גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד התקשורת מגיב לעתירה נגד מכרז הדור החמישי

טוען כי המכרז נכתב בשיקול דעת ובהיוועצות עם טובי המומחים והוא נועד למנוע מצבים של התנהגות לא רציונלית של מתחרים כדי שהמחירים לא ירקיעו לשמים

דור חמישי בסלולר, אילוסטרציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
דור חמישי בסלולר, אילוסטרציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משרד התקשורת הגיש את תגובתו לבקשה של סלקום, גולן טלקום ואקספון להוציא צו ביניים נגד מכרז הדור החמישי בסלולר, וזאת במסגרת רחבה יותר לבטל את המכרז ולתקן את תנאיו. כזכור החברות עתרו לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, לאחר שהתקרב המועד שבו החברות אמורות היו להגיש לאישור המשרד את ההסכמים שכרתו לצורך ההתמודדות המשותפת במכרז.

בעקבות העתירה ובקשות שהופנו אליו הסכים המשרד לעכב במעט את הגשת ההצעות אך במקביל עמדתו היא שאין לעכב את המכרז והוא מתכוון להוציאו לפועל במהלך חודש פברואר.

בית המשפט סירב להוציא את הצו במעמד צד אחד וביקש עד היום את תגובת הצדדים לעתירה.

נזכיר כי החברות טענו בעתירה שהמכרז בנוי בצורה כזו שעשויה להוביל לפריצת ההצעות הסבירות, כלומר להביא לכך שאחת החברות תחליט שהיא מציעה הצעות גבוהות במיוחד על מנת לפגוע בשחקן אחר ובמלים פשוטות תריץ הצעות סרק כדי לייקר את המחיר ביודעה שהמכרז בנוי כך שהיא תשלם את מחיר ההצעה השניה בתור.

לדברי המדינה מטרת המכרז אינה השאת התמורה המקסימלית למדינה מתשלום דמי הרישיון של חברות הסלולר, אלא קידום והאצת פיתוח רשתות התקשורת בישראל, ובכלל זאת פריסת הדור ה - 5 לרווחת כלל הציבור. בהתאם, המכרז נבנה באופן כזה שיעודד את משתתפות המכרז להפנות את משאביהן לטובת השקעה בתשתיותיהן ופיתוח הדור ה - 5 בישראל.

לדברי המשרד פריסת דור 5 בסלולר החלה במספר מדינות בעולם וצפויה להוות תשתית מרכזית לפיתוח יישומים נרחבים מעבר לשירותי הסלולר המסורתיים הידועים לנו היום, לרבות תחבורה חכמה, בריאות חכמה, חקלאות חכמה, ועוד . יישומים אלו ישפיעו על אורחות חיי הציבור ועל האופן שבו ניתנים שירותים בשלל תחומים . מהלך זה צפוי להביא לגידול משמעותי בצמיחת המשק במונחי תוצר, ולא בכדי יש הרואים בו את "המהפכה התעשייתית "של זמננו.

עוד נאמר בתגובה כי "בשים לב ליעדיו האסטרטגיים של המכרז דנן, המכרז עוצב באופן שונה ממכרזי התדרים שפרסם משרד התקשורת ב - 15 השנים האחרונות. כך למשל, בעוד שבמכרזים הקודמים שפרסם משרד התקשורת נכלל לרוב תחום תדרים אחד לגביו הוגשו הצעות, במכרז זה מוצעים במקביל פסי תדרים מכמה תחומי תדר שונים, כאשר בשלב התיחור במכרז יתכנו קומבינציות רבות ומגוונות של תחומי התדרים".

"בהתאם, נדרשה ועדת המכרזים לבחור מודל מכרזי שיגשים בצורה מיטבית את יעדי המכרז ויצליח במקביל לנטרל או לצמצם ככל האפשר את המורכבויות והאתגרים שמציב מכרז מסוג זה. כן נתנה הוועדה את דעתה על כך שהמודל שבו תבחר יידרש להתאים למאפייני שוק הסלולר במדינת ישראל ולמצאי התדרים המוגבל במסגרתו".

עוד נאמר בתשובה כי ועדת המכרזים בחרה את המודל המכרזי לאחר ששקלה ודנה בכובד ראש באמצעות צוות משנה כלכלי ומומחה לתורת המשחקים מטעמה במספר מודלים מכרזיים, ובחנה איזה מודל מגשים בצורה הטובה ביותר את מטרות המכרז . לצורך בחינת החלופות למודל המכרזי הסתייעה כאמור ועדת המכרזים בצוות משנה מהדרג המקצועי במשרד התקשורת וכן במומחה לתורת המשחקים, ד"ר ליעד בלומרוזן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

"לאחר שצוות המשנה המקצועי והמומחה לתורת המשחקים בחנו ודנו במספר חלופות למודלים מכרזיים, לרבות ביתרונות ובחסרונות של כל חלופה, בחרה הוועדה שיטת מכרז ממשפחת "מכרזי השעון הקומבינטוריים" הכוללת הליך תיחור כספי המבוסס על נוסחת התשלום לפי שיטת ויקרי".

לדברי המשרד "מכרזים קומבינטוריים הם מכרזים המיועדים למצבים בהם יש אוסף של מוצרים, חלקם שונים זה מזה, העומדים למכירה. בענייננו, שיטת השעון הקומבינטורי מאפשרת למתמודדים להתחרות במקביל על כל תחומי התדר, ולהציע הצעות משולבות אשר ימקסמו את תועלתם ויביאו לתוצאה הטובה ביותר מבחינת הקצאת התדרים".

עוד נאמר כי "נוסחת התשלום על פי מודל ויקרי, אף היא משרתת את מטרות המכרז כיוון שהיא מבוססת על כך שהזוכה לא משלם את הצעת המחיר שהציע אלא את "שווי הנזק" שגרם הזוכה בתור משתתף במכרז לרווחת האחרים (שכן עקב ההשתתפות במכרז המחיר למוצר עלה). שיטה זו דומה לשיטת "המחיר השני" המוכרת במכרזים אחרים, והיא נועדה להביא לכך שהמציע יבטא את המחיר האמיתי שהוא מוכן לשלם עבור התדרים הנרכשים, שכן התשלום עבור התדר נקבע על בסיס הצעתו וביחס להצעות המשתתפים האחרים. כך למעשה ניתן ליצור הקצאת תדרים יעילה . החלטת ועדת המכרזים לבחור בשיטת המכרז הנדונה היא החלטה מקצועית "טהורה" אשר מצויה ב"גרעין הקשה" של שיקול דעת הרשות. לפיכך, על הביקורת השיפוטית על ההחלטה במישור זה להיות מוגבלת במיוחד".

בקרב העותרות נטען כי תגובת המשרד האומרת שמדובר בתרחיש לא סביר שהמתמודדים יתנהגו בצורה לא רציונלית היא נשוא המחלוקת כאשר לדעת החברות האפשרות והמוטיבציה לפגוע במתחרים על ידי הגשת הצעות פוגעניות היא התנהגות רציונלית.

עוד כתבות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית