה, לבין התחושות בעם.

האם המחאה שהנהיגה ליף הייתה מחאה נכזבת?

סוף דבר, לאחר כחודשיים המחאה נמוגה ועימה דפני ליף. בניגוד לחלק מחבריה למחאה, היא לא הצטרפה לכנסת ונותרה נעלמת-נפקדת מהתודעה הציבורית. מדי פעם הבליחה בראיון או בכתבה, וכמובן נבחרה בכמה רשימות לאישה משפיעה של גיליון כזה או אחר.

מחאת 2011 תישאר במחלוקת, וכך גם מורשתה של ליף: האם המחאה שהנהיגה הייתה מחאה נכזבת, או שהיא כן הצליחה לייצר שינוי תודעתי ושינויים בחלוקת עוגת התקציב (חינוך חינם מגיל 3, והניסיון של מתן מענה למצוקת הדיור דרך מחיר למשתכן - הם רק שתי דוגמאות לכך). כך או כך, ללא האוהל הראשון של דפני ליף, היה לנו הרבה פחות על מה לדבר ולהתווכח גם תשע שנים לאחר מכן. 

עוד כתבות

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב