גבי אשכנזי / צילום: איל יצהר
בית המשפט העליון דחה פה-אחד את בקשת רשות הערעור שהגישה התוכנית "המקור" שמשודרת בערוץ רשת 13 נגד צו איסור הפרסום של תמלילי גבי אשכנזי ב"פרשת הרפז".
השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ואלכס שטיין החליטו כי אין מקום להיעתר לבקשה, וסיפקו בפסק הדין אמירות מעניינות במיוחד.
כך, למשל, כתב השופט סולברג כי החומרים שעדיין חוסים תחת איסור הפרסום אינם דרמטיים כפי שמקובל לחשוב."עיון בתמלילי השיחות, וביתר המידע שהובא לעיוננו, מלמד שלא 'כצעקתה'; רב הגלוי על הנסתר. התועלת השולית שתצמח מפרסום השיחות המבוקשות היא זניחה ביחס למידע הרב שכבר פורסם, ואינה מצדיקה את הפגיעה בפרטיות שבצמצומו של צו איסור הפרסום".
סולברג הוסיף עוד כי "בל נשכח שחשיפה עיתונאית היא שהביאה את פרשת הרפז לידיעת הציבור - וטוב שכך. אולם אין בהותרת צו איסור הפרסום על כנו משום פגיעה בחופש העיתונות, או בזכות הציבור לדעת, אלא מידה טובה של מתינות, ושמירה על מעמדה הנעלה של הזכות לפרטיות.
"הציבור סקרן, כָּמֵהַּ למידע, לבטח כשבאישי ציבור בכירים עסקינן. אל לנו להתפתות ולהרוות את צמאונם של הסקרנים, לפרסם חומרים רגישים מכל הבא ליד. שומה עלינו לקיים איזון אמיתי ושקול, לתת את הדעת על פגיעה אפשרית בפרטיות, או באינטרסים אחרים, מול העניין הציבורי שבפרסום החומר המבוקש. בנדון דידן, איזון בין הערכים המתחרים הביאני לכלל מסקנה, כי אין הצדקה לצמצם את צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל, ולפרסם את השיחות שביקשו 'המקור'".
השופט דוד מינץ הצטרף לפסק הדין וכתב כי "קשה להלום מצב שבו אחד מבעלי התפקידים החשובים ביותר במדינה והדמות החשובה ביותר בצבא, אינו יכול לדבר בחופשיות בד' אמותיו הכמוסים ביותר - בתוך לשכתו. כך לא ניתן לנהל מערכת בכלל ומערכת חשובה מעין כמותה כמו הצבא בפרט, באופן שהרמטכ"ל יוגבל בדיבורו מתוך חשש שמא דבריו יוצאו מבין קירות לשכתו. הדבר יעמיד בסכנה את עצם תפקודו של הצבא ויעמיד את הציבור כולו בסכנה. להשקפתי דבר זה עלול להוביל לא רק לאפקט "מצנן", אלא לאפקט "מקפיא"".
גם השופט אלכס שטיין סבר כי יש לדחות את הבקשה וציין כי "הרמטכ"ל של צה"ל אינו וינסטון סמית של הדיסטופיה האורווליאנית "1984". שיחות שהרמטכ"ל מקיים באמצעות הטלפונים שבלשכתו אמנם מותרות להקלטה צה"לית בכל הזמנים, אך היתר זה אינו הופך את השיחות הללו לנחלת הכלל. ההיפך הוא הנכון: שיחות הרמטכ"ל הן בגדר סודי-הסודות של מערכת הביטחון.
"סודיות זו אינה מגנה רק על התכנים הביטחוניים של השיחות; כפי שמציינים חבריי, השופטים נ' סולברג וד' מינץ, היא נועדה לאפשר לרמטכ"ל לבטא את עצמו בחופשיות כשדעתו נתונה כל-כולה לענייני צבא וביטחון ואיננה מוסחת כהוא זה על ידי החשש שמא ייכשל בלשונו, אשר עלול לגרום לו לברור מילותיו".
לדברי השופט שטיין, די בנימוק זה כדי לדחות את בקשת הסרת צו איסור הפרסום.