זאב אלקין, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס
בהתקרב הדד-ליין שניתן לראש הממשלה בנימין נתניהו לבקש חסינות מהכנסת, מתלהט גם הוויכוח על מנגנון החסינות. בראיון לגלי צה"ל הגן השר להגנת הסביבה זאב אלקין על זכותו של ראש הממשלה להשתמש בכלי הזה, והוסיף קביעה עובדתית. "זה מנגנון יסוד שטבוע בהרבה מאוד פרלמנטים בעולם; דווקא במדינת ישראל הוא בין הקלים ביותר. יש הרבה פרלמנטים שבהם זה הרבה יותר חזק ומקובע".
זה מה שאומרות העובדות: כמעט כל הפרלמנטים נותנים חסינות "מהותית", שמכוחה חבר הפרלמנט רשאי לפעול, או לפחות להתבטא, בלי לחשוש מאימת הדין. חסינות כזאת לא מעכבת הליכים נגד הנבחרים בעבירות "רגילות".
החסינות במקרה של נתניהו היא חסינות "דיונית" - כזו שמגבילה את הליכים שאפשר לנקוט נגד נבחר ציבור בזמן כהונתו. אחד הצידוקים לה הוא סיכול רדיפות מצד השלטון או מצד תובעים קנטרניים. כדי לעצור או לשפוט נבחר ציבור, הרשויות צריכות לרוב לבקש אישור מהפרלמנט.
לפי מאגר המידע של האיגוד הבין-פרלמנטרי, שכולל 181 מדינות, 70% מהפרלמנטים מעניקים סוג מסוים של הגנה כזאת. ב-68% מאלה, כולל ישראל, ההגנה לא חלה במקרה שהפוליטיקאי נתפס "על חם" בעבירה חמורה, למשל תקיפה.
אלא שהמאגר הזה מערבב בין חסינויות מפני הליכים שונים, ובראשם מעצר והעמדה לדין. הסוג האחרון הוא הסוג הרלוונטי במקרה של נתניהו. כדי להעריך כמה נפוץ כל אחד מההסדרים האלה נעזרנו במקורות נוספים, ובהם סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מצאנו מידע על 34 מדינות דמוקרטיות בולטות.
הממצאים: 71% מהמדינות מעניקות לפרלמנטרים הגנה מסוימת ממעצר. רק 53% מעניקות חסינות מהעמדה לדין. במובן זה, החסינות בישראל חזקה יותר מזו שבמחצית מהמדינות הדמוקרטיות, אבל במובן אחר היא חלשה יותר: בדרך-כלל החסינות ניתנת מראש, והרשויות צריכות לבקש את הסרתה. בישראל זה הפוך. כדי לקבל חסינות, חבר הכנסת צריך לבקש.
■ בשורה התחתונה: דברי אלקין נכונים ברובם. ברוב הפרלמנטים יש חסינות דיונית כלשהי, ולעתים קרובות היא אוטומטית, שלא כמו בישראל. עם זאת, בכמחצית הדמוקרטיות היא מגנה רק ממעצר ולא מהעמדה לדין.
● תחקיר: אוריה בר-מאיר ויפתח בריל
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.