גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדע יוצא מהמעבדה: איך מהפכת המידע תשנה את עולם המחקר

ערכות ביתיות להנדסה גנטית או מחקר סודי של חברות טכנולוגיה עשירות? מהפכת המידע מטלטלת את המדע בין חזון אוטופי, שבו כל אדם יכול להשתתף במחקר, לבין ריכוז הידע במוקדים אקדמיים ותעשייתיים ספורים ● פרויקט מיוחד

2030 בחזית המדע / איור: איל אונגר, גלובס
2030 בחזית המדע / איור: איל אונגר, גלובס

"קיארה היא מדענית איטלקייה בתחום הביולוגיה הימית, המנהלת מעבדה תת-ימית ביוון שבה שותפות כמה מדינות אירופיות. בשמונה בבוקר היא מתחברת לרשת הווירטואלית, שאליה העלתה אתמול בזמן אמת את ממצאי המחקר שלה לגבי יעילותה של טכנולוגיה לשיפור איכות המים סביב האי. כלים אוטומטיים כבר הסיקו מסקנות מסוימות מהמידע ושלחו הודעה למדענים רלוונטיים, והם שלחו פידבק חזרה. קיארה נהנית מה'לייקים' הרבים שהמחקר שלה קיבל, ובזכותם מעמדה בקהילה המדעית השתפר, אך גם מההערות המעמיקות יותר. בשעה 11:00 היא כבר הפנימה חלק מההערות והיא מפרסמת את המחשבות שלה עליהן, בעודה מנחה קבוצה של מתנדבים מצוות המדע האזרחי שלה לאסוף דגימות חדשות, במעבדה שלה או בחופים שונים ברחבי העולם. כך, למשל, היא מפעילה את ג'יימס, צוללן במלדיבים ומדען חובב, לאסוף מידע מחיישן שהוטמן במעמקי הים".

הציטוט הזה, המתאר יום בחייה של מדענית בשנת 2030, לקוח ממסמך שהכינה לאחרונה נציבות האיחוד האירופי, המנסה לענות על השאלה איך יעשו מדע בעתיד הלא כל כך רחוק, ומי בכלל יוגדר מדען. התמונה שהמסמך מצייר אידילית כמעט: אנחנו בעידן המדע הפתוח, שבו עולם המחקר דמוקרטי הרבה יותר, וגם אנשים מהיישוב יכולים לעשות מדע אמיתי ולהגיע לתובנות ולגילויים חדשים, או לפחות לתרום להם.

"מדע פתוח" יכול להיות פשוט ולהתבטא, לדוגמה, בבקשת עזרה מהציבור כדי לספור ציפורים נודדות באזורי מגורים, או מורכב, כמו במקרים שבהם אנשים ללא השכלה רוכשים ערכות להנדסה גנטית ומעצבים בבית צמחים חדשים.

ה"מעבדה" בעולם כזה לא תהיה חדר אחד שבו עובדים כמה חוקרים שנבחרו בקפידה על ידי מוסד אקדמי מסוים, אלא סביבה וירטואלית המשתמשת בקוד פתוח, ובה כל מי שמעוניין בכך תורם את תרומתו למאמץ המחקרי המשותף. כך, כל מחקר יהפוך למעין ערך ויקיפדי: כל אחד תורם כפי יכולתו לגוף הידע השלם. מומחים בתחומם הם אלה שקובעים את הטון, אך לא משום שמישהו הגדיר מראש שרק להם מותר לעשות זאת בזכות ההכשרה שקיבלו, אלא כי הקהילה למדה בהדרגה להעריך אותם בזכות עבודתם. המחקר במערכות הפתוחות האלה יתמקד באתגרים הגדולים של התקופה, כמו מתחים חברתיים, סוגיות קיימות וביטחון תזונתי. 

לפי מסמך הנציבות, גוף הידע ישמש לא רק למחקר אלא גם ללימוד: סטודנטים לא יקראו ספרים אלא יתנסו במדע המבוצע בזמן אמת, ויראו במו עיניהם כיצד הוא מתפתח.

כמובן, בעולם אוטופי כזה, מדינות המערב אינן דומיננטיות בהכרח. למדינות כמו סין, רוסיה, הודו וברזיל יש תרומה שווה. יותר מכך, מעמדן של אירופה וארה"ב כמובילות המדע העולם המדעי אינו איתן כבעבר, וייתכן שלאט לאט תחלחל לעולם המערבי תרבות מחקר אסיאתית. "בישראל אנחנו רואים מגמה שבה חוקרים שאין להם זיקה לישראל או ליהדות, ממגוון מדינות בעולם, כולל סין, קוריאה, ודרום אמריקה, מגיעים לא רק ללמוד או לעשות דוקטורט זמני בישראל, אלא משתקעים כאן כחוקרים לטווח ארוך, משום שהם רואים שהמדע כאן הוא טוב. בכל שנה אנחנו קולטים 3-4 חוקרים כאלה, ואני מניח שהמספרים עוד יעלו", אומר האסטרופיזיקאי פרופ' ראם סרי מהאוניברסיטה העברית.

שיתוף משאבים והיעלמותו של המדען הסוליסט 

הנגישות של מידע, השיפור באמצעי התקשורת בין הציבור למדענים והירידה במחיר של ציוד המשמש למחקר בתחומים רבים, למשל ביולוגיה, דוחפים למדע פתוח כמו זה שמציירת הנציבות האירופית, אבל יש גם כוחות נגדיים שמושכים לריכוזיות. ישנם תחומי מחקר שבהם הציוד התייקר, וכדי להגיע לפריצות דרך חדשות יש צורך לבנות כלים חדשים שלא ניתן היה לבנות עד כה - והמחיר שלהם גבוה מאוד. בתחומים אלה, קרוב לוודאי שנראה דווקא מגמה של ריכוזיות. 

"כאשר התשתיות יקרות, נוצר צורך קריטי באיגום משאבים ושיתוף בתשתיות", אומר פרופ' קובי רובינשטיין, משנה לנשיא למחקר בטכניון. "מדובר במהלך חוצה גבולות מדיניים. לדוגמה, איגוד EUBI שבו חברות היום 15 מדינות אירופיות, וישראל בדרך להצטרף אליו, יצר מנגנון של שיתוף טכנולוגיות בתחום הדימות במדעי החיים, כולל תשתיות פיזיות, שיטות עיבוד תמונה, הוראה ועוד".

כאשר כלי מחקר הוא יקר כל כך, עד כדי עלות של מיליארדי דולרים, סביר להניח שיתקינו אותו באתרים ספוריים בלבד. לא ביזור ולא דמוקרטיה - המחקר כולו ירוכז רק באותם אתרים. אבל יש גם צד חיובי: אותם מרכזים יהפכו לאבן שואבת של מדענים מכל העולם, ולכן המחקר יקבל אופי בינלאומי ויתאפיין לרוב בעבודת צוות ולא בגילוי סולו של מדען אחד או שניים. 

מאיץ החלקיקים CERN הנמצא בשווייץ הוא דוגמה טובה לכך. הוא מעסיק היום 2,500 איש מכל העולם בכל רגע נתון, ואלפי חוקרים נוספים משתמשים בנתונים המופקים ממנו, כל אחד במעבדה שלו.

לדברי דוד מנדלוביץ', סגן הדקאן של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, המחקר של העתיד יהיה בינתחומי יותר, גם בגלל טיב הבעיות שאיתן המדע מתמודד היום וגם משום הצורך באיגום משאבים. "אנחנו כבר רואים היום יותר שיתופי פעולה בין פקולטות. פרויקטים מובילים לא מגיעים מבית דיסציפלינרי אחד. מרכז המוח של האוניברסיטה, למשל, מלא בחוקרים מתחומים שונים. אפילו במרכז הסייבר מוצאים חוקרים מתחומים אחרים, למשל משפטנים".

מאיץ החלקיקים ב־CERN / איור: shutterstock, שאטרסטוק

הביג דאטה משנה את מודל הניסוי

אנשי מדע נוטים לחשוב על "המתודה המדעית" כעל אמת בסיסית שלא משתנה מאז פותחה לפני כ-500 שנה: אוספים מידע על העולם, מפיקים ממנו השערות, ומתוכן מפיקים ניבויים חדשים ובוחנים אותם אל מול המציאות, עדיף בניסויים מבוקרים. האם משהו בעשייה המדעית יכול להשתנות באופן מהותי? ההתפתחויות בתחום הביג דאטה בהחלט עשויות לשנות את האופן שבו אנחנו חושבים על תיאוריה מדעית ועל ניסוי מדעי. למעשה, מהפכת המידע היא אולי הפעם הראשונה שבה כלי טכנולוגי מאיים ממש על ליבת עבודתו של המדען. 

כלים של בינה מלאכותית יכולים כבר היום לסרוק ספרות מחקרית כדי לתמצת עבור המדען את מה שידוע בתחום שהוא מעוניין לחקור. בתחום הביולוגיה, הבינה המלאכותית אפילו יודעת להצביע על קשרים שבני אדם לא שמו לב אליהם בין גורמים שונים, וכך להציע השערות מחקר חדשות.

"אני עדיין חושב שבמדע אמיתי יש ניצוץ של גאונות, ובגאונות חייב להיות ניצוץ של אנושיות", אומר מנדלוביץ', אולם אם לעתים קרובות יצירתיות מדעית מוגדרת "חיבור בין רעיונות שכל אחד מהם היה קיים בעבר בנפרד אבל הם לא נפגשו", זה בדיוק מה שהבינה המלאכותית עושה. כל מי שחשב בעבר שהוא מוגן מפני החלפתו על ידי רובוטים משום שהעבודה שלו יצירתית, התעורר למציאות חדשה.

"אנחנו נראה כנראה שינויים לא רק באופן שבו יוצרים את ההשערה, אלא גם באופן שבו עורכים את הניסוי", אומר סרי. "במקום להציע השערה אחת ואז לבדוק אותה לאורך שבועות רבים או אפילו שנים, רובוטים יוכלו לבדוק בבת אחת המון השערות וליצור המון מידע חדש, ולהצביע על ההשערה שהתממשה באופן הטוב ביותר".

עד היום ממצא שהתבסס על מידע היסטורי נחשב פחות חזק, משום שייתכן שהיו משתנים מתערבים. היום ניתן באמצעות היכולות החישוביות בתחום הביג דאטה, לנטרל חלק גדול מהמשתנים המתערבים בבת אחת. האם משמעות הדבר היא שממצא על בסיס מידע היסטורי ייחשב לא פחות מניסוי מבוקר?

סרי: "זהו בעצם ניסוי מבוקר, אבל באופן אחר. במקום ליצור במכוון שתי סיטואציות או שתי קבוצות זהות הנבדלות זו מזו רק בתנאי אחד, אנחנו יכולים למצוא ב'עולם האמיתי' שני מצבים, שבזכות יכולות ביג דאטה אנחנו בטוחים שהן באמת נבדלות רק במשתנה אחד. לא נהיה חייבים לתפעל אותו בעצמנו. נוכל להשתמש לשם כך במידע היסטורי, אבל גם במידע רב מאוד שנייצר או נאסוף באותו רגע במהירות, בעזרת הטכנולוגיה".

מאמרים אקדמיים? דברו אלינו בפוסטרים

כיום, המידע שהופק ממחקר מופץ לעולם בעזרת מאמר אקדמי, המפורסם בכתבי עת לאחר ביקורת עמיתים מהתחום וסדרת תיקונים מפרכת. לעתים, הפרסום מתרחש שנים אחרי שהושגו התוצאות הראשונות, וכדי לקבל גישה למחקר הזה צריך לשלם לא מעט. רוב קוראי המאמרים הם אנשים שעוסקים בנושא למחייתם - באקדמיה או בתעשייה. שאר האנושות נדונה להסתפק בתקצירים בלבד. העתיד מבטיח חשיפה פחות ביורוקרטית ורחבה הרבה יותר. 

"היום הופכת יותר ויותר פופולרית השיטה של חשיפת מדע בכנסים", אומר מנדלוביץ'. "החוקר מציג רק פוסטר, שהוא תקציר של עיקרי המחקר, המוצג באופן שמושך מאוד את העין. הוא פחות פורמלי ממאמר. התקציר הזה אמור להיות התחלה של דיאלוג, ומי שמתעניין בתחום יכול לבקש מידע נוסף או להעמיק את השיחה בהמשך".

ייתכן שבעתיד גם המידע הנמסר באופן כתוב, ולא בכנסים, יעבור ל"שיטת הפוסטר": בכל תחום תוקם זירה שבה יוכלו המדענים להציג את עיקרי מחקריהם, כדי למשוך אחרים בתחומם לדיאלוג מעמיק יותר.

חומת התשלום על מידע מדעי לא תוכל לשרוד זמן רב כנראה בעולם שבו רוב המידע נגיש בחינם. כבר היום חוקרים רבים מעדיפים לפרסם את המאמרים שלהם בכתבי עת הפתוחים לכול, הרי ממילא הם מעולם לא הרוויחו כסף מפרסום המאמר. כתבי העת הם אלה שהרוויחו מכך.

המהפכה תגיע מהתעשייה?

המומחים שדיברנו איתם שותפים להערכה שבלאו הכי המחקר המתקדם ייעשה במסגרת התעשייה ולא באקדמיה. היום התעשייה שותפה לעשיית המדע בכך שהיא קונה פטנטים של האוניברסיטאות, תורמת כסף כדי לקדם תחומי מחקר מסוימים, ולפעמים מאמצת צוות חוקרים כדי שיפתור בעיות מסוימות בתחום המדע היישומי, אבל תפקידן של חברות ילך ויגדל. 

"חברות כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אפל ואחרות מעסיקות מאות ואף אלפי מדענים, ובתחומי מחקר חמים, כמו החישוב הקוונטי, יש להן עליונות ברורה על אוניברסיטאות, כולל המובילות בעולם", אומר רובינשטיין. "חברות האם יכולות להעמיד לרשות המדענים תקציבים ותשתיות שאינם בהישג יד של חוקרים באוניברסיטאות. מצד אחד, זו התקדמות מבורכת המעשירה את הידע האנושי. מצד אחר, יש סכנה שהמחקר באותם מרכזים יהיה מוכוון רווח ולא רק מוכוון מדע לשמו".

מעבר לכך, התעשייה אינה מחויבת לחשוף את המחקר שלה. למעשה, היא אמורה לא לעשות זאת. אם התעשייה רוכשת בכסף ובתקציבי מחקר את החוקרים הטובים ביותר, היא עלולה לרוקן מתוכן איכותי את האוניברסיטאות ולפגוע במחקר הזמין לעולם כולו.

"לדעתי צפוי חיזוק המחקר היישומי ובפרט חיזוק הקשר ביו מחקר אקדמי לבין תעשייה", אומר רובינשטיין. "חוק Bayh-Dole משנת 1980 נתן לאוניברסיטאות האמריקאיות את הבעלות על קניין רוחני שנוצר במחקר במימון פדרלי. בעקבות החוק הזה חל מאז גידול של פי 20 במספר האוניברסיטאות בארה"ב שהקימו יחידות מסחור להעברת טכנולוגיות שפותחו בהן, וגברה מאוד הנטייה של אותם מוסדות לשמור על הקניין הרוחני שלהם. נטייה זו הובילה להסתגרות ונתק מסוים בין האקדמיה לתעשייה. לאחרונה מורגשת התפכחות והבנה ששיתוף פעולה מפרה בין האקדמיה לתעשייה חשובים יותר ותורמים לכלכלה יותר מאשר הצלחה מסחרית (ככל שיש כזו) בהעברת טכנולוגיה. אנו רואים כבר היום בטכניון מספר גובר והולך של חברות המבצעות מחקרים בשיתוף פעולה עם חוקרים שלנו. החברות מממנות את המחקר ומאפשרות שימוש בתשתיות שלהן, כולל תשתיות פיזיות ומסדי נתונים, ובתמורה מקבלות גישה למדענים שלנו".

גם סרי מאמין כי העתיד הוא בשיתוף פעולה בין הגופים. "אם פעם המדענים חשבו שהמדע שעושים בתעשייה הוא משעמם, היום ברור שבתחומים מסוימים זהו המדע המרתק ביותר, והוא גם מתגמל כלכלית. אני מעריך שיהיו יותר חוקרים שירצו לעבוד במשרה חלקית באקדמיה וחלקית בתעשייה, כדי ליהנות משני העולמות. השילוב הזה יכול להיות מוצלח לא רק למדען אלא גם לתעשייה ולאקדמיה". 

מנדלוביץ'' טוען שיש היום הרבה ידע כלוא באוניברסיטאות, משום שהן לא מצאו דרך להרוויח ממנו כסף. "באידיאל, יחול שינוי שבו המדינה או הציבור ייקחו שוב בעלות על תקצוב רחב היקף של האוניברסיטאות, ובתמורה יחייבו אותן להציע את כל הידע שלהן לעולם בחינם", הוא אומר, ומודה שהגישה הזאת הולכת נגד כוחות השוק הקיימים. בכלל, הוא פסימי לגבי האפשרות שהמהפכה באופן שבו אנחנו עושים מדע תגיע מהאוניברסיטאות. "מדובר בגוף שמרן שכמעט לא השתנה במשך 400 שנה", הוא אומר. היום יש לאוניברסיטה אתגר בתחום ההוראה, שהיא חייבת לפתור כדי להיענות ללקוחות שלה, הסטודנטים, ולשוק העבודה והחברה, שמצפים לקלוט את הסטודנטים האלה. היא תהיה עסוקה באתגר הזה בעשור הקרוב, ולכן אם תהיה מהפכה באופן שבו עושים מדע, אולי היא תגיע מהתעשייה". 

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

יבשת בחרדה: באירופה מקווים לצלוח את אירועי הקיץ ההמוניים ללא מתקפות טרור

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Associated Press, Patrick Post

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

נתניהו ביקש הארכה מבג"ץ; היועמ"שית: להיערך לגיוס חרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב לבג"ץ כי בשבועות האחרונים נעשה מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אך המלאכה טרם הושלמה ולכן הוא מבקש הארכה ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי החל מה-1 באפריל, על הרשויות לגייס בני ישיבות ללא מקור חוקי לדחות את גיוסם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?