גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: דוח העוני פוגע בטיפול בצמצום העוני

מוטב לעזור לחלשים במקום לספור אותם. ייתכן שאם הממשלה תפעל לשפר את חיי אזרחיה, ובעיקר אלה שבמצוקה, שיעורי העוני יגדלו, לשמחת חוגגי פסטיבל העוני ● דעה

חסר בית / צילום: שלומי יוסף
חסר בית / צילום: שלומי יוסף

כמידי שנה, עם פרסום דוחות הביטוח הלאומי ומגוון דוחות אלטרנטיביים על שיעורי העוני, התקשורת חוגגת בהפרזות על המצב העגום בישראל בהשוואה למדינות המפותחות, על מיליוני הילדים הרעבים, על מצוקת הנכים, לרוב בצירוף צילומים של קשישים מחפשים מזון בפחי האשפה. אבל מי שמכיר את הגדרת העוני ואופן מדידתו מקבל את הרושם שהשיח התקשורתי מבוסס בעיקר על חוסר הבנה. הביקורת על הממשלה סביב דוח העוני דווקא מסיטה את תשומת הלב ממחדלי הממשלה בטיפול בסוגיות הכלכליות והחברתיות.

מספר הערות על דוח העוני:

1. ישנן משפחות חרדית לא מעטות שבהן האם עובדת במשרה מלאה, בשכר שאינו רחוק מהממוצע בישראל, והאב לומד בכולל ומקבל קצבאות שונות. למשפחה 8-9 ילדים, ובני המשפחה בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון מספיק, בגדים סבירים ושירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). המשפחה חיה בצניעות כלכלית אבל אין מצוקה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. מדוע עלינו להיות מוטרדים מהעוני של המשפחה והילדים? רצוי לדעת שגם אם שכר האם יוכפל ל-20 אלף שקל לחודש, המשפחה עדיין יכולה להיות מתחת קו העוני.

ובכן, חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות הוא ריבוי המשפחות שבוחרות להסתפק במפרנס אחד ולהביא לעולם ילדים רבים. מדובר על עוני מבחירה. ולכן ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים, ובעיקר ילדים עניים, בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת. ועוד יש לזכור שהעוני הנמדד הוא יחסי. עני בישראל אינו ילד או מבוגר שסובל מרעב, מהעדר קורת גג, או לבוש בסמרטוטים. העניים בישראל גם נהנים ממערכת החינוך והבריאות הציבוריים.

2. עובדים ועניים. העבודה לא תמיד מחלצת מעוני - יש משפחות שבהן יש מפרנס אחד ולפעמים אפילו שניים, ובכל זאת הן מתחת לקו העוני, למשל בגלל השילוב של שכר נמוך וריבוי ילדים. בעבר, עד תחילת שנות ה-2000, היו הרבה יותר עניים בישראל שחיו מקצבאות. הגידול במספר המשפחות העובדות העניות אינו תוצאה של התדרדרות של משפחות עובדות רבות אל מתחת לקו העוני, אלא תוצאה של הצטרפותן של משפחות עניות למעגל העבודה. המעבר מקצבאות לעבודה, הרבה בזכות קיצוץ הקצבאות בתחילת שנות ה-2000, הוא מבורך. הקיצוץ בקצבאות הגדיל את העוני בטווח הקצר, אבל הכניס את ישראל למסלול של שיעורים גבוהים של השתתפות בשוק העבודה ובסופו של דבר תרם לצמצום בשיעורי העוני.

3. הקיצוץ בקצבאות הקטין את הפער בין שיעורי העוני בהכנסה הכלכלית (הכנסה ברוטו) לבין שיעורי העוני בהכנסה הפנויה (הכנסה נטו בתוספת קצבאות). כיום, ישראל בולטת בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות בפער הנמוך בין שני חישובי העוני (למרות שיש לציין שדוחות ביטוח לאומי מתעלמים מחלק מההכנסה ומהבעלות על דירה בחישובי העוני). כלומר, ממשלת ישראל לא עושה הרבה בהשוואה לעולם לצמצום העוני על ידי קצבאות, ורבים שמגדירים עצמם "חברתיים" קוראים להגדלת הקצבאות לעניים. אבל מדובר בדרישה מזיקה: הגדלת קצבאות ילדים, אברכים והבטחת הכנסה, תעודד בעלי כושר השתכרות נמוך להימנע מעבודה ויכולה בסופו של דבר להוביל לגידול בעוני ובילודה, כפי שהיה המצב לפני קיצוץ הקצבאות, כאשר ישראל הייתה מאופיינת בשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה.

4. די מפתיע למעשה שהעוני לא גדל משנה לשנה, כשלוקחים בחשבון את הדמוגרפיה. מספר המשפחות החרדיות שבוחרות לחיות בעוני גדל לאורך השנים. יש הטוענים, ובצדק מסוים, שאולי זכותם של מבוגרים לבחור בעוני, אבל תוהים לגבי זכותם של הורים לכפות עוני על ילדיהם. קשה לזלזל בטענה הזו, אבל המסקנה שרצוי להגדיל קצבאות ילודה ובכך להכביד את הנטל על מי שבחר להסתפק בשנים-שלושה ילדים ולעודד עוד ילודה בקרב העניים, אינה סבירה לדעתי. ואם מתערבים לאנשים בהחלטותיהם לגבי ילדיהם, מדוע אנחנו מאפשרים לציבור החרדי למנוע מילדיהם חינוך ראוי? או מדוע אנחנו לא דורשים למנוע את שטיפת המוח הדתית שהורים עושים לילדיהם? כדאי לזכור שהחרדים סבורים שדווקא הציבור החילוני הוא זה שעושה עוול לילדיו, ולכן נדמה לי שכדאי לצמצם את ההתערבות של החברה בהחלטות של משקי בית, ובכלל זה רצוי לא לסבסד ילודה, בעיקר לאור ההשלכות הכלכליות והסביבתיות של גידול האוכלוסייה.

5. בסופו של דבר בהחלט כדאי להיות מוטרדים מהמצוקה ומהעוני בישראל, אבל מוטב לא להתרגש מנתוני העוני הרשמיים, ובוודאי שרצוי להתעלם לחלוטין ממגוון דוחות העוני האלטרנטיביים, שהם ברובם מניפולטיביים. כדאי להיות מוטרדים מהפריון הנמוך של העובד הישראלי (בהשוואה לפריון העבודה במדינות המפותחות) ומיוקר המחיה, ורצוי לדרוש מהממשלה לפעול לשיפור רווחת הציבור. השילוב של פריון עבודה נמוך, שמוביל לשכר עבודה נמוך, עם מחירים גבוהים של מוצרי הצריכה, תורמים למצוקה של אזרחי ישראל, אבל לא משפיעים על העוני הנמדד. רצוי להבין שאם ממשלת ישראל תעשה (לשם שינוי) את הדבר הנכון, ותפעל בצורה נחרצת למען רווחת הציבור בישראל, היא יכולה להעלות את רמת החיים של כל הציבור, ובו בזמן להגדיל את העוני הנמדד.

ירידה ביוקר המחיה, כתוצאה מהסרת חסמי יבוא ומהגדלת התחרותיות במשק, תאפשר לתושבי ישראל לקנות יותר מוצרים ולהעלות את רמת החיים. אבל למהלך חשוב זה, שישפר בעיקר את מצב העניים, אין כל השפעה על מדידת העוני. העוני בישראל נמדד לפי ההכנסה, בלי קשר לכוח הקנייה. ומה לגבי הגדלת פריון העבודה וההכנסה? מאחר והעוני הנמדד הוא יחסי, ובפרט המדידה היא ביחס להכנסה החציונית, הרי ברור שאם פריון העבודה והשכר עולים, גם קו העוני עולה. עם העלייה בקו העוני גם ההכנסה של משקי הבית העובדים בישראל, שנמצאים בסביבת קו העוני, תעלה, ולכן אין לעליה בהכנסה השפעה שיטתית מצמצמת עוני נמדד על משקי הבית העובדים. אבל יש משקי בית (קשישים למשל) שאינם עובדים, או שחלק גדול מהכנסתם אינו מעבודה, ולכן גם אם מצבם הכלכלי השתפר בעקבות העלייה בכוח הקניה והעלייה בפריון העבודה, חלקם יפלו את מתחת לקו העוני: קו העוני טיפס מהר יותר מהכנסתם.

לסיכום, בהחלט ייתכן שאם הממשלה תעשה את הדברים הנכונים ותצליח לשפר מאוד את איכות חיי הציבור ובעיקר חיי העניים, בכל זאת שיעורי העוני יגדלו, לשמחתם של חוגגי פסטיבל העוני. ובאופן דומה, הלחץ על הממשלה לשנות את סטטיסטיקת העוני יכול דווקא להוביל לפגיעה ברווחת הציבור ולהגדלת המצוקה והעוני. ההתמקדות התקשורתית בסטטיסטיקת העוני מסיטה את הדיון הציבורי ממחדלי ממשלת ישראל, שלא עושה כמעט דבר לשיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל, נכנעת לקבוצות אינטרס צר שפוגעים בציבור הרחב, ומנהלת מדיניות כלכלית פופוליסטית. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה

עוד כתבות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז