גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: דוח העוני פוגע בטיפול בצמצום העוני

מוטב לעזור לחלשים במקום לספור אותם. ייתכן שאם הממשלה תפעל לשפר את חיי אזרחיה, ובעיקר אלה שבמצוקה, שיעורי העוני יגדלו, לשמחת חוגגי פסטיבל העוני ● דעה

חסר בית / צילום: שלומי יוסף
חסר בית / צילום: שלומי יוסף

כמידי שנה, עם פרסום דוחות הביטוח הלאומי ומגוון דוחות אלטרנטיביים על שיעורי העוני, התקשורת חוגגת בהפרזות על המצב העגום בישראל בהשוואה למדינות המפותחות, על מיליוני הילדים הרעבים, על מצוקת הנכים, לרוב בצירוף צילומים של קשישים מחפשים מזון בפחי האשפה. אבל מי שמכיר את הגדרת העוני ואופן מדידתו מקבל את הרושם שהשיח התקשורתי מבוסס בעיקר על חוסר הבנה. הביקורת על הממשלה סביב דוח העוני דווקא מסיטה את תשומת הלב ממחדלי הממשלה בטיפול בסוגיות הכלכליות והחברתיות.

מספר הערות על דוח העוני:

1. ישנן משפחות חרדית לא מעטות שבהן האם עובדת במשרה מלאה, בשכר שאינו רחוק מהממוצע בישראל, והאב לומד בכולל ומקבל קצבאות שונות. למשפחה 8-9 ילדים, ובני המשפחה בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון מספיק, בגדים סבירים ושירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). המשפחה חיה בצניעות כלכלית אבל אין מצוקה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. מדוע עלינו להיות מוטרדים מהעוני של המשפחה והילדים? רצוי לדעת שגם אם שכר האם יוכפל ל-20 אלף שקל לחודש, המשפחה עדיין יכולה להיות מתחת קו העוני.

ובכן, חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות הוא ריבוי המשפחות שבוחרות להסתפק במפרנס אחד ולהביא לעולם ילדים רבים. מדובר על עוני מבחירה. ולכן ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים, ובעיקר ילדים עניים, בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת. ועוד יש לזכור שהעוני הנמדד הוא יחסי. עני בישראל אינו ילד או מבוגר שסובל מרעב, מהעדר קורת גג, או לבוש בסמרטוטים. העניים בישראל גם נהנים ממערכת החינוך והבריאות הציבוריים.

2. עובדים ועניים. העבודה לא תמיד מחלצת מעוני - יש משפחות שבהן יש מפרנס אחד ולפעמים אפילו שניים, ובכל זאת הן מתחת לקו העוני, למשל בגלל השילוב של שכר נמוך וריבוי ילדים. בעבר, עד תחילת שנות ה-2000, היו הרבה יותר עניים בישראל שחיו מקצבאות. הגידול במספר המשפחות העובדות העניות אינו תוצאה של התדרדרות של משפחות עובדות רבות אל מתחת לקו העוני, אלא תוצאה של הצטרפותן של משפחות עניות למעגל העבודה. המעבר מקצבאות לעבודה, הרבה בזכות קיצוץ הקצבאות בתחילת שנות ה-2000, הוא מבורך. הקיצוץ בקצבאות הגדיל את העוני בטווח הקצר, אבל הכניס את ישראל למסלול של שיעורים גבוהים של השתתפות בשוק העבודה ובסופו של דבר תרם לצמצום בשיעורי העוני.

3. הקיצוץ בקצבאות הקטין את הפער בין שיעורי העוני בהכנסה הכלכלית (הכנסה ברוטו) לבין שיעורי העוני בהכנסה הפנויה (הכנסה נטו בתוספת קצבאות). כיום, ישראל בולטת בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות בפער הנמוך בין שני חישובי העוני (למרות שיש לציין שדוחות ביטוח לאומי מתעלמים מחלק מההכנסה ומהבעלות על דירה בחישובי העוני). כלומר, ממשלת ישראל לא עושה הרבה בהשוואה לעולם לצמצום העוני על ידי קצבאות, ורבים שמגדירים עצמם "חברתיים" קוראים להגדלת הקצבאות לעניים. אבל מדובר בדרישה מזיקה: הגדלת קצבאות ילדים, אברכים והבטחת הכנסה, תעודד בעלי כושר השתכרות נמוך להימנע מעבודה ויכולה בסופו של דבר להוביל לגידול בעוני ובילודה, כפי שהיה המצב לפני קיצוץ הקצבאות, כאשר ישראל הייתה מאופיינת בשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה.

4. די מפתיע למעשה שהעוני לא גדל משנה לשנה, כשלוקחים בחשבון את הדמוגרפיה. מספר המשפחות החרדיות שבוחרות לחיות בעוני גדל לאורך השנים. יש הטוענים, ובצדק מסוים, שאולי זכותם של מבוגרים לבחור בעוני, אבל תוהים לגבי זכותם של הורים לכפות עוני על ילדיהם. קשה לזלזל בטענה הזו, אבל המסקנה שרצוי להגדיל קצבאות ילודה ובכך להכביד את הנטל על מי שבחר להסתפק בשנים-שלושה ילדים ולעודד עוד ילודה בקרב העניים, אינה סבירה לדעתי. ואם מתערבים לאנשים בהחלטותיהם לגבי ילדיהם, מדוע אנחנו מאפשרים לציבור החרדי למנוע מילדיהם חינוך ראוי? או מדוע אנחנו לא דורשים למנוע את שטיפת המוח הדתית שהורים עושים לילדיהם? כדאי לזכור שהחרדים סבורים שדווקא הציבור החילוני הוא זה שעושה עוול לילדיו, ולכן נדמה לי שכדאי לצמצם את ההתערבות של החברה בהחלטות של משקי בית, ובכלל זה רצוי לא לסבסד ילודה, בעיקר לאור ההשלכות הכלכליות והסביבתיות של גידול האוכלוסייה.

5. בסופו של דבר בהחלט כדאי להיות מוטרדים מהמצוקה ומהעוני בישראל, אבל מוטב לא להתרגש מנתוני העוני הרשמיים, ובוודאי שרצוי להתעלם לחלוטין ממגוון דוחות העוני האלטרנטיביים, שהם ברובם מניפולטיביים. כדאי להיות מוטרדים מהפריון הנמוך של העובד הישראלי (בהשוואה לפריון העבודה במדינות המפותחות) ומיוקר המחיה, ורצוי לדרוש מהממשלה לפעול לשיפור רווחת הציבור. השילוב של פריון עבודה נמוך, שמוביל לשכר עבודה נמוך, עם מחירים גבוהים של מוצרי הצריכה, תורמים למצוקה של אזרחי ישראל, אבל לא משפיעים על העוני הנמדד. רצוי להבין שאם ממשלת ישראל תעשה (לשם שינוי) את הדבר הנכון, ותפעל בצורה נחרצת למען רווחת הציבור בישראל, היא יכולה להעלות את רמת החיים של כל הציבור, ובו בזמן להגדיל את העוני הנמדד.

ירידה ביוקר המחיה, כתוצאה מהסרת חסמי יבוא ומהגדלת התחרותיות במשק, תאפשר לתושבי ישראל לקנות יותר מוצרים ולהעלות את רמת החיים. אבל למהלך חשוב זה, שישפר בעיקר את מצב העניים, אין כל השפעה על מדידת העוני. העוני בישראל נמדד לפי ההכנסה, בלי קשר לכוח הקנייה. ומה לגבי הגדלת פריון העבודה וההכנסה? מאחר והעוני הנמדד הוא יחסי, ובפרט המדידה היא ביחס להכנסה החציונית, הרי ברור שאם פריון העבודה והשכר עולים, גם קו העוני עולה. עם העלייה בקו העוני גם ההכנסה של משקי הבית העובדים בישראל, שנמצאים בסביבת קו העוני, תעלה, ולכן אין לעליה בהכנסה השפעה שיטתית מצמצמת עוני נמדד על משקי הבית העובדים. אבל יש משקי בית (קשישים למשל) שאינם עובדים, או שחלק גדול מהכנסתם אינו מעבודה, ולכן גם אם מצבם הכלכלי השתפר בעקבות העלייה בכוח הקניה והעלייה בפריון העבודה, חלקם יפלו את מתחת לקו העוני: קו העוני טיפס מהר יותר מהכנסתם.

לסיכום, בהחלט ייתכן שאם הממשלה תעשה את הדברים הנכונים ותצליח לשפר מאוד את איכות חיי הציבור ובעיקר חיי העניים, בכל זאת שיעורי העוני יגדלו, לשמחתם של חוגגי פסטיבל העוני. ובאופן דומה, הלחץ על הממשלה לשנות את סטטיסטיקת העוני יכול דווקא להוביל לפגיעה ברווחת הציבור ולהגדלת המצוקה והעוני. ההתמקדות התקשורתית בסטטיסטיקת העוני מסיטה את הדיון הציבורי ממחדלי ממשלת ישראל, שלא עושה כמעט דבר לשיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל, נכנעת לקבוצות אינטרס צר שפוגעים בציבור הרחב, ומנהלת מדיניות כלכלית פופוליסטית. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה

עוד כתבות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; בשוק ממתינים לפרסום התחזיות להמשך

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● המשקיעים ממתינים לפרסום התחזיות להמשך שיתפרסמו היום בשעה 16:00 ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; מניית יוניליוור מטפסת לאחר הדוחות

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות, בנימוק כי הבורר סבור כי הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

הבכירה הבריטית שרוצה להשקיע במערכות הגנה: "תלמדו מישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר