פרויקט הרוח של אנלייט בקרואטיה / אנלייט אנרגיה מתחדשת
סוגיית שינויי האקלים בעולם תופסת כותרות בימים אלה יותר מתמיד, יחד עם זאת טרם נראית בהילות כלשהי בקרב ממשלות. ההערכות הן כי עליה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת בתוך עשור תגרום לנזק בלתי הפיך לכדור הארץ ולתושביו. שינויי האקלים צפויים לפגוע בכלכלה העולמית בכ־8 טריליון דולר ב־30 השנים הקרובות, כך לפי מחלקת המודיעין העסקי של "האקונומיסט". למרות זאת, אף אחת מ־82 הכלכלות הגדולות בעולם אינה מוכנה לכך, ואף המגזר העסקי רק התחיל לבחון את הסוגיה. הדרישה למצוא פתרונות למשבר האקלים העולמי מגיעה לא רק לפתחן של מדינות, אלא בעיקר לפתחם של עסקים ולמרחב שיתוף הפעולה ביניהם. בין אם הדרישה באה מצד צרכנים, משקיעים או עובדים - הציפייה מהמגזר העסקי להוביל ולפעול הולכת וגדלה.
מהדו"ח האחרון של הקרן להגנה סביבתית EDF, עולה כי 90% מתוך 600 מנהיגים של חברות שלהן הכנסה של חצי מיליארד דולר ויותר, מאמינים שטכנולוגיות חדשות של חברות סטארט־אפ יכולות לתת את המענה לפעילות בתחום הסביבה והקיימות ובאותה נשימה גם להגדיל את ה־ROI, ההחזר עבור השקעה. כלומר, ראשי החברות הללו מאמינים בהשקעות אימפקט - השקעות מטביעות חותם ־ השקעות שנועדו לגרום לשיפור מדיד בתועלת הסביבתית והחברתית. כך המשקיעים משיגים שתי מטרות: שיפור איכות החיים של האנושות תוך קבלת תשואה לא מבוטלת על ההשקעה. כך למשל, חברת קוקה קולה משקיעה בטיהור מי שתייה במדינות מתפתחות כמו הודו, בנגלדש, גאנה, ניגריה וליבריה.
למרות ההכרה בחשיבות השקעות האימפקט, פחות מ־60% ממנהיגי החברות הללו משקיעים בסטארט אפים וחברות מתחום הסביבה. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, יתכן שהחשש המרכזי הוא לפעול מחוץ לליבת העסקים והמומחיות הספציפית שיש לכל חברה. אך לטעמי, זו אינה סיבה להימנע מהשקעות "קיומיות" אלה - השקעות אשר יבטיחו את קיומנו בעתיד. נהפוך הוא, זוהי סיבה להרחיב את תחומי העיסוק, להיעזר במומחים חיצוניים ואף לקיים שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. לדוגמה, באוניברסיטת ברקלי שבסן־פרנסיסקו מפתחים פתרונות לאגירת אנרגיה ויצירת אנרגיה מגלי הים, ובאוניברסיטת תל אביב פיתחו פתרונות ביולוגיים לטיהור מים.
המגזר העסקי לא יוכל להמשיך ולהתחמק מבעיית האקלים והסביבה, הוא יהיה חייב להרחיב את מעורבותו בין אם באופן ישיר בפיתוח פתרונות, בין אם בהסטת השקעות מחברות מזהמות ומייצרות גזי חממה, לכאלו הפועלות בתחום האנרגיות המתחדשות או כאלו שהתחייבו למדיניות סביבתית, ובין אם בפעילות באמצעות קרנות שמתמקדות בהשקעות מטביעות חותם, קרנות אימפקט. מנהלי קרנות אלו בוחרים את ההשקעות על סמך מדדי רווחיות לצד מדדי תועלת סביבתית וחברתית.
בוועידת GSG) Global Steering Group for Impact Investment) שהתקיימה בחודש שעבר בבואנוס איירס, אמר היו"ר רונלד כהן, שייסד את קרן השקעות האימפקט ברידג'ס, שזהו הזמן "להדיח את הדיקטטורה של הרווח" כשיקול יחיד ומרכזי בעולם העסקים, ולמקם את הרווח לצד האימפקט. האחריות של אנשי העסקים כוללת גם אחריות ליצירת שינויים חיוביים, חברתיים וסביבתיים.
אני מאמין שהכוח העסקי יכול וצריך להניע את השינויים הנדרשים למען האנושות כולה. רק ניהול עסקי, שמטבעו מושתת על מומחיות מקצועית ומדידת ביצועים הן פיננסיים והן חברתיים, יכול להוביל אותנו לפתרון הבעיות הקיומיות. השאלה שעומדת בפני החברות כיום איננה "האם יש צורך בהשקעות אימפקט?" אלא "מתי גם הן יטביעו חותם וכיצד?".
הכותב הינו הבעלים של קרן השקעות האימפקט Vital