תייר בים המלח / צילום: shutterstock
גשם של תיירים אל מול מבול יציאות של ישראלים לחו"ל, פריחה של מלונות ומגמת "אנטי תיירות" שצוברת תאוצה לא רק על ידי הארגונים הירוקים. ענף התיירות מסכם עשור עם שחיקת מחירים והרחבה של מפת היעדים עם הפנים קדימה לתובנות הבינה המלאכותית שתנתב לנו את הטיסה המשתלמת ביותר. 10 תובנות לסיכום עשור תיירות פעיל במיוחד:
1. התיירים ממשיכים לבוא לישראל
יותר מ-4.5 מיליון תיירים הגיעו לישראל השנה: ב-2018 מספר התיירים שביקרו בישראל עמד על 4.1 מיליון ובשנה שלפניה על 3.6 מיליון. ב-2016, שהייתה אחת משנות השפל בתיירות, ביקרו בישראל כ-2.89 מיליון תיירים. הצמיחה הזו משמחת, ראשית משום שתיירות בכל מדינה היא משאב כלכלי עצום (לפי הערכות כל תייר מוציא כ-1,400 דולר בביקור), ושנית, והדגש הוא על ישראל, התיירים, בהנחה שעברו חוויה נעימה, הם אנשי יחסי הציבור הטובים ביותר שאפשר לבקש עבור מדינה שהמוניטין שלה בעייתי.
מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי שם יהבו בפיתוח מוצרי תיירות נוספים ובראשם הנגב והערבה, "בהם אנו רואים את הפוטנציאל הגדול ביותר להגדלת מספר התיירים, ולצמיחה הכלכלית של האזור כולו". 4.5 מיליון תיירים הוא מספר שמהווה מקור לגאווה ושבאמצעותו משרד התיירות יכול לטפוח לעצמו על השכם, אלא שיש לו פוטנציאל עצום לגדול, הרבה מעבר ליעד שהמשרד הציב לעצמו ל-5 מיליון תיירים בשנה. אם נפזול למספרים של המדינות השכנות שמהוות אבן שואבת לתיירים, נגלה למשל שבקפריסין שמונה 1.2 מיליון תושבים ביקרו כ-4 מיליון תיירים בשנה. בירדן ביקרו כ-4.5 מיליון תיירים, עלייה של 7.6% משנה קודמת כשהממלכה השכנה הציבה לעצמה יעד של 7 מיליון תיירים עד לשנת 2020. אל מול מספר התיירים שביקרו בישראל, מספר כפול של ישראלים יצאו לנפוש בחו"ל.
השבוע נחת התייר המיליון בנמל התעופה רמון, במסגרת קמפיין החורף לעידוד תיירות לאילת. שאלה שהמלונאים באילת בוודאי מוטרדים ממנה נוגעת להיעדר ממשלה שתאפשר להעביר למשרד התיירות תקציב לסבסוד הטיסות מאירופה לאילת. בלי סבסוד יש להניח שמתוך 45 הטיסות השבועיות שכיום נוחתות ברמון יישארו רק בודדות, ומספר התיירים האירופאים שבאים להתאוורר מהחורף באילת יצנח בהתאם.
2. גם המלונות נמצאים בצמיחה
2019 תסתכם עם 25.8 מיליון לינות, כמעט מחציתן של תיירים, סגמנט שמשקף עלייה מאז 2016 והשאר של ישראלים - מספר שלא צמח מאז 2016 (היות שהחופשה הישראלית הומרה לחופשה בחו"ל). התפוסה הממוצעת תסתכם בכ-70% ב-56 אלף החדרים שמוצעים כיום בבתי המלון - מספר זה צפוי לצמוח בשנים הבאות עם כניסת שחקנים חדשים לתחום, ובראשם חברות נדל"ן (ישראל-קנדה, נצבא, עזריאלי) והרחבת הפעילות של הרשתות הקיימות. "חברות נדל"ן מזהות את הפוטנציאל במלונות כנכסים מניבים שמאפשרים להן להשיג תשואות עדיפות ביחס לשימוש באותם נכסים כמשרדים או למטרות מסחריות אחרות", כך לפי עוה"ד כפיר ידגר ויפתח פרבר השותפים האמונים על תחום המלונאות במשרד גורניצקי.
"חברות הנדל"ן מנצלות את הביקוש הגובר והולך לחדרי מלון בישראל ובפרט בירושלים ובתל-אביב, ונהנות מתזרים מזומנים יציב". בכתבה שפרסם אביב לוי ב"גלובס" לפני כשבועיים הוא מספק הסבר לאטרקטיביות של הענף עבור היזמים: מניתוח הדוחות הכספיים של פתאל, ישרוטל ומלונות דן עולה כי חרף עלויות התפעול הגבוהות (עודף רגולציה, ארנונה וכד') הרשתות הגדולות נהנו מצמיחה מרשימה: פתאל הציגה צמיחה של 15% בהכנסות מפעילותה המלונאית בישראל מתחילת 2019, עם הכנסות שהצטברו לכ-1.3 מיליארד שקל בפעילות המקומית.
הרשת מתכננת לפתוח עוד כ-9 בתי מלון בישראל עד 2023. מלונות דן שרכשה את רשת "רימונים" הציגה זינוק של 90% ברווח בשלוש הרבעונים הראשונים. גם ישרוטל הציגה שיפור ברווח הגולמי כשהחברה מתכננת לחזק פעילותה בתל אביב וירושלים. "בעשור הקרוב נפתח 6 מלונות נוספים בערים אלה שישרתו גם את האג'נדה לחיזוק תיירות נכנסת המחפשת נופש יוקרתי בסטנדרט בינלאומי. התפוסות של מלונות ישרוטל כיום הן 60/40 לטובת אילת. אנו מעריכים כי הנתון יתהפך ל-60/40 לטובת מרכז הארץ", כך מוסרים מישרוטל. גם סגמנט הבוטיק ממשיך לשגשג. רשת המלונות אטלס שפתחה מלונות בעיקר בתל אביב ובירושלים ורשת בראון שנמצאת בתנופה, צומחות.
הרשת שמונה כיום 13 בתי מלון מצפה להגדיל את מספר החדרים שלה, תוך דגש על פעילות בחו"ל (אתונה, גרמניה) תוך 5 שנים. גם מכיוון ההוסטלים, שלו משוועים התיירים שבאים לישראל, יש פריחה, לצד צפי לפתיחה של סניפים חדשים (דוגמת אברהם הוסטל באילת לקראת פסח) רשתות בינלאומיות בהן סלינה ומייניגר חתמו על נכסים בישראל. משרד התיירות מציע תכנית מענקים לעידוד יזמים הפותחים בתי מלון כולל בהסבת מבני משרדים למלונות. המטרה של המשרד היא להגדיל את ההיצע בדרגת האירוח הזולה יותר, מה שכרגע עדיין לוקה בחסר. אלא שלא רק בתי המלון משגשגים, דירות Airbnb זכו לצמיחה מטאורית ומספרן בתל אביב לבדה כבר חצה את ה-10 אלף נכסים. התחום הזה, חרף הקריאות המובנות להסדיר אותו ולהחיל עליו רגולציה, נותר פרוץ. המרוויחים הגדולים הם בעלי הנכסים, המפסידים הם התושבים שסובלים מהיצע מצטמצם של דירות זמינות עבורם והמלונאים שטוענים שהתחרות לא הוגנת.
3. יקר פה. מתי זה ישתנה?
דוח שהעבירה עמותת "הצלחה" (במסגרת חוק חופש המידע) ל"גלובס" לסיכום שנת 2018, בחן את מאפייני התיירים שביקרו בישראל. מהדוח עולות כמה מסקנות: רוב התיירים, לא מפתיע לגלות, מתמקדים בירושלים (77%) ובתל אביב (67%). שני האתרים הכי מבוקרים על ידי תיירים הם הכותל המערבי (72%) וכנסיית הקבר (52%). השלישי: יפו העתיקה (51%). חצי מהתיירים הגיעו לכאן בביקור ראשון והחצי השני לביקור חוזר. 55% הגיעו לבד, 25% מהתיירים הגיעו בטיסות לואו קוסט. בדירוג מ-1 עד 5, ישראל קיבלה את הציון 3.8 בתמורה בעד הכסף. הציון הזה צריך להדהד היטב בקרב העוסקים בענף - מצד אחד למרות המחירים היקרים שבכל פעם מחדש מפתיעים את התיירים שבאים לכאן ולא מצפים לפגוש את אחת הערים היקרות לתייר - המספרים ממשיכים לצמוח, מצד שני, היטיבה להגדיר בלוגרית מיוון שביקרה השנה לראשונה בישראל את החוויה שלה כתיירת. "ישראל היא ארץ לביקור יחיד בלבד. היא מדינה מקסימה, האנשים נחמדים (חוץ מהמדריך החובבני שצוות לה בסיור בירושלים), האוכל טעים, אבל - כמו מחירי הלינה גם הוא יקר מאוד. אני כתיירת לא יכולה להרשות לעצמי לחזור לכאן". זה פספוס גדול וכשל שצריך להיות מטופל, למרות ועל אף המספרים היפים שמוצגים בסעיפים שמעלה.
4. להתמודד עם ה"אובר טוריזם"
גל המחאות נגד תיירות בערים העמוסות בעולם - ממשיך וימשיך לצבור תאוצה: תושבי הערים ליסבון, ברצלונה, ונציה ואחרות מאסו בהמוני התיירים, שעם כל הכבוד לכסף שהם מכניסים למדינה, הם חירבו את שגרת היום יום. הרחובות עמוסים (ורועשים ומלוכלכים), היצע הדירות שפוחת לתושבים מייקר את המחירים ועוד. מנגד, אם יש עומס תיירים - לפחות שישאירו עוד כסף: יותר ערים ומדינות החלו להשית מס תייר (יפן, רומא, ונציה, אמסטרדם ועוד) - ובישראל מס כזה עדיין לא קיים. אובר טוריזם היא תופעה שמטרידה גם את הממשלות, סמנכ"לית השיווק והמכירות באשת טורס שירלי כהן-עורקבי מציינת כי בחלק מהערים המתוירות נבחנת האפשרות להגביל את מספר התיירים שרשאים לבקר בהן מדי שנה.
5. טסים לליון ולא לפריז
תיירים רבים החלו "לוותר" על ביקור בערים הגדולות ולהעדיף ביקור בערים פופולריות פחות - גם לשם החוויה (מחפשים ריגושים) וגם לשם המחיר (לרוב, זול יותר בערי השוליים) ואולי גם כדי להתחשב בתושבים המקומיים. היעדים שאליהן טסות חברות הלואו קוסט (באדן באדן, סוצ'י) פתחו בפני התייר הישראלי מנעד של יעדים חדשים. מנגד, גם הביקוש ליעדים אקזוטיים צפוי לצמוח, גם במסגרת טיולי פרימיום וגם במסגרת העצמאית. כהן-עורקבי מציינת תופעה נוספת אותה היא מכנה קיץ אינדיאני "מזג האוויר המתחמם האריך את מועדי חופשות הקיץ. החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר כבר לא נחשבים "מחוץ לעונה" למטיילים באירופה".
6. המחיר הוא חזות הכול, ולא רק הוא
מחירי הטיסות נשחקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, לא רק בישראל. כניסת חברות הלואו קוסט הנגישה את החופשה, מחירי החבילות ירדו והצרכנים הגדילו את תדירות הנסיעות לחו"ל (8.5 מיליון ישראלים יצאו לחו"ל השנה). "בתחילת העשור בחירת היעד הייתה המרכיב המרכזי בחופשה, אבל היום המחיר הוא המלך. הישראלים מחפשים חופשות לפי מחיר ומגלים גמישות בבחירת היעד במטרה לחסוך", אומר יניב פרנקל, מנכ"ל אתר השוואת המחירים Cheapflights.co.il, "מאז 2012 נרשמה צניחת מחירים של כ-45% בטיסות ליעדים השונים", אומר זיו רוזן מנכ"ל גוליבר ומציין כי את הפערים הגדולים במחיר מספקות הטיסות ליעדי מזרח אירופה. "ב-2012 שילמנו בממוצע 675 דולר על טיסה לרומניה, אותה טיסה תעלה כשליש מחיר כיום". המחיר הוא אמנם המלך אבל למערכת השיקולים של התיירים נכנסים אלמנטים נוספים: באתר Sky Scanner הגולשים שמחפשים טיסה מקבלים לאחרונה, יחד עם תוצאות החיפוש גם את הדירוג הירוק של הטיסה, כלומר מה שיעור פליטת הפחמן שלה. הנושא הסביבתי צובר תאוצה בין היתר על ידי מהלכים שנקטו בהם רשתות מלונות גדולים (הוצאת בקבוקי הטואלטיקה, כלים חד פעמיים וכד') - מגמה שתעמיק, וטוב שכך.
7. התייר של היום הוא עצמאי
הוא טס לבד, הוא מזמין את הטיסה לבד וגם את המלון. לעצמאות הזו יש השלכות שהעוסקים בענף נדרשים להתחשב בהן: מאפליקציות ואתרים שיאפשרו את התכנון העצמאי ביעילות מיטבית ועד למידע מדויק שיגיע אל התייר בין הררי המידע שמציפים אותו (ועל כך אמונה גם הבינה המלאכותית). הרשתות החברתיות מהוות את מקור המידע הדומיננטי ביותר עבור הנוסעים והמטרה של העוסקים בענף היא לחדור למעגל המקורבים, אלה שנחשבים לממליצים המהימנים ביותר. "בעשור הקודם בהזמנת טיסה ונופש לחו"ל הנוסע הישראלי הסתמך בעיקר על סוכני הנסיעות ומודעות בעיתון. כיום, כל אחד יכול לבצע השוואת מחירים, להזמין טיסה, מלון וכד' בצורה עצמאית", לפי רוזן, "90% מהזמנת הטיסות לחו"ל בגוליבר נעשות און ליין, 40% מתוכן נעשות דרך המובייל. "השינויים שעברנו בעשור האחרון תלויים ביכולת שלנו להשתדרג. חווית הקנייה, מהירות התגובה של האתר, היכולת לספק את כל הנתונים בזמן אמת, לצד מחיר טוב, הם שייקבעו היכן הצרכן יזמין את הטיסה הבאה שלו. אם בעבר היה ברור שטיסה כוללת מזוודה, ארוחה, הושבה וכו', כיום המודל העסקי השתנה והאתגר הוא לספק את מקסימום המידע מבלי להתיש את הצרכן בתהליך הקנייה. אני מעריך שהשינוי בענף נמצא רק בתחילת דרכו", מסכם רוזן.
8. מפרקים את החבילה
סוכני התיירות נאלצו לפרק את חבילות נופש והם נדרשים להגיב לדרישות של הנוסע להזמנה של רכיבי החבילה בנפרד. "הפירוק", לפי סמנכ"ל השיווק של ישראייר גיל סתיו, אופייני בעיקר בטיסות ליעדי אירופה הקלאסית כשהוא מזהה שיש מי שעדיין מחפש אחר "דיל טוב" - הדיל הזה מוגדר כגיחה קצרה ליעד קרוב בשילוב של מלון "ברמה גבוהה". לדבריו, "פחות משנה לצרכן אם זה דיל לבוקרשט או לבודפשט, העיקר זה הדיל". סתיו מציין שהמחיר הממוצע לדיל עומד על כ-500 דולר "בדומה למחיר שעד לפני כמה שנים שילמנו על כרטיס טיסה לאירופה". לדבריו, "המחיר הזה לא ימשיך לרדת. אנחנו כבר מגרדים את התחתית ותעיד על כך כמות חברות התעופה שנסגרו בשנים האחרונות". במקביל, סתיו סבור שמפת היעדים תמשיך להתרחב "עוד לא כיסינו את כל היעדים הקרובים".
9. מחפשים טיולים עם תוכן
מגמת תיירות הנישה או התוכן התחזקה והיא תמשיך להתחזק: סקי, אופניים, מרתון, משחקי כדורגל, הופעות, שיט נהרות ושאר ירקות שמעניקים תוכן לחופשה שפעמים רבות נבנית סביב התוכן. סתיו וכהן-עורקבי מציינים את הגידול בביקוש לטיולים מאורגנים כשאת הסיבה נועץ סתיו בעלייה בתוחלת החיים ובעלייה בביקוש לנסיעות לחו"ל של תיירי גיל הזהב.
סגמנט צומח מגיע מהים, עם עלייה משמעותית בביקוש לקרוזים. לאחרונה הכריזה MSC כי תשלב באופן קבוע מסלול של הפלגה היוצא מחיפה (שיחסוך לישראלים את רכיב הטיסה). בחברת קרוז טור סבורים שענף הקרוזים בישראל עדיין נמצא בתחילת דרכו כאשר ב-2016, הפופולריות של אוניות הקרוז בעולם התיירות המודרני עלתה מדרגה באופן משמעותי. לפי ארגון הקרוזים העולמי CLIA כ-30 מיליון נוסעים הפליגו ב-2019, מספרם משקף עלייה של עשרות אחוזים בעשור האחרון - עלייה דומה נרשמה גם בהיקף הישראלים שיוצאים לקרוז שלפי הערכות מספרם מגיע לכ-100 אלף בשנה.
10. מיזוגים ורכישות גם בענץ התיירות
מיזוגים ורכישות שבשנים האחרונות מאפיינים את ענף התעופה לא פוסחים על ענף התיירות שמתכנס לכדי קבוצות ענק. בזירה העולמית מדובר בבוקינג הולדינגס (לשעבר פרייסליין) המאגדת בין היתר את Booking, Kayak, Agoda, OpenTable ואת קבוצת אקספדיה הכוללת את פלטפורמות המסחר של הוטלס.קום, טריוואגו, CarRentals, Orbitz. שתי קבוצות הענק הללו שולטות בנתחי שוק מרכזיים בענף התיירות העולמי כשהן שולחות זרועות לעוד ועוד ענפים: בין היתר בוקינג למשל שתתחיל למכור טיסות. גם בקרב ענף סוכנויות הנסיעות בארץ מיזוגים ורכישות הן נחלת הכלכלה החדשה שדוחקת את סוכני הנסיעות לאתגר מול זירת האונליין: כך לאחרונה רכשה סיטונאית התיירות קווי חופשה את ה"דקה ה-90", או תלמה נסיעות שרכשה את האתר סמארטאייר ואת אשת ביזנס סנטר. מסע קניות עורכות החברות הגדולות בעיקר בקרב משרדי נסיעות קטנים ובינוניים שנבלעים לתוכן.