חינוך אקדמי / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
14% מבעלי תואר ראשון בישראל מצויים במצב של השכלה עודפת, כלומר, מספר שנות הלימוד שלהם גבוה מהממוצע בקרב העוסקים במקצוע שלהם. כך עולה ממחקר שערכו עידן ליפינר, נעם זוסמן ודרור רוזנפלד מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנה בוגרי תואר ראשון ילידי 1985-1978.
השכלה עודפת מתקיימת כאשר ההשכלה הפורמלית של הפרט עולה על הנדרש לביצוע עבודתו וכאשר יש אי-התאמה בין משלח היד לבין ההשכלה שרכש העובד. לפי המחקר, כ-40% מהעובדים שנמצאים במצב של השכלה עודפת עוסקים במשלח יד שאינו תואם למקצוע שלמדו.
השכלה עודפת עשויה להפחית את שביעות הרצון של העובד מעבודתו, להפחית את המאמץ שהוא משקיע בעבודה ואת שכרו, ולהגביר את הקצב שבו הוא מחליף משרות. בסופו של דבר, כותבים מחברי המחקר, התופעה הזאת פוגעת בפריון העבודה ומשפיעה לרעה על רווחיות המעסיק. מבחינת כלל המשק, שיעור גבוה של בעלי השכלה עודפת יכול להעיד על הקצאה לא יעילה של עובדים למשרות תוך פגיעה בפריון העבודה ובסופו של דבר להאט את קצב הגידול של התוצר.
השכלה עודפת נובעת מהגידול המסיבי בהיצע בוגרי ההשכלה הגבוהה בישראל עקב ההתרחבות של המכללות הציבוריות והפרטיות מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. מספר בוגרי התואר הראשון גדל מאז פי ארבעה ויותר. התרחבות המכללות הביאה גם לגידול ניכר של היצע בוגרי מדעי החברה ומשפטים, שהעלה את שיעור העובדים העוסקים במשלח יד שאינו תואם את השכלתם.
במחקר השוואתי מ-2016, שבחן את כלל האוכלוסייה, נמצא שישראל מובילה בשיעור בעלי ההשכלה העודפת: 32% לעומת 22% במדינות OECD. עובדים בעלי השכלה עודפת מרוויחים 27% פחות מעובדים אחרים באותה רמת השכלה, לעומת 14% במדינות OECD.
הבעיה של בוגרי המכללות הציבוריות
לפי המחקר, השכלה עודפת מתואמת עם שכר שנתי ברוטו הנמוך בכ-17% מזה של בעלי השכלה ההולמת את משלח ידם. אי-התאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד מתואמת עם שכר נמוך ב-5%-6% מאלה שאינם סובלים מאי-התאמה כזו.
החוקרים סיווגו את מוסדות הלימוד לחמישה סוגים: אוניברסיטאות עילית (ת"א, העברית, הטכניון ומכון ויצמן למדע), אוניברסיטאות אחרות, מכללות ציבוריות, מכללות פרטיות ומכללות לחינוך. לפי המחקר, בוגרי תואר ראשון מהמכללות הציבוריות בישראל הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להימצא בהשכלה עודפת ובאי-התאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד בשנים הראשונות אחרי תום הלימודים; אחריהם בוגרי האוניברסיטאות (3-6 נקודות אחוז פחות); הסיכויים הנמוכים ביותר לכך הם של בוגרי המכללות הפרטיות.
באופן לא מפתיע, התופעה פחות משפיעה על העובדים במגזרים החזקים של המשק. בקרב בעלי כישורים גבוהים (על פי הציונים בבחינות הבגרות), בוגרי מקצועות לימוד בזיקה הדוקה לשוק העבודה, כמו ראיית חשבון, משפטים, מדעי המחשב והנדסה, עובדי המגזר הציבורי ובעלי ותק בשוק העבודה - הסיכויים להשכלה עודפת ולאי-התאמה בשנים הראשונות לאחר תום הלימודים קטנים יותר מאשר אצל האחרים.