מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן והשר דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר
בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים הוציא היום צו על תנאי לעיכוב מכרז הדור החמישי בסלולר עד סוף החודש. הצו ניתן על רקע הערכת בית המשפט כי לא ייגרם נזק אם המכרז, שנדחה כמה וכמה פעמים, יידחה שוב, בזמן שימשיכו להתדיין על מנת למצוא פתרון בסוגיית ההצעות המשותפות שהמפעילים אמורים להגיש - סלקום ביחד עם גולן טלקום ואקספון ופרטנר ביחד עם הוט מובייל.
מוקדם יותר היום, החברות סלקום, גולן טלקום ואקספון הגישו את תגובותיהן לתגובת משרד התקשורת בנושא העתירה שלהן נגד מכרז הדור החמישי. המדינה הביעה התנגדות לצו ביניים לדחייה במכרז וטענה שהמכרז נבנה בשיקול דעת ולחברות ניתן מספיק זמן להביע הסתייגויות. בנוסף ציינה המדינה כי שיטת המכרז שנבחרה היא שיטה שבה משתמשים בהרבה מדינות בעולם ומטרתה להביא למצב שהמחירים במכרז לא יחרגו מתרחישים סבירים שנלקחו בחשבון.
בתגוב טוענת סלקום שלא רק היא, גולן טלקום ואקספון יוצאות נגד תנאי המכרז, אלא שכל 6 החברות הצפויות להשתתף במכרז סבורות שנפלו בו פגמים מהותיים שנדרש לתקן. לדברי החברות המדינה היא היחידה שסבורה שהכל בסדר, ואף מתיימרת להסביר לחברות שהמכרז טוב עבורן, בשעה שהן סבורות אחרת.
בנוסף נטען כי המדינה אינה סותרת את טענות העותרות ביחס לאפשרות שהתרחיש שהן חוששות מפניו אפשרי (פריצת המכרז בשל שיקולים לא ענייניים של אחד המתמודדים, שירצה להזיק למתחרות ולקבוע מחיר גבוה), אלא טוענת שסיכויי התממשותו נמוכים. כדי לחזק את עמדתה נשענת המדינה על שתי רגליים, שהמשיבות טוענות כעת שהן שגויות. לדבריהן המדינה טוענת שהמכרז מוביל לאמירת אמת ושהמשתתפים מעוניינים למקסם רווח כספי. העותרות מראות במכתב התשובה שלהן ששתי הנחות היסוד הללו לא נכונות, הן מבחינה אקדמית והן מבחינה אמפירית. בנוסף המדינה עושה שימוש בדוגמה מספרית שלטענתה סבירה יותר מהתרחיש שהציגו העותרות, אלא שלמרבה המבוכה של המדינה, מתברר שהתרחיש שהציגה אינו אפשרי משום שאינו עומד בכללי המכרז שהיא עצמה קבעה. הדבר מוכיח עד כמה המכרז מסובך, שאפילו כותב המכרז טועה בניתוחו.
עוד נטען בתגובה, שהמדינה מטעה את בית המשפט כאשר היא מציינת מדינות שיישמו מכרז דומה, ובפועל מתברר שמדובר על מכרזים מסוג אחר. כך למשל, המדינה טוענת שבשבדיה ורומניה קיימו מכרזים מהסוג שהיא מבקשת לקיים בישראל, ושמדינות אלה אף מתכננות לחזור בשנת 2020 ולקיים שוב מכרזים שכאלה, אך מתשובת העותרות עולה שמדובר במכרזים מסוג אחר, הן ביחס לעבר והן ביחס לאלה שמתוכננים לעתיד. כמו כן עולה שהמדינה טענה שבאירלנד התקבלה החלטה לפרסם מכרז דומה לזה שמתקיים בישראל, אך מתשובת העותרות עולה שהנושא נמצא בשימוע, ולא התקבלה באירלנד כל החלטה סופית בעניין.