איילת שקד / צילום: איל יצהר
לפני עשור איילת שקד עמדה בראש ארגון "ישראל שלי", ובמטרה לזעזע את העולם עסקה בהפצת תמונות מדממות של קורבנות יהודים מפיגועים וניהלה מלחמות תקשורתיות עם גלי צה"ל בקמפיין "סכין בגב של החיילים".
עשר שנים חלפו והיא טיפסה למעלה, למעמד הרם של שרת המשפטים. מי שיעלעל בדפי העיתונות לסיכומי שנת תשע"ח ושנת 2018, ימצא את שקד מובילה את כל המצעדים. האישה החזקה ביותר, האישה המרשימה, הפוליטיקאית הפופולרית. כתרים נקשרו לה, שירי הלל פיארו אותה. מתפקדי הבית היהודי סיפרו לעיתונאים (כולל לחתומה כאן) ששקד היא מגנט מנדטים, היא היא הדבר האמיתי הגדול של הימין הדתי הלאומי. האישה החילונית, התל-אביבית הנשואה לקיבוצניק לשעבר, הייתה אמורה להיות ראשת הממשלה הבאה.
כך, במהלך 2019 הדבר נבדק. פעמיים. והמציאות טפחה לשקד על הפנים. פעם אחת באמצעות מפלגה עצמאית בנפרד מן הציונות הדתית. אז, נפתלי בנט ושקד, יו"רים משותפים של מפלגת הימין החדש, לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.
בפעם הנוספת, בבחירות מועד ב', הגיעה ההזדמנות למקצה שיפורים. ושקד, על בסיס הפופולריות התקשורתית שלה, הועמדה בראשות המפלגה הדתית-שמרנית. בסופו של דבר, השיגה 7 מנדטים מאכזבים. לשקד היה עשור מרשים, אך הוא הסתיים בשנה שלמה של אכזבות.
בתור אישה, שקד צריכה להתמודד לא פעם עם זרמים שמרניים מהצד התורני-חרדי-לאומי. עם זאת, נראה שהיא מכחישה את הבעיה הזאת. בראיון ל"גלובס" היא אמרה: "השר בצלאל סמוטריץ' הוא מתקומה, והוא זה שדחף לכך שאהיה במקום הראשון. כל הציונות הדתית התייצבה מאחורינו. תמיד בשוליים יהיו מי שלא מרוצים, אין מה לעשות עם כך, אבל אני לא מכירה קבוצות שקוראות לא להצביע כיוון שאני אישה. בסופו של דבר הציונות הדתית רצתה אותי בראש".
שקד אוהבת את החיים בקלחת הפוליטית. באותו ראיון היא אמרה: "בסופו של דבר, מישהו קרוב אליי שאל אותי: 'מה את רוצה איילת, להיות עשירה או להיות שרה? מה מעניין אותך יותר, להשפיע או שפע'? מבחינתי, זה לא רק עניין של כסף, אלא של החשיפה שהפוליטיקה מחייבת. זה קשה יותר משר כל מקצוע אחר... הפגנות מול הבית, למשל, זה דבר שלא נעים לילדים, לפעמים".