אירופה מול ארה"ב: מלחמת הסחר הבאה?

לפתחה של שנת 2020 עומדות כמה מגמות עומק, שמעצבות כל אחת את הזירה הבינלאומית. המוכרת ביותר היא התחרות האסטרטגית בין סין לארה"ב, שעברה בשנה האחרונה הסלמה משמעותית, וכנראה שאינה עתידה להסתיים בקרוב. בינתיים, ביבשת הישנה, נמשכת ההתרחקות בין גרמניה לצרפת ומסכנת את עתידו של האיחוד האירופי.

גרמניה וצרפת הן שני עוגנים של האיחוד האירופי, אבל לשתיהן אינטרסים שונים ולעתים אף מנוגדים בו. כדי להבין למה ולאן הדברים יכולים להתקדם (או להידרדר), חשוב קודם לעמוד על שני הבדלים משמעותיים בין המדינות: התלות הגרמנית במסחר לעומת צרפת, והצורך של גרמניה בזרם עובדים צעירים - זרם שבשביל צרפת הוא בגדר סכנה ליציבות הרפובליקה.

נתחיל בתלות במסחר - ונבחן את הפתיחות למסחר של שתי הכלכלות (ראו תרשים), יחד עם הפתיחות למסחר של האיחוד האירופי כולו ושל בריטניה (שעתידה לצאת מהאיחוד). הכלכלה הגרמנית מבוססת על יצוא מאסיבי, שנתמך בחולשה היחסית של מטבע האירו. צרפת, לעומתה, לא רק תלויה פחות ביצוא, אלא גם דוגלת במכסי מגן לשם שמירת יצרנים מקומיים, בניגוד לגישה הגרמנית.

במה שמסתמן כסכסוך סחר חדש בין ארה"ב לאיחוד האירופי, גרמניה מעוניינת בהגעה להסכם בהקדם, מתוך הכרה שסכסוך סחר עם המעצמה האמריקאית יפגע עוד בכלכלה הגרמנית, שגם ככה נמצאת על סף מיתון. רק שההחלטה לא נמצאת רק בידיים של גרמניה. צרפת, שגם ככה סובלת מאבטלה ומתעשייה לא-תחרותית, לא מעוניינת בהסכם מהיר עם ארה"ב, אם הסכם כזה יסכן את היצרנים הצרפתים - בין אם אלה יצרני רכב, חברות דיגיטליות או חקלאים.

 מידת הפתיחות של מדינות למסחר

קו לוחמני מול ארה"ב

צרפת, לעומת גרמניה, מוכנה ללכת ראש בראש עם ארה"ב, ואף איימה במכסים נגד תוצרת אמריקאית אם יוטלו מכסים על תוצרת צרפתית. בהנחה שצרפת תמשיך בקו הלוחמני מול ארה"ב, יש שתי אפשרויות: או שגרמניה תצליח לכפות על צרפת להסכים לדרישות האמריקאיות - צעד שעלול להביא את פריז לתסכול ולדחוף אותה לחפש בעלי ברית ושווקים חדשים; או שצרפת תצליח לגרור את האיחוד לסכסוך סחר, שיפגע לא רק בצרפת, אלא גם בגרמניה - ועלול להביא למיתון בכל הגוש האירופי.

בניגוד לסינים, לאירופאים אין צמיחה שנתית של 6% לרדת ממנה - ולכן תרחיש של מיתון כלכלי יכול לדחוף את צרפת לחפש את מזלה הרחק מהיבשת - למשל, בהסכמים מול אפריקה.

כדי להבין מדוע צרפת מחויבת פחות לאיחוד האירופי מאשר גרמניה, נדרש לעמוד על הבדל נוסף בין המדינות: שיעור הפריון הגבוה יחסית בצרפת לעומת גרמניה. נכון ל-2017 שיעור הפריון בצרפת עמד על 1.92 ילדים לאשה, בעוד בגרמניה על 1.57. גם אם נחסיר את ילודת המהגרים בצרפת, המספר עדיין יעמוד על 1.8 ילדים לאשה.

שיעור פריון נמוך ותלות ביצוא תעשייתי מחייבים את גרמניה להשלים את כוח העבודה המקומי במהגרים מבחוץ. הודות לאיחוד האירופי, לגרמניה יש גישה לכוח אדם צעיר במזרח אירופה, שזורם אליה באין מפריע. גרמניה מעוניינת להמשיך ולהרחיב את האיחוד לאזור הבלקן, כדי להגדיל את עתודות כוח האדם שלה. צרפת, לעומתה, אינה צריכה עוד עובדים - ודאי כששיעור האבטלה במדינה עומד על 9%. מבחינתה, הרחבת האיחוד היא איום על התעסוקה הצרפתית, והשנה האחרונה ראתה את צרפת וגרמניה נאבקות בנוגע לצירופה של מקדוניה הצפונית לאיחוד, עד כדי הטלת וטו צרפתי על צירופה.

בניגוד לגרמנים, שצריכים את האיחוד האירופי למען עתידם הכלכלי והדמוגרפי, הצרפתים מגששים אחר עתידם בזירות אחרות, במיוחד במדינות מערב אפריקה (שם לצרפת יש קשר היסטורי עשיר) והאוקיינוס ההודי. צרפת מחזיקה במשימות קבועות לאורכו של חבל הסאהל האפריקאי, והתחילה בשיתופי פעולה ביטחוניים עם הודו באוקיינוס ההודי ועם יפן במזרח אסיה.

עוד לא הגענו לנקודה שבה צרפת תשקול את זניחת האיחוד האירופי, אבל משבר כלכלי וחילוקי דעות עם גרמניה הם בהחלט זרז בכיוון זה. זניחה צרפתית של האיחוד תכריח את גרמניה לשקול מחדש את ההתנגדות שלה להתעצמות צבאית - התעצמות שבתורה תדאיג את מדינות מזרח אירופה, שעלולות גם הן לבקש דרך להשתחרר מאחיזתו של האיחוד בשליטת גרמניה.

התפתחויות שיש לשים לב אליהן

אז למה כדאי למשקיע בשוק האירופי לשים לב בשנה הקרובה? שלושה דברים: ראשית, סכסוך הסחר המתפתח בין ארה"ב לאירופה. אחרי שהסכם ראשוני עם יפן נחתם, והסכם חדש עם מקסיקו וקנדה גובש, האיחוד האירופי וסין יהיו בראש סדר העדיפויות של נציג הסחר של ארה"ב, רוברט לייטהייזר.

עם סין קשה לראות התקדמות כלשהי ב-2020, אבל גם לא סביר שנראה הסלמה מעבר למכסים שכבר הוטלו. עם האיחוד יש לסכסוך סחר הרבה לאן להסלים, במיוחד עם פתיחת חקירה תחת סעיף 301 של חוק הסחר, שתאפשר לממשל האמריקאי חופשיות בהטלת מכסים בדומה למה שיש כיום עם סין.

שנית, האם עמנואל מקרון, נשיא צרפת, מצליח ביישום הרפורמות הכה נחוצות בשוק העבודה הצרפתי, והאם צרפת מצליחה להתניע מחדש את הכלכלה הזוחלת שלה? צרפת חזקה כלכלית היא צרפת שיכולה לשאת יחד עם גרמניה את הנטל של האיחוד - ויותר מכך, תוכל להוות משקל נגד לדומיננטיות הגרמנית בכלכלת האיחוד.

וסוגיה שלישית: האם גרמניה וצרפת מצליחות לגבש יחד מדיניות גם בנושאי פנים וגם בנושאי חוץ, בעיקר בנושאי הרחבת האיחוד, רפורמה במבנה הפיננסי וגיבוש תפיסת ביטחון עצמאית מארה"ב. אם שתי המעצמות יצליחו לגשר על האינטרסים המנוגדים שלהן ועל חילוקי הדעות ביניהן לאיחוד האירופי, יש סיכוי להתחיל סוף כל סוף לצאת מסדרת המשברים הפיננסיים והפוליטיים שפגעו באיחוד. אם הגרמנים והצרפתים ימשיכו להיאבק בשאלה לאן יש להתקדם, עלול האיחוד לשקוע למשבר כלכלי נוסף - והפעם גם משבר הנהגתי. אז בהצלחה לברלין ולפריז ב-2020. 

הכותב הוא אנליסט גיאו-פוליטי בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי ומייסד אתר "המשחק הגדול". אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.