גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שום דבר לא הכין אותה לתפקיד ההיסטורי הזה

דפני ליף, מנהיגת המחאה החברתית ב-2011, היא אחת מאנשי העשור של "גלובס" ● פרויקט מיוחד

דפני ליף / צילום: שלומי יוסף
דפני ליף / צילום: שלומי יוסף

אנשים מעטים בהיסטוריה הצליחו להפוך בתוך ימים ספורים מאלמוניים לחלוטין למוקד השיחה בארוחת ערב שישי. כזו היא דפני ליף.

יש דרכים רבות להבין את העיתוי שבו פורצים מאבקים היסטוריים. אחת מהן היא דרך הניגודים והסתירות שעיצבו את המציאות הפוליטית-כלכלית שקדמה למאבק, והמתחים ביניהם. המציאות שקדמה לקיץ של 2011 הייתה מלאה בסתירות טורדות מנוחה כאלה. בזמן שבעיתונות חגגו על יוקר המחיה המאמיר, תנובה העלתה את מחיר הגבינה הכי ישראלית. בזמן שראש הממשלה התגאה במצבנו הכלכלי המפואר, מעמד הביניים והסטודנטים נחנקו תחת עול המחירים המאמירים. בזמן שישראל התגאתה בהצטרפותה לארגון ה-OECD (אביב 2010), התברר לישראלים שמדינתם היא אחת היקרות למחיה, ואף נמצאת בתחתית הטבלאות במדדים רבים. בו זמנית, פייסבוק בת החמש זירזה מחאות בינלאומיות, והמזרח התיכון בער מהפגנות האביב הערבי. תוסיפו לקלחת הזו את החופש הגדול בבתי הספר ובאקדמיה, ואת התנועה האינסופית של אנשים ביולי-אוגוסט בעיר ללא הפסקה, וקיבלתם מבלי להתכוון מתכון למנה שהסעירה את המדינה בקיץ ההוא של 2011.

המושגים הכלכליים מהעיתון קמו לתחייה ברחובות

זו הייתה מנת גורמה חד פעמית. כזו שאולי לא תחזור לעולם. הכוכבים התארגנו בשורה אחת כפי שלא הסתדרו אי פעם, ומושגים כלכליים שניתן היה לקרוא עליהם בעיקר בין דפי העיתונות הכלכלית יצאו לרחובות. חשוב מזה, המצוקה הכללית שישראלים רבים חשו בכיס, קיבלה סמל וביטויים מוחשיים בדמות אוהל, הפגנה, סיסמה ("העם דורש צדק חברתי") ומחאה. כמו אש מתפרעת בשדה קוצים, בתוך שבועות ניטעו אלפי אוהלים בכל רחבי המדינה. ובכל מקום שבו הוצב אוהל, היו מחאה והפגנה.

שדרות רוטשילד היו בעת ובעונה אחת העין "המפקחת" על כל המאהלים ברחבי הארץ, אך גם המוקד שאליו הופנו מיליוני זוגות עיניים מדי יום, כל היום ובכל תוכניות האקטואליה והתרבות ברדיו, באתרים ובטלוויזיה. הפעם המהפכה כן שודרה והשדרה הפכה לערבוב של מחאה, שאנטי, מוזיקה ומעל הכל, פוליטיקה. הכול התערבב בהכול, כולם התערבבו בכולם, וכולם רצו לדעת לאן צועדת המחאה ומה בדיוק דורשים מוביליה.

בלב כל אלה עמדה דפני ליף בת ה-25, ביחד עם מספר מצומצם של צעירים נוספים שפרצופיהם הפכו מזוהים עם המחאה. אבל זו תמיד הייתה דפני ליף, בעלת האישיות האנטי-מנהיגותית, שהקסימה את התקשורת והוכתרה מיד למנהיגת המחאה. במשך שבועות הלכה אחריה תקשורת המיינסטרים באש ובמים. פעמים רבות מלטפת, פעמים אחרות סוטרת.

שום דבר לא הכין את ליף לתפקיד ההיסטורי הזה, ואולי זה מה שהפך אותה לדמות כל כך נוחה לעיכול. היא לא הייתה פוליטית במיוחד או בעלת תודעה חברתית מפותחת למדי, ובוודאי שלא הבינה בסוגיות הכלכליות, שבמהרה הפכו להיות סוגיות הליבה של המחאה. בכל זאת היו בה כמה תכונות מיוחדות שלעתים רבות חסרות למנהיגים ומנהיגות - היא הייתה בן אדם. פיה וליבה נראו שווים והיא ניחנה באינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד. ועוד דבר, היא הייתה נגישה לכולם ולא התבשמה מדי מהכתרים שקשרו לה.

קיים ויכוח רב שנים בין היסטוריונים: עד כמה חשובה האישיות המנהיגה בהיסטוריה. האם הייתה מחאה חברתית ללא דפני ליף בקיץ 2011? סביר להניח שלא. חברה צריכה קטליזטורים (זרזים) וחלוצים שיצביעו על כיוון,יתוו דרך ויילכו בה. לעתים גם ישלמו מחירים אישיים קלים או כבדים. אבל המחאה החברתית של 2011 הייתה גדולה בהרבה ממוביליה. היא נולדה אומנם ברגע שליף תקעה יתד באדמה, אבל היא צעדה לאחר מכן ברחובות במשך חודשיים כאשר הדלק שמניע אותה היה מורכב מאותם מתחים חריפים וסתירות - בין מה שהיה ידוע ומורגש לבין מה שהוכחש מלמעלה או טרם עוכל על ידי הציבור.

הרגישו מצוקה בכיס אבל לא הצביעו עליה בבחירות

מאחורי הפערים והסתירות שהניעו את המחאה עומדים נתונים מוצקים. כך לדוגמה, בעת שהממשלה התהדרה בהשקעה באזרח, ההקצבה הממשלתית החברתית השנתית לנפש עמדה על 4,134 דולר (מותאם לכוח הקנייה) בעוד שבמדינות ה-OECD ההקצבה הייתה 9,000-10,500 בשנת 2010. אפילו בארצות הברית ההוצאה עמדה על 7,440 דולר לנפש בשנה. דוגמה נוספת: בעוד שהמדינה התהדרה בנתוני צמיחה שמחלחלים למטה, באמצע העשור שקדם למחאה עמד מדד ג’יני, שמודד אי-שוויון בהכנסות, על 0.378 - המדד הגבוה ביותר באותם ימים של אי-שוויון (מלבד ארצות הברית). עוד סתירה שהורגשה היטב על ידי האזרחים, אך לא קיבלה ביטוי או ייצוג בממשלה הייתה ההישחקות וההצטמקות של מעמד הביניים בישראל. על פי מכון אדווה בין השנים 1998 ל-2009 הצטמק מעמד הביניים מכשליש ל-26.6%, וחלקו בסך ההכנסה הלאומית ירד מכ-28% ל-21%. דוח של בנק ישראל מ-2012 קבע כי החל משנת 2007, מקור המצוקה של מעמד הביניים נובע בעיקר מעליית מחירי הצריכה בקצב מהיר הרבה יותר מעליית השכר במשק.

אלו הן רק כמה דוגמאות לפער שהלך והתרחב בין הציבור לבין הממשלה, העיתונים, התוכניות הכלכליות ומהדורות החדשות. מצבור הפערים האלו ביטא סתירות מובנות בתוך השיטה הכלכלית והחברתית, ששלטה בישראל משך עשורים. היו אלה נושאים שהאזרחים הרגישו היטב בכיס, אך לא הצביעו עליהם בקלפי במערכות הבחירות הקודמות, בין היתר בגלל דפוסי ההצבעה המסורתיים בישראל והמצב הביטחוני שהביא לעיוות רב שנים בהגדרת השמאל והימין בישראל. כך נוצר פער גובר בין הפוליטיקה ומייצגיה, לבין התחושות בעם.

האם המחאה שהנהיגה ליף הייתה מחאה נכזבת?

סוף דבר, לאחר כחודשיים המחאה נמוגה ועימה דפני ליף. בניגוד לחלק מחבריה למחאה, היא לא הצטרפה לכנסת ונותרה נעלמת-נפקדת מהתודעה הציבורית. מדי פעם הבליחה בראיון או בכתבה, וכמובן נבחרה בכמה רשימות לאישה משפיעה של גיליון כזה או אחר.

מחאת 2011 תישאר במחלוקת, וכך גם מורשתה של ליף: האם המחאה שהנהיגה הייתה מחאה נכזבת, או שהיא כן הצליחה לייצר שינוי תודעתי ושינויים בחלוקת עוגת התקציב (חינוך חינם מגיל 3, והניסיון של מתן מענה למצוקת הדיור דרך מחיר למשתכן - הם רק שתי דוגמאות לכך). כך או כך, ללא האוהל הראשון של דפני ליף, היה לנו הרבה פחות על מה לדבר ולהתווכח גם תשע שנים לאחר מכן. 

עוד כתבות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת