פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
במשך השנים נמתחה ביקורת רבה על התנהלות המדינה בכל הקשור למשיכת משקיעים זרים לארץ. פעם אחר פעם טענו גורמים בשוק - אנשי עסקים, מיצגיהם וחברות שונות - כי המדינה מבריחה מכאן משקיעים זרים, בין היתר בשל הביורוקרטיה הרבה וחוסר היכולת לקדם עסקים, זאת בניגוד גמור לגאוות המדינה מחוקי עידוד ההשקעות שלה ומסלולי ההטבות שעוגנו בחוק.
פסק דין חדש שניתן לאחרונה מציג את מקרה הקיצון של הביקורת הזאת ומתאר איך המדינה מדברת בשני קולות: מעניקה הטבות על הנייר, בחוק, אך שוללת אותן בפועל על-ידי גרירת רגליים ואי-קבלת החלטות האם להעניק או לשלול הטבה ממשקיע חוץ - במקרה הזה, במשך לא פחות מ-16 שנים.
הסיפור הזה מתחיל בפברואר 2001, אז פנתה חברת אכסקליבור מערכות בע"מ - חברת הייטק ישראלית בבעלות משקיע זר, יהודי-אמריקאי - אל מרכז ההשקעות בישראל, בבקשה כי יגדיר אותה "כמפעל המאופיין במחזוריות טכנולוגית גבוהה", בהתאם לנוהל לעידוד חברות הייטק. התואר היה מזכה אותה בהטבות מס משמעותיות, אך תגובת מרכז ההשקעות מיאנה להגיע.
בינתיים, רשות המסים הוציאה לחברה שומות מס המחייבות אותה במיליוני שקלים, ללא זכאות להטבות המס. חמש שנים חלפו, ומרכז ההשקעות עדיין לא הגיב לבקשת החברה. מתי כן הגיעה התשובה המיוחלת? לאחר עשור ממועד הגשת הבקשה - בשנת 2011 - הודיע מרכז ההשקעות לחברה כי הוא דוחה את בקשתה, כיוון שהנוהל שונה, והיא כבר לא זכאית ליהנות מהוראותיו.
הבעיה היחידה הייתה שהנוהל השתנה 10 חודשים אחרי שהוגשה הבקשה המקורית של החברה. כלומר: בשעה שהוגשה הבקשה, אכסקליבור הייתה זכאית ליהנות מההטבות של הנוהל.
האם החברה צריכה להיענש על גרירת הרגליים של מרכז ההשקעות? בית המשפט המחוזי בירושלים סבר כי התשובה לכך שלילית. בפסק הדין שנתן החודש ביטל השופט יורם נועם את החלטת מרכז ההשקעות ומתח ביקורת חריפה על התנהלותו וגרירת הרגליים במשך 16 שנים.
השופט ציין בהכרעתו כי "בטיפול בבקשת העותרת נפל פגם של עיכוב בלתי מוצדק ולא סביר, בכך שמרכז ההשקעות נמנע מלדון בבקשת העותרת במשך כ-10 חודשים. אלמלא שיהוי בלתי מוסבר ובלתי סביר זה, הייתה הבקשה מאושרת, אף לשיטתם של המשיבים (מרכז ההשקעות, מנהל מרכז ההשקעות וועדת הערר של מרכז ההשקעות, א' ל"ו), זאת הואיל ועד לשינוי המדיניות הפרשנית של הנוהל בסוף שנת 2001, נהג מרכז ההשקעות להחיל את הנוהל באורח רטרואקטיבי החל משנת המס 1996, מבלי לצמצם את החלתו לתוכניות ש'שנת ההפעלה' שלהן הייתה 1996 ואילך".
עוד ציין השופט כי גם המשך הטיפול בבקשה "לקה בעיכובים ממושכים ביותר - בלתי סבירים ובלתי מוצדקים".
החוק לאי-עידוד השקעות הון
השופט ציין כי "לפסק הדין אין 'השלכות רוחב', שכן לא נמצאו חברות נוספות במצבה של אכסקליבור מערכות, אשר בקשותיהן להחלת נוהל השחיקה היו תלויות ועומדות במשך כ-10 חודשים, עד לשינוי המדיניות הפרשנית של מרכז ההשקעות, ושבעניינן גם היה עיכוב ממושך, לא מוצדק ובלתי סביר"; וגם אם היו כאלה, אין להם סיכוי לממש את הזכויות שלהן, כיוון שמדובר בשומות של שנות מס "סגורות", מלפני כשני עשורים, שלכאורה אין באפשרותם החוקית של נישומים דומים להשיג עליהן.
עבור אכסקליבור מערכות המשמעות היא מיליוני שקלים רבים, לאחר שהיא הצליחה "להחזיר את הזמן" לשנת 2001 מבחינת הזכויות שלה, ושומות המס שלה יתוקנו כך שהיא תהיה זכאית להטבות המס הרלוונטיות מכוח הנוהל הישן.
עו"ד זיו שרון, שייצג את אכסקליבור מערכות, מסר כי "לפסק הדין יש השלכות מס של מיליוני שקלים, ואין ספק כי פסק הדין הופך את יישום המדיניות על-ידי מרכז ההשקעות בדרך של שינוי שם החוק ל'חוק אי-עידוד השקעות הון'. אין ספק כי נקיטת דרכים אלה, בלשון המעטה, לא מעודדת משקיעי חוץ לשים את כספם בישראל".