הבורסה בתל-אביב / צילום: שלומי יוסף
מנכ"ל הבורסה בישראל, איתי בן זאב, סקר לאחרונה את פעילות הבורסה בשנת 2019. בסקירתו התייחס, בין היתר, לכך שכטריליון שקל של הציבור מופקדים בחשבונות עובר ושב ובפיקדונות בבנקים הנותנים ריביות אפסיות. לכן הוא רואה אתגר משמעותי בשכנוע הציבור להעביר ולו חלק מהכספים הללו להשקעות בבורסה.
מנכ"ל הבורסה צודק; לאורך זמן, אכן סביר שמשקיעים בבורסה ישיגו תשואה עודפת על פני פיקדונות בבנקים ובכך יגדילו את חסכונותיהם העתידיים. לפיכך, טוב יהיה אם עיתונות שוק ההון בארץ תצטרף לאתגר ותעשה כל שביכולתה להנגיש את שוקי ההון לציבור, ותעודד אותו להשקיע לטווח ארוך בבורסה בארץ כמו גם בבורסות העולם.
על עיתונות שוק ההון להיות שותפה להעברת המסר שהשקעות הן לטווח ארוך, ושמי שישקיע לטווח ארוך - סביר שגם ירוויח. ההנמקה לכך פשוטה - כל עוד האנושות תתקיים, סביר שהכלכלה לאורך זמן תצמח, ומכאן שגם לאורך זמן שוקי ההון יעלו. מובן שלאורך הדרך סביר שיהיו גם תקופות של ירידות ואפילו ירידות חדות, אולם אחרי אותן הירידות סביר שיבואו עליות מחדש, ובסך-הכול לאורך זמן הבורסות יעלו. בהקשר זה המשקיע האגדי וורן באפט אמר פעם כי המרכיב החשוב ביותר בעולם ההשקעות הוא compounding - צבירה מתקופה לתקופה שמייצרת ערך משמעותי לאורך זמן.
כחלק מהעברת המסר שהשקעות הן לטווח ארוך, כדאי שעיתונות שוק ההון בארץ תשנה גם את אופי הסיקור הנוכחי שלה. כיום הסיקור צעקני מדי. כשיש ירידות, הכותרות זועקות, והפניקה משתוללת. כשיש עליות, שוב כותרות ענקיות, והפעם האופוריה חוגגת.
זאת ועוד, מדורי שוק ההון לא מפסיקים לספק במה לנביאי זעם המנבאים התרסקויות מחירים מדי שבוע. במקביל, כעת התקופה בשנה, בה כמעט מדי יום הבמה ניתנת לחזאים מסוגים שונים שמתיימרים לחזות מה הבורסות יעשו בשנה הבאה. כל אלה מייצרים סביבת השקעה הפוכה מזו שצריכה להיות. במקום שהמסר יהיה שהשקעות הן לטווח ארוך, ולכן עדיף שלא לגעת בהן ולהזיז אותן לעתים תכופות, הציבור מקבל את התחושה שניתן לתזמן את השוק ולצאת רגע לפני הנפילה הגדולה ולחזור בסופה רגע לפני הזינוק הבא. כך, במקום שהציבור ישקיע לטווח ארוך, הוא יוצא ונכנס ושוב יוצא וחוזר חלילה. התוצאה, כמובן, עגומה. ניסיונות התזמון הללו נועדו לכישלון. בפועל, המחקר האקדמי מראה שהציבור בממוצע קונה ביוקר ומוכר בזול - כלומר מפסיד, ומי שמרוויח מכך הם כמובן גופי ההשקעה המתוחכמים יותר, המנצלים את ניסיונות התזמון הכושלים של הציבור.
רצוי גם שעיתונות שוק ההון תתמקד בסיקור שוטף ככל האפשר של כל החברות שנסחרות בבורסה, ובכך תאפשר לציבור חשיפה רחבה של כל אפשרויות ההשקעה שעומדות בפניו. כיום הסיקור סובל משני כשלים. הראשון - מיקוד יתר בקבוצה מצומצמת יחסית של חברות והזנחת האחרות. השני - סיקור שוטף של אירועים בעלי אופי רכילותי, שאולי מוכרים עיתונים, אך פחות רלוונטיים לציבור המשקיעים. כך למשל, עלייתה ונפילתה של חברת WeWork היא בהחלט סיפור תקשורתי טוב, אבל ממש אין צורך לדווח כמעט מדי יום על כל "פיפס" שקשור לאדם נוימן. הרי אין חשיפה אמיתית של משקיעים בארץ ל-WeWork, וניתן היה לדווח על חברות אחרות שכן יכולות להיות רלוונטיות לציבור המשקיעים בארץ.
אין חולק שאתגר הטריליון לא מונח רק לפתחה של עיתונות שוק ההון. עידוד הציבור להשקיע בבורסה מחייב שילוב ידיים של עוד גורמים - רשות ניירות ערך, הבורסה עצמה, המערכת הבנקאית ואחרים. אולם אני מקווה ששכנעתי שלעיתונות יש תפקיד מכריע במאמץ חשוב זה.
הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ובעלים של קרן השקעות. לכותב יש עניין אישי בנושא המאמר. אין לראות באמור המלצת השקעה מכל סוג שהוא.