הפשיעה גברה, ההזנחה נמשכת: מה עושים עם המצב בדרום ת"א?

דרום ת"א עדיין מוזנח • הפשיעה גברה והסמים ברחוב קשים יותר וזולים יותר • התארגנות תושבים שהצליחה לאחד גם את הצ'ילבות שולה קשת ושפי פז, ולהגביר את פעילות המשטרה והעירייה, עדיין רחוקות מלהספיק • מעקב G

רובי קופל, מאיר אליאל-רבינוביץ', ענת פרץ ומוטי כץ / צילום: שלומי יוסף
רובי קופל, מאיר אליאל-רבינוביץ', ענת פרץ ומוטי כץ / צילום: שלומי יוסף

ביום בהיר לפני שבועיים הגיע מישהו מהעירייה אל אחת מפינות הרחובות שיוצאים משדרות הר ציון בתל אביב, ניסר קורת ברזל שחיברה למדרכה תא טלפון ציבורי מרוסק שעמד שם דורות, והעמיס אותו לטנדר. פועל סגר היטב את הגומה, והרוח שהעיפה את החול העלימה כל זכר לכך שפיסת הטכנולוגיה העתיקה עמדה אי-פעם במקום.

בשנים הארוכות שבהן עמד התא עזוב ומנותץ שפופרת, עברו פקחי העירייה על פניו אלפי פעמים, והוא נותר במקומו. שריד היסטורי לתקשורת קווית, ובעיקר סמל קטן ועכשווי להזנחה של דרום תל אביב.

גם אם הסרת הטלפון נקבעה כבר מזמן כחלק מתוכנית עירונית לעשות משהו למען האזור העירוני הכי מוכה פשיעה וסמים בישראל, אי-אפשר היה שלא לראות שהעירייה מתאמצת מאוד לאחרונה. איסוף הזבל השתפר מעט, פרחים נשתלו באיי תנועה חרבים, וניידות הסיור העירוני מתרוצצות בדרום העיר. אפילו חגיגה לתושבי האזור יזמה העירייה, ליום שני השבוע (חנוכה): "חאפלה במדרחוב נווה שאנן", כך היא מותגה. בהזמנות לאירוע אוירו צעירים אופנתיים רוקדים לאור הכוכבים.

במקביל, נראה שמישהו בדרגים הגבוהים ביותר הוריד למשטרה הנחיה להגביר את פעילותה בדרום העיר ולהתרכז בסוחרי הסמים ובמכורים המתגוללים ברחובות. המשטרה אספה מהרחוב עשרות מכורים שחלקם פוזרו בין מכוני גמילה, הניידות מגיעות לאירועים במהירות רבה יותר, וגורמים במשטרה אומרים שלאחרונה, כל יום נפתח בשיחת מוטיבציה חריגה של המפקדים לשוטרי הסיור שיוצאים לימים ארוכים בשטח.

מה גרם למשטרה לצאת דווקא עכשיו לפעולה? מדוע פתאום בכירים בעירייה מבטיחים שבאבן גבירול החליפו דיסקט בכל הקשור למצב בדרום העיר? ומדוע בעצם חלה כזו הידרדרות במצב האזור מלכתחילה? הכול התחיל בתהליכי הג'נטריפיקציה שגרמו לפינוי מתחמים גדולים של מכורים ודרי רחוב שהתקיימו בשולי העיר, ולדחיקתם מערבה. במקביל, הפכו הסמים ברחוב לקשים יותר ולזולים יותר. אנשי המקצוע אומרים שבניגוד לעבר, המכורים היום לא מתמקדים בסם אחד אלא צורכים מכל הבא ליד. שפע של אופיאטים שהציפו את הרחובות וכמויות אדירות של קנבינואידים סינתטיים רבי עוצמה ממשפחת הנייס גאי (8 שקלים בלבד למנה) הם הגרועים ביותר. כל אחד מהם בנפרד מסוכן להפליא, אבל השילוב ביניהם קטסטרופלי.

נרקומנים בדרום תל אביב / צילום: שחר סמוחה
 נרקומנים בדרום תל אביב / צילום: שחר סמוחה

כשהם היכו במלוא העוצמה בבני האדם השבורים גם כך, התוצאה הייתה הצפת רחובותיהן של ארבע שכונות בעיר במכורים שמשתמשים בסמים בפומבי ומייצרים סביבם פשיעה. מספר הפניות שעוסקות בדרי רחוב שהגיעו למוקד העירוני ב-2018 זינק פי 2 וחצי לעומת מספר הפניות בשנה הקודמת. המציאות היומיומית בנווה שאנן, שפירא, פלורנטין וקריית שלום הפכה לסיוט, שסוקר גם פה באופן נרחב לפני כשנה.

בשנה האחרונה המצב רק החמיר. קשה להעריך במדויק את גודל אוכלוסיית המכורים בדרום תל אביב, משום שלצד רבים שאינם באים במגע עם הרשויות, היא כוללת גם זרים שאינם מופיעים באף סטטיסטיקה, אולם שני נתונים שמספקת שרון בלום-מלמד שמנהלת את מִנהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב, מספקים הצצה כמותית למצב. כך למשל נרשמה בשנה האחרונה עלייה של 8% במספר הנשים בזנות שנעזרו במסגרות של העירייה (395 השנה לעומת 360 ב-2018) ובמקביל, עלייה במספר דרי הרחוב שקיבלו ממנה טיפול כלשהו בשנה החולפת: 1,060 לעומת 951 ב-2018, ו-890 ב-2017.

מחאות אינן זרות לתושבי דרום ת"א. בשנה שעברה למשל שידרו תושבים במצלמת רשת תיעוד יומיומי של תחנת סמים פעילה מתחת לדירתם וגרמו לעירייה להגביר את מאמציה לזמן-מה. לעיתים נשמעו קריאות להתארגנות, אבל מחלוקות, מתחים בין פעילים והבדלי גישות מנעו ממשהו משמעותי לתפוס נפח. עד עכשיו.

התקווה: המהגרים החדשים

מי שהחל את המהלך הנוכחי של תושבי הדרום הוא מאיר אליאל-רבינוביץ', עורך תוכן בן 42. בשבת אחת בתחילת החודש הוא הרגיש שאינו מסוגל יותר, נכנס לפייסבוק, פתח קבוצה בשם "דרום תל אביב בקריז" וגילה שההיענות הייתה מיידית: תוך שבוע הצטרפו אליה כאלף מתושבי שכונות נווה שאנן, שפירא, פלורנטין וקריית שלום. בעת כתיבת שורות אלו היא מונה כ-3,400 חברים שביניהם לא מעט תומכים מבחוץ. הקבוצה מתעדכנת לעיתים תכופות בדיווחים על מכורים, סוחרים ותפקוד לקוי של הרשויות ונראה שהצליחה לטלטל את הרשויות. לראיה, אליאל-רבינוביץ' ושותפיו - קואליציה אקלקטית של ארגונים מכל רחבי הקשת הפוליטית - כבר מנהלים שיח משמעותי עם בכירים בעירייה. כמה מהם, כולל ראש העיר רון חולדאי (שמשום מה מסרב להיפגש עם הפעילים), אף סיירו בשטח להתרשם מממדי הקטסטרופה.

הם כנראה התרשמו, כי מיד לאחר מכן הודיעו לפעילים שתינקט שורה ארוכה של צעדים. הם חנכו קבוצת ווטסאפ לעדכונים שוטפים עם חברי ההתארגנות, שבנוסף לאליאל-רבינוביץ' כוללים את מוטי כץ, ענת פרץ ורובי קופל, וסיכמו איתם על פגישת עדכון שבועית. העירייה תגברה את היחידה לטיפול בדרי רחוב (שעדיין סובלת ממחסור חמור בכוח-אדם. לאחר תגבור של שלושה תקנים יש לה עדיין רק עובד סוציאלי אחד ל-80 מטופלים במקום התקן שמחייב עובד סוציאלי לכל 25 מטופלים, כפי שנכתב בדוח מבקר המדינה), והתחייבה לסגור את רחוב שביל עכו שהפך בשנים האחרונות לאזור אסון; לפעול לסגירת תחנת חלוקת המתדון ברחוב המסגר ולהגבלת השירות שבתחנות הללו לתושבי העיר בלבד.

היא גם הצהירה (שוב!) כי תסגור את בתי הבושת באזור התחנה המרכזית הישנה. בנוסף, התחייב מנכ"ל העירייה רובי זלוף כי העירייה תתגבר את האבטחה במוסדות חינוך, תתקין פנסי רחוב חדשים ותחזק "סממני משילות": ניקיון רחובות, צביעת כבישים ומדרכות ואפילו עקירת תאי טלפון ישנים. בנוסף, יצא לדרך פיילוט במימון העירייה להתקנת דלתות מאובטחות בבתי מגורים שסובלים מפלישות חוזרות ונשנות של מכורים.

אליאל-רבינוביץ', בן זוגו ושני ילדיהם מתגוררים בדרום העיר כבר שנים, אבל הם נחשפו לבעיית המכורים רק כשעברו לפני שנה מפלורנטין לדירה חדשה שרכשו בפרויקט מפונפן בפאתי שכונת נווה שאנן. כבר בתחילת השיחה שלנו ברור לי שאליאל-רבינוביץ' הוא טיפוס מכיל וסובלני במיוחד, וכשאני שואל אותו מה גרם לו לצאת למאבק ציבורי, הדמעות צצות בעיניו עוד לפני שהוא מתחיל לדבר על ילדיו הקטנים והמציאות שהם נחשפים אליה. "אתה פשוט לא יכול לחיות חיים נורמליים פה", הוא אומר לי בקול חנוק ומסיר לרגע את משקפיו, מנגב את עיניו ומנווט את השיחה לאזורים פחות אישיים.

"המאבק הפעם מאוד שונה מאלו שהיו פה קודם", הוא אומר. "כשיצאתי לדרך, הבנתי את גודל האחריות והיה חשוב לי שיחד עם ההצדעה לכל הפעילים שהיו פה קודם לכן, אסמן גבולות גזרה מאוד ברורים: לא לגזענות ולאלימות, ולהשאיר בחוץ ויכוחים פוליטיים. לא מעניין אותי אם אנשים שייכים לימין או לשמאל ולכן אני יכול לשתף פעולה עם שולה (קשת, פעילת שמאל ותיקה מדרום העיר, ש' ס') ושפי (פז, פעילת ימין משכונת שפירא שמזוהה עם המאבק במבקשי המקלט) ועם היפסטרים בני 20 מפלורנטין, וקשישה בת 80 מנווה שאנן שהנכדים שלה לא יכולים לבוא לבקר אותה. לכן לא מעניין אותי אם בהפגנה הקרובה יהיו 80 איש או 200. אכפת לי שיהיו אנשים מכל הספקטרום: ערבים ויהודים, חילונים ודתיים. מהרשימה המשותפת ועד האיחוד הלאומי".

גלילה בעמוד הפייסבוק של הקבוצה מראה שהמשימה רחוקה מלהיות קלה והוא עמוס במחלוקות מגוונות, למשל בין התומכים במבקשי המקלט למתנגדיהם, ואפילו תלונות על התנהלות אליאל-רבינוביץ'. ולמרות זאת, הייתה היענות מרשימה לקריאתו, ולמפגש הפעילים הראשון של "דרום תל אביב בקריז" הגיעו כ-70 פעילים שהתחלקו לארבע קבוצות עבודה והחלו לעבוד. ההישג הגדול שניכר בהפגנה שהתקיימה במוצ"ש האחרון היה שיתוף-הפעולה הנדיר בין הפעילים בשכונה, כולל חיבוק בין הצ'ילבות הוותיקות פז וקשת.

עם זאת, מהתבוננות במפגינים עצמם ולא רק במארגנים, ניכר שהם ייצגו חלק ספציפי מאוד במרקם האנושי המגוון של השכונות. כמעט כולם היו צעירים מעודכנים למראה בשנות ה-30 שלהם: הפרופיל הטיפוסי של רוכשי דירות שמייצרים ג'נטריפיקציה.

את האבחנה הזו אולי לא יאהבו אלו שרואים סכנה בהתגברות תהליכי הג'נטריפיקציה ובכניסתן של אוכלוסיות חזקות יותר לשכונות, הדוחקות החוצה את תושביהן הוותיקים. אולם במידה רבה, זוהי גם הסיבה לכך שלעירייה אכפת מהמחאה הזאת יותר מבעבר.

נרקומנים בדרום תל אביב / צילום: שחר סמוחה
 נרקומנים בדרום תל אביב / צילום: שחר סמוחה

מדוע בדיוק? משום שלמרבה האירוניה, לצד השקיעה האורבנית, מתקיימת בדרום תל אביב גם תנופת פיתוח פרטי אדירה. מחירי הדיור הבלתי אפשריים בשכונות המרכז והצפון של ת"א גרמו לבנייה בקנה מידה גדול מאי-פעם בשכונות הדרום, ולכך שברחובות החבוטים מתהלכים תושבים עם יותר כסף, זמן פנוי ומודעות לזכויותיהם, שמייצרת את השינוי בשטח. האוכלוסייה הזו מנג'סת לבכירי העירייה הרבה יותר מהתושבים הוותיקים, שנראה שכרגע, גם הם מבינים שהמהגרים החדשים הם הדבר היחיד שיכול להושיע את האזור.

המשטרה: אין החמרה במצב. התושבים לא רואים את כל התמונה

מפקד תחנת שר"ת שאחראית על הטיפול בשכונות הקשות ביותר בדרום העיר, סנ"צ צחי שרעבי, הביע תרעומת מהמחאה של "דרום תל אביב בקריז" וטען כי לחלק ממייסדיה יש "אג'נדות משלהם", מבלי לפרט יותר מזה. הוא הכחיש בתוקף שלעצם הקמתה של הקבוצה עשוי להיות קשר כלשהו להחמרת המצב בשטח.

לא ברור אם זו גם התרשמותם של השוטרים הזוטרים בשטח שמנהלים מרדף בלתי פוסק אחר סוחרי הסמים ברחובות אבל רק רואים את הים שהם מרוקנים בכפית גואה מולם, אבל שרעבי שידר אווירת ניצחון. "אנחנו רואים את הנתונים ואתם לא", הם טען "בשנה שעברה רשמנו יוצר מעצרים של סוחרים סמים מאשר אי פעם בעבר. התושבים לא רואים את התמונה כולה".

הטענות האלו היו אולי יכולות להישמע מחוברות למציאות אם הייתי מנהל את השיחה איתם מתוך חדר, אבל יצא שעשיתי אותה תוך כדי סיור רגלי ברחוב צ'לנוב (מכור אחד עם באנג מלא בנייס גאי לצדו מקופל בתנוחה לא אנושית ואחר מעולף על הספסל שליד), שביל עכו (מכור עטוף בשמיכה שוכב על הכביש עם מזרק לצדו ותצפיתן של הסוחרים הפועלים באזור בוחן את השטח), רחוב הגר"א (חמישה מכורים קונים, מוכרים, מזריקים ומעשנים) ואז רחוב סולומון מול תחנת המשטרה השכונתית. שם כבר רבצה על המדרכה חבורה של חמישה או ששה מכורים שצרכה מכל הבא ליד. זה קרה ממש מול השלט "דלת יציאה לסיורים רגליים". השעה היתה בערך 11:30 בבוקר.

כשאמרתי לשרעבי מה אני רואה מולי תוך כדי ההליכה ושלמעט שני שוטרים רכובים על גבי סוסים לא ראיתי שום נוכחות משטרתית באזור, הוא זעם . "אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים. נושא הסמים הוא בראש סדר העדיפויות. השוטרים עובדים 24 שעות והם נופלים כבר מהרגליים. אנחנו לא יכולים לטפל בכל דבר אבל מחויבים לטפל בכל הפרת חוק ועושים את זה", הם טען.

כשהעליתי את האפשרות שהסיבה לכך שעל אף העבודה הקשה הרבה אין המשטרה מצליחה לשמר את הישגיה משום שהשוטרים שלה פשוט אינם מסתובבים ברחובות אלא מתרוצצים בניידות מקריאה לקריאה, שרעבי אמר כי כוח האדם העומד לרשותם אינו מאפשר לקיים ברחוב נוכחות רגלית משמעותית. "צריך 1,000 שוטרים במשמרת כדי לנקות את דרום תל אביב כמו שאתה מציע", הטיח בי דובר המרחב. "לנו יש 50".

לאחר פרסום הכתבה מסרה המשטרה כי "בזכות פעילות נחושה של המשטרה לביצוע אכיפה גלויה וסמויה, בפרט נגד עבירות ייצור וסחר בסמים ברחבי העיר ת"א ובדגש על דרום העיר, הרי שבמהלך שנת 2019 נרשמה עלייה משמעותית בהגשת כתבי אישום ובמעצרים עד תום ההליכים בגין פשיעה באזור דרום ת״א. כך, לדוגמה, בזכות פעילות המשטרה נגד סוחרי הסמים באזור, חלה עלייה של כ-200% בכתבי האישום בעבירות סחר בסמים אל מול תקופה מקבילה אשתקד, דהיינו מעצרים של מאות סוחרי סמים.

"בתוך כך, המשטרה פועלת באזור בכוחות גדולים, בהם מאות שוטרי סיור ובילוש, כוחות יס"מ, יחידת מג"ב שהוקמה בשנים האחרונות, שיטור רגלי ועוד. מגוון הכוחות פועלים בכל ימות השנה על מנת למנוע ולאכוף פשיעה, לייצר הרתעה ולהעניק שירותי משטרה מיטביים לציבור התושבים והמבקרים ברחבי העיר.

"לצד פעילות האכיפה, משטרת ישראל פועלת למען אוכלוסיות מוחלשות באזור תל אביב בשיתוף מחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, סלע, משרד הבריאות והיחידה לטיפול בדרי רחוב. במהלך השנה החולפת הופנו למוסדות שיקום עשרות דרי רחוב ומשתמשי סמים, הכל במטרה לסייע להם להשתקם, להרחיקם ממעגל הפשיעה, למנוע מטרד לציבור התושבים ולמצוא עבורם פתרון הולם מול הרשויות. כל נסיון להציג ולפרסם תמונה שונה החוטאת לאמת הינה על אחריות המפרסם בלבד".