בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: שלומי יוסף, רויטרס
בקשת החסינות שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו והאור הירוק שנתן יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון, להקמת ועדת הכנסת לדיון בבקשה, מציבים את חברי הכנסת בעמדה ובהליך שאינם מורגלים בהם: מעין-שופטים בהליך מעין-שיפוטי. בשל חוסר ניסיונם של רוב חברי הכנסת בהליך נדיר כזה, נראה כי מתנגדי נתניהו עושים את מרב הטעויות, והתבטאויותיהם נגד החסינות יכולים לשמש לנתניהו לפסילת הליך מתן החסינות בכנסת, אם תוצאותיו לא יהיו לטובתו.
ב-1993 ביקש היועץ המשפטי לממשלה (יוסף חריש) להגיש כתב אישום נגד סגן השר רפאל פנחסי, בטענה לרישום כוזב בספרי החשבונות של מפלגת ש"ס. בהתאם לחוק שהיה קיים אז, היה על הכנסת לקיים הליך להסרת חסינות לשם הגשת כתב האישום. ועדת הכנסת ומליאתה אישרו את הבקשה להסרת החסינות.
ח"כ פנחסי עתר לבג"ץ נגד הכנסת וטען, בין היתר, כי זכותו להליך הוגן נפגעה, משום שבדיון במליאה לא הוצג לחברי הכנסת כתב האישום המלא, לא ניתנה לחברי הכנסת הזדמנות נאותה לעיין בפרוטוקול דיוני ועדת הכנסת שדנה בהסרת החסינות, ורבים מחברי הכנסת שהשתתפו בהצבעה הסופית לא השתתפו בכל שלבי הדיון. בג"ץ, מפי השופט אהרן ברק, קיבל את העתירה, ביטל את החלטת הכנסת, הותיר את חסינות פנחסי והחזיר את הבקשה לדיון מחודש במליאת הכנסת. הדיון חזר לכנסת, שהחליטה הפעם שלא להסיר את חסינות פנחסי.
כעבור שלוש שנים, לאחר שנבחרה כנסת חדשה, חזר היועץ המשפטי (מיכאל בן-יאיר) וביקש להסיר את החסינות; והכנסת קיבלה בקשה זו. פנחסי הועמד לדין והורשע. כך, "בזכות" התנהלות בלתי אחראית של חברי הכנסת, שלא הבינו את טיב ההליך השיפוטי שהם משתתפים בו, פנחסי כמעט הצליח לחמוק מהעמדה לדין.
בפרשת הסרת החסינות של פנחסי, קבע בג"ץ את הכללים הנוגעים לדיונים הקשורים בחסינות בכנסת, שיחולו כעת גם ביחס לבקשת החסינות של נתניהו. נקבע כי הליך החסינות הוא "כעין-שיפוטי", שבו פועלת הכנסת כמעין בית משפט; הליך שמחייב כל גוף מעין-שיפוטי, לרבות הכנסת, לקיים תנאים מינימליים של דיון הוגן.
בג"ץ קבע כי על חברי הכנסת לקיים מינימום הכרחי של דיון הוגן וראוי בבקשה לחסינות, שאין בו עיוות דין, ונקבעו הכללים הבאים: יש לשמור על זכות הטיעון של חבר הכנסת הנדון; לשמוע הטענות בלב פתוח ובנפש חפצה ללא דעה קדומה וסגורה; להחליט על בסיס החומר הראייתי המוגש כדין; לשקול שיקולים ענייניים ולא פוליטיים, תוך עצמאות מחשבתית ולא הוראות מבחוץ. בג"ץ אף הזהיר את חברי הכנסת מהתבטאויות פומביות שיש בהן דעה מוגמרת טרם הדיון, ומפגיעה בהליך ההוגן לחבר הכנסת שדנים בחסינותו.
מאז הגשת בקשת החסינות של נתניהו השמיעו חברי כנסת מכחול לבן, מישראל ביתנו וממפלגות אחרות התבטאויות שיש בהן לפגוע לכאורה בהליך המעין-שיפוטי ההוגן שלו זכאי ראש הממשלה נתניהו. אמירה המתנגדת מראש לבקשת החסינות, טרם דיון ענייני ושמיעת הטענות, יכולה להיות עילה לפסילת החלטות הכנסת (כבתקדים פנחסי).
חברי הכנסת יכולים להמשיך ולדון עקרונית במוסד החסינות ובשאלה אם ראוי שראש הממשלה יעשה בו שימוש, אולם עליהם להיזהר בלשונם בהתבטאותם לגוף הבקשה ומקביעת דעה נחרצת טרם דיון. אף שזה קשה במערכת בחירות, מחובתם להבין שכעת הם מעין-שופטים בהליך ייחודי, ועליהם להבטיח לנתניהו הליך מעין-שיפוטי הוגן, לפי הכללים שבפסיקה. שיקולים פוליטיים-מפלגתיים ולא ענייניים יפגעו בזכותו הבסיסית של נתניהו לדיון ענייני והוגן.
הכותב הוא דוקטור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי; מוסמך מאוניברסיטת הרווארד; מרצה מהחוץ במרכז הבינתחומי; בשבע השנים האחרונות שימש כראש מטה משרד מבקר המדינה; בעבר שימש כעוזר משפטי בבית המשפט העליון וכעוזר לנשיא בדימוס אהרן ברק
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.