סימון מוצרי המזון / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
הרוחות סערו, היצרניות התנגדו, ואחרי שנים של מאבקים - היום (ד'), 1 בינואר 2020, תיכנס לתוקפה רפורמת סימון המזון, בגרסה מרוככת. הצרכנים ייתקלו במדבקות אדומות על גבי מוצרי מזון ומשקאות שמכילים כמויות גדולות של נתרן, שומן רווי או סוכר, ומוצרים בריאים יזכו למדבקה ירוקה.
השלב השני של הרפורמה, שייכנס לתוקף בעוד שנה בדיוק (ינואר 2021), ילך עוד צעד אחד ויפחית את ערכי הסף שיחייבו סימון על מוצרים.
"מטרת סימון המזון לסייע לאזרחי ישראל לשמור על תזונה נכונה ומניעת השמנה, סוכרת ותחלואה. מהיום זה בידינו, ובכך נגביר את מודעות הציבור צורך בשינוי הרגלי תזונה, בייחוד לילדים", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן.
אז אילו מוצרים יסומנו, והאם מדובר פה במהפכה? "גלובס" עושה סדר.
תמרור אזהרה: מה משמעותה של מדבקה אדומה?
מדבקה אדומה מסמלת חריגה מערכי הסף בשלושה רכיבים: סוכר, מלח (נתרן) ושומן רווי. אחרי לחצים שהפעילו יצרניות המזון, הוחלט להגדיר את ספי הכניסה לחובת הצמדת המדבקות בצורה מדורגת - וגם כדי להרגיל את החך של הצרכנים למוצרים שישתנו בעקבות הפחתה בערכים בהתאם.
החובה להצמיד מדבקה אדומה חלה על חריגה בכמויות במדדים: יותר מ-500 מ"ג נתרן, 13.5 גרם סוכר ו-5 גרם חומצות שומן רווי ב-100 גרם מוצק. הערכים ל-100 מ"ל מזון נוזלי הם מ־400 מ"ג נתרן, 5 גרם סוכרים ויותר מ-3 גרם חומצות שומן רווי.
בשלב ב', שייכנס לתוקף בינואר 2021, סף הסמל האדום יירד ל-400 מ"ג נתרן ב-100 גרם מזון מוצק ול-300 מ"ג ל-100 מ"ל מזון נוזלי; הסוכרים יירדו לסף של 10 ו-5 גרם בהתאמה; וחומצות השומן הרווי יירדו ל-4 ול-3 גרם בהתאמה.
האם כל המוצרים שעל המדף יצטרכו להיות מסומנים?
החוק מתייחס למוצרים שמיוצרים אחרי 1 בינואר 2020. מוצרים שיוצרו לפני כן ושנכנסים לקטגוריית הסימון האדום, יוכלו להמשיך להימכר ללא הסימון עד שיפוג תוקפם. מבחינת משרד הבריאות, ההערכות הן שתוך חודשיים-שלושה כל השוק יישר קו עם הדרישות.
המדבקה הטובה: מה מסמל הסימון הירוק?
אור ירוק שמודיע כי המוצר עונה על המלצות התזונה העולמיות. המדבקה אמורה לעודד צרכנים להעדיף מוצרים אלה. הצמדת המדבקה הירוקה היא וולנטרית, אבל יש להניח כי היצרניות לא יפספסו את הפריבילגיה לסמן מוצר במדבקה ירוקה. ברשימה של המוצרים שזכאים לקבל את הסימון הירוק נמצאים מוצרי חלב (גבינות עד 5%), יוגורט, טופו, שמנים צמחיים, זרעים ואגוזים, ביצים, דגים, עופות ארוזים, פירות וירקות ועוד.
הקריטריון העיקרי להיכלל בקטגוריה הירוקה הוא התבססות על מזונות מהצומח והעדפה למזון לא מעובד, ורוב הסימונים האדומים יהיו על מזונות אולטרה מעובדים, אבל משרד הבריאות הוא בגישה של "לא אומרים אל תיגע במוצר מעובד, אלא לאכול במידה". טחינה, למשל, היא יחסית מוצר בריא, והיא יכולה להיות מסומנת על תוספת מלח, ומצד שני היא יכולה גם לקבל מדבקה ירוקה.
אילו מוצרים פטורים?
תוספי תזונה, תרכובות מזון לתינוקות עד גיל שנה, אריזות קטנות ומזון שמורכב מרכיב אחד בלבד (למשל פירות, שמן זית). פטורים מסימון גם אגוזים שמגיעים כמוצר בודד באריזה אחת, אולם אם הם מגיעים בתערובת של כמה סוגים, הם עשויים לקבל את הסימון האדום.
הסימון האדום חל רק על מוצרים ארוזים שיש עליהם טבלה של ערכים, ולכן לא כולל את המוצרים שנמכרים במעדנייה או בתפזורת: בורקסים, רוגלך, סוכריות ושוקולדים, נקניק וגבינות, שנמכרים ללא אריזה.
האם הסימון על מוצרי המזון נהוג במדינות נוספות?
משרד הבריאות נשען על המלצות ארגון הבריאות העולמי, שממליץ על סמלים שיפוטיים בחזית האריזה כחלק ממהלכים מקיפים לקידום תזונה בריאה. לפי נתוני המשרד, יותר מ-42 מדינות תמכו בפיתוח הרעיון של סימול מוצרים, חלקן התחילו עוד במאה הקודמת: שבדיה, סלובקיה וסינגפור. הרשימה כוללת גם את צרפת, אוסטרליה, בריטניה, קרואטיה, דרום קוריאה וצ'ילה - שעל בסיס המודל שלה פותחה הרפורמה בישראל.
ממצאי הנעשה בצ'ילה משמשים כדוגמה שדרכה כל צד מושך לכיוונו. בכתבה שפרסמה שני מוזס ב"גלובס" באוגוסט האחרון הובאה צ'ילה כדוגמה לטענות שהשמיעו יצרני המזון במסגרת המאבק נגד הרפורמה. איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני עלה בקמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה, שאינה מידתית ואינה חד-ערכית, על סוגי המוצרים. משרד הבריאות מצידו מציג נתונים המצביעים על עלייה במודעות לתכולת המזון דרך סקר שנערך בצ'ילה ב-2017 בקרב אמהות ובני נוער והצביע על הפחתה ניכרת בצריכת מוצרים "אדומים", בהם עוגיות (69%), משקאות (27%), צ'יפס (17%) ועוד.
האם ההכרזה השפיעה על היצרניות?
יצרניות שונות כבר שינו הרכב של מוצרים בהתאם לערכי הסף. לפני כחודש חשפה אסם כי כ-300 ממוצריה עברו שינוי, ולפי החברה "רק" 25% ממוצריה יקבלו סימון אדום - ברשימה הזו לא נכללים, באופן מפתיע למדי, חטיפים כמו במבה, ביסלי ואפרופו. בייגלה, מנגד, שנחשב כחטיף טוב (יחסית), יזכה לסימון אדום גם אחרי הפחתה של 15% משיעור הנתרן בתכולתו. כך גם דגני הבוקר, שנהנו לאורך השנים מדימוי של מזון בריא למדי.
האתגר שבגינו חולקה הרפורמה לשתי פעימות היא הטעם של הצרכנים, שהורגלו לאהוב מזון מלוח ויידרשו לוותר על הטעם בהדרגה. בקטגוריות שונות אסם תציג שתי גרסאות לבחירת הצרכנים, עם שיעורי נתרן משתנים.
הסנקציות ליצרנים או יבואנים כוללות קנסות כספיים שמשרד הבריאות רשאי להטיל עליהם, לרבות הורדת מוצרים מהמדפים. צרכנים יוכלו להגיש תביעות ייצוגיות נגד המפרות.
האם גם מוצרים שנמכרים אונליין יוצגו עם סימון?
בסעיף הזה נכנסה לתמונה הרשות להגנת הצרכן: החוק התייחס ליצרנים וליבואנים שעליהם חלה החובה להצמיד מדבקות למוצר, אבל לא מתייחס לשיווק מקוון. מכתב שהפיץ עו"ד מיכאל אטלן, ראש הרשות להגנת הצרכן, נוגע לפירצה הזו. גישת הרשות היא שהסימון התזונתי מהווה מידע חיוני לצרכן, והוא חייב להיות מוצג בתמונת המוצרים שנמכרים אונליין בדומה למדפי החנויות, אלא שלטובת ההיערכות, הרשות העניקה לקמעונאים שמוכרים באונליין "גרייס" של חצי שנה להחלפת תמונות המוצרים. הגרייס הזה לא חל על מוצרים של המותג הפרטי.
האם הצרכן ירוויח מהמהלך?
מי שאמור להיות המרוויח הגדול הוא הצרכן, שיקבל מידע על איכות המזון שהוא צורך. הבעיה היא שישנם מוצרים שמסומנים "בעל-כורחם", דוגמת טחינה, שנחשבת למוצר בריא אולם מסומנת עקב שיעור המלח; או קוטג', שזכה למדבקה האדומה אף שהוא לא נחשב למזון מזיק כמו חטיף. מנגד, חטיפים כמו במבה ואפרופו דווקא לא יסומנו, וכמוהם גם מילקי רגיל.
לצרכן הנבון כדאי להתייחס לסימונים כאל התוויה כללית, אבל עדיין להקפיד לקרוא את הרכיבים ולהבין בדיוק מה יש במוצר.
ומה המדינה תרוויח?
הנתונים של משרד הבריאות על שכיחות ההשמנה בקרב בני נוער (17.4% מתלמידי כיתות ז' מוגדרים כבעלי משקף עודף ו-12.9% מוגדרים כבעלי השמנת יתר) ונתוני הלוקים במחלת הסוכרת, ששיעורם כמעט 10% מהאוכלוסייה, הם גורם סיכון למחלות, שעלותם הכלכלית גבוהה למדינה. נתון אחר מלמד כי כ-43% מבני הנוער בישראל צורכים באופן יומי משקאות ממותקים.
משרד הבריאות צופה כי רפורמת המזון תביא לירידה של 30% בצריכת סוכר, נתרן ושומן רווי, ובכך תימנע תמותה של כ-2,200 אנשים בשנה, וייחסכו כ-600 מיליון שקל בהוצאות מערכת הבריאות. בתרחיש השמרני יותר מדובר על הפחתה של 20% בצריכה, הימנעות מ-16.3 אלף מקרי מוות וחיסכון של 4.5 מיליארד שקל על פני עשור - 1,630 איש בשנה בממוצע ו-450 מיליון שקל בשנה.