השופט איתן אורנשטיין ועו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוא השופט שאפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, תמך בקידומו, לכאורה בתמורה למימוש אינטרסים הקשורים בעבודתו של השופט. זהותו של אורנשטיין הותרה היום (ד') לפרסום על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב בעקבות בקשת "גלובס" וכלי תקשורת נוספים, ולאחר שאורנשטיין עצמו תמך בכך.
זהותו של אורנשטיין כגורם שדיבר עם נוה והתכתובת ביניהם בווטסאפ הותרו לפרסום על-ידי שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עלאא מסארווה. עם זאת, השופט מסארווה הותיר על כנו את צו איסור הפרסום הגורף בכל הנוגע לחומרים אחרים שהופקו מהטלפונים הסלולריים של נוה. "ההצדקה לצווי איסור הפרסום עודנה קיימת ולשיטתי אף ביתר שאת. חרף האמור, לא ניתן להתעלם מעמדתו של השופט אורנשטיין (שמסכים לחשיפת ההתכתבות), שכן לדבר השלכה ישירה על עוצמת הפגיעה בפרטיות שלו", קבע.
לדברי השופט מסארווה, "החומרים אסורים בפרסום, בין אם מדובר בחומר מקורי ובין אם מדובר בהעתק של החומר המקורי או בעיבוד שלהם. עוד יש לציין כי לשיטתי, הפרת צו שיפוטי בתיק זה גורמת נזק נוסף ועודף, מעבר לפגיעה הבסיסית והעמוקה בזכותו של נוה לפרטיות".
השופט ציין כי התרת הפרסום כעת תיתן תמריץ להפרת צווי איסור פרסום בעתיד.
ההחלטה התקבלה בתום דיון בבקשת "גלובס", שבה ביקשנו לחשוף את התכתובת ואת העובדה שאורנשטיין הוא השופט הבכיר שהיה בדברים עם נוה.
התכתבות בווטסאפ
בית המשפט התיר לפרסום גם את תוכן ההתכתבות בווטסאפ בין אורנשטיין לנוה, שהולידה את הטענות נגד השניים ועוררה סערה ציבורית. חילופי הדברים בין השניים בווטסאפ התרחשו ב-8 באפריל 2016, אז התמודד אורנשטיין על תפקיד נשיא בית המשפט המחוזי, תפקיד שלבסוף גם זכה בו. נוה הגיע לוועדת האיתור כממליץ על אורנשטיין, אך לא היה לו מעמד מעבר לכך.
ההתכתבות החלה בשעה 14:04, אז כתב נוה לאורנשטיין כי "השבוע אני אצל ועדת האיתור" (לבחירת נשיא המחוזי. ח'מ').
אורנשטיין השיב: "תשמור עליי".
נוה: "ברור. אם לא אתה, לא הייתי בא לשם בכלל".
אורנשטיין: "סומך עליך. תעדכן. שבת שלום ותודה רבה".
נוה: "אתה הכי מתאים וראוי. לכן נילחם בשבילך".
אורנשטיין: 📺
כאן מגיע החלק הבעייתי יותר בהתכתבות, כשנוה לכאורה מתנה את התמיכה בבחירת אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל-אביב, בכך שאורנשטיין יקיים התחייבות שנתן לו קודם לכן.
נוה כתב: "אתה תצטרך רק לקיים את ההתחייבות היחידה שסיכמנו..."; ואז נוה שלח הודעה נוספת: "לטובת ציבור הנזיקיסטים". ועוד אחת: "ששאר הענפים ישתתפו בנטל".
■ להתכתבות המלאה »
גורמים המעורים בתהליך בחירת אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל-אביב אמרו ל"גלובס" כי נוה התייחס בכך לתוכנית ארגונית שהציע אורנשטיין לערוך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ואף הציג אותה לוועדת האיתור. התוכנית כללה רפורמה בקרב המחלקה שעוסקת בדיני נזיקין במחוזי, שסבלה מפיגורים ובעיות שונות. נוה ולשכת עורכי הדין תמכו בתוכנית הזאת ורצו במימושה. אורנשטיין, אגב, נחשב לנשיא מוצלח למדי.
אורנשטיין: "התכתבות עניינית"
הנשיא אורנשטיין מסר, באמצעות יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הודעה שמסבירה את האירוע מבחינתו: "הסמכות בחוק למינוי נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב הייתה נתונה בידי שרת המשפטים דאז, איילת שקד, בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת מרים נאור, וזאת אחרי קבלת המלצה מוועדה מייעצת שראיינה את המועמדים וכן גורמים חוץ שונים ובהם ראש לשכת עורכי הדין נוה".
לפי הודעת הנשיא אורנשטיין, "לקראת גיבוש עמדת הלשכה לעניין המועמד המומלץ על-ידה, קיים נוה, כראש הלשכה, שיחות עם המועמדים השונים וביניהם השופט אורנשטיין, בהן ביקש לברר מהי תוכנית העבודה הארגונית שלו ומהם השיפורים הניהוליים שבכוונתו לבצע אם ייבחר לתפקיד".
אורנשטיין ממשיך ומסביר כי "במסגרת זו ציין נוה בפני השופט אורנשטיין כי ראוי לחזק את ההתמקצעות בתחומים שונים במחוזי בתל-אביב, ובהם התחום הנזיקי, המינהלי ותחום התובענות הייצוגיות; תחומים שלגביהם התלוננו עורכי הדין שבית המשפט המחוזי בתל-אביב לא נותן מענה מקצועי מספק, ולכן מעדיפים עורכי הדין לפנות לבתי משפט בערים אחרות. השופט אורנשטיין השיב לכך באומרו כי הוא מתכוון לתקן את הדבר ולפעול לחיזוק והתמקצעות השופטים המופקדים על תחומים אלה".
לדברי אורנשטיין באמצעות דוברות הנהלת בתי המשפט, "על רקע זה כתב נוה לאורנשטיין, ערב הופעתו בפני הוועדה המייעצת, כי נוכח התחייבותו זו הוא מתכוון לתמוך במועמדותו של אורנשטיין לתפקיד נשיא המחוזי בתל-אביב, וכי הוא המועמד המועדף על הלשכה".
לפי ההסבר של אורנשטיין באמצעות הנהלת בתי המשפט, "מדובר בהתכתבות עניינית הנוגעת לנושאים מערכתיים-ניהוליים, והניסיון ליחס לה ממד של התחייבות על בסיס אישי - אין לו שחר. אורנשטיין אכן נבחר בהמלצת הוועדה המייעצת לנשיא המחוזי בתל-אביב על-ידי השרה שקד ונשיאת העליון נאור בזכות כישוריו המצוינים לתפקיד, והוא ממלא את התפקיד בהצלחה רבה קרוב לשלוש שנים".
גם גורמים המעורים בתהליך בחירת אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל-אביב, אמרו לנו כי נוה התייחס לתוכנית ארגונית שהציע אורנשטיין לערוך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ואף הציג אותה לוועדת האיתור. התוכנית כללה כאמור, בין היתר, רפורמה בקרב המחלקה שעוסקת בדיני נזיקין במחוזי שסבלה מפיגורים ובעיות שונות. יצוין כי משרדו הפרטי של נוה עסק בדיני נזיקין באותה תקופה. על כל פנים, נוה והלשכה תמכו בתוכנית הזאת ורצו במימושה. כאמור, אורנשטיין אכן נחשב לנשיא מוצלח.
מטעם עורכי דינו של אפי נוה, בעז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רוה, נמסר: "היום ניתנה החלטה בבקשות כלי תקשורת שונים לפרסם תכתובות בין אפי נוה לשופט אורנשטיין ושופטים נוספים. בית המשפט הבהיר כי צווי איסור הפרסום, ובכלל זה פרסום כל התוכן מהטלפונים הניידים של נוה - שנגנבו ונפרצו - נותרים בתוקפם. זאת, בעיקר נוכח הפגם החמור בהשגת התכנים תוך ביצוע עבירות.
"בית המשפט הבהיר כי נוכח 'הפגיעה הקיצונית במיוחד', כלשון בית המשפט, בפרטיותו של נוה וצדדים שלישיים עימם שוחח, אין הצדקה לפרסם תכנים אלה. עוד הבהיר בית המשפט כי 'הטענה שמדובר בחומר שהושג בשלב הראשוני, לפני העברת החומר למשטרה, בדרך של ביצוע עבירה פלילית, הוא נתון שלא ניתן להתעלם ממנו, והוא ילווה את הדיונים בתיק זה בכלל המישורים'. בהתאם לכך, נדחו מרבית הבקשות לצמצום צו איסור הפרסום.
"בצד זאת, בית המשפט הבהיר כי נוכח הסכמתו של הנשיא אורנשטיין, יש לאפשר את פרסום התכתובות עימו. בא-כוח הנהלת בתי המשפט הבהיר במהלך הדיון כי מדובר בהתכתבות לגיטימית, ועתה לאחר חשיפתה ניתן לראות כי היא מדברת בעד עצמה, כפי שציין בית המשפט הנכבד בעצמו במהלך הדיון".
התרת הפרסום - לבקשת "גלובס"
ב-30 בדצמבר 2019 הגיש "גלובס" לבית משפט השלום בתל-אביב בקשה להתיר לנו לפרסם את פרטי התכתובת בין נוה ובין "השופט איקס", שכעת מותר לחשוף כי מדובר באורנשטיין. הבקשה הוגשה לאחר פרסום בעיתון "הארץ", שבו נטען כי נוה תמך לכאורה בקידומו של אורנשטיין לתפקיד בכיר בתמורה לסיוע בענייניו.
לצד פרסום זה, צצו פרסומים שונים בדבר חומרים שנטען כי נלקחו מתוך הטלפון של נוה ובדבר הקלטות והתכתבויות שקיים לפי הנטען עם שרים, פוליטיקאים, שופטים ועיתונאים לפני כשלוש שנים.
בעקבות הפרסומים הודיעה דוברות הרשות השופטת כי צו איסור הפרסום על התכתובות ניתן לבקשתו של נוה, וכי אין לה כל התנגדות שהחומרים ייחשפו, ככל שהדבר תלוי בה.
לאור הודעת הרשות השופטת, פנה "גלובס" לבית המשפט, באמצעות עו"ד אוריין אשכולי ממשרד יורם מושקט ושות', בבקשה להורות על פרסום פרטי אותה התכתבות שפרטיה נחשפו בציבור.
נוה התנגד לבקשה, ובאמצעות עו"ד בעז בן-צור, טען כי שיחותיו עם צדדים שלישיים, בהם השופט, הן בגדר מידע פרטי. "כידוע, אדם זכאי לכך שיתאפשר לו לנהל שיחות אישיות. שיחות שכאמור אינן נחלת הכלל ופרסומן יביא לפגיעה קשה וחריפה בזכויותיו של נוה לפרטיות לכבוד ולהליך הוגן".
נוה הוסיף וטען כי החקירה נגדו לידתה בחטא והחלה בגניבה ופריצה של טלפונים ניידים של נוה על-ידי כתבת גלי צה"ל הדס שטייף. נוה ציין כי גם ההתכתבות המדוברת, בינו לבין אורנשטיין, הגיעה מאותם טלפונים אישיים שנפרצו.
הנשיא אורנשטיין, מנגד, לא התנגד לחשיפת ההתכתבות שלו עם נוה.
הנהלת בתי המשפט ביקשה מבית משפט השלום לקבל את הבקשה ככל שהיא נוגעת לפרסום ההתכתבות בין נוה לאורנשטיין, במובן זה שצו איסור הפרסום הכולל על החומרים שהופקו מהטלפונים הפרוצים של נוה מיום 10.1.2019 יצומצם, ובית המשפט יתיר לפרסם את התכתובת.
דוברת בתי המשפט הסבירה, גם בשמו של אורנשטיין, כי הם מסכימים לחשיפת ההתכתבות "נוכח הפגיעה הנגרמת לשמו הטוב של השופט פלוני שהיה צד להתכתבות, בהיעדר יכולת מצדו להגיב ולהסביר את האמור בה בשל צו איסור הפרסום. כתוצאה מכך אף נגרם נזק לאמון הציבור ברשות השופטת".
"יש לשופט פלוני הסברים פשוטים, נהירים וברורים לתוכן ההתכתבות המפריכים כל טענה לפסול כביכול במגעיו עם עו"ד נוה טרם מינויו לתפקיד שבו הוא נושא כיום. על-מנת לאפשר התרשמות נכונה מתוכן ההתכתבות וכדי להציג את הדברים מנקודת ראותו של השופט פלוני, סבורה הנהלת בתי המשפט כי יש להורות על הסרת צו איסור הפרסום בכל הנוגע להתכתבות זו", נכתב בתגובה.
לשיטת "גלובס", כפי שנכתב בבקשה, דווקא הותרת צו איסור הפרסום על כנו "עלולה לעורר בציבור תחושה קשה בציבור של חוסר שוויון בפני החוק, איפה ואיפה והעדפת שמירת הסודיות של אותם שופטים, בשל היותם שופטים - על פני אזרחים אחרים מהשורה".
לאחרונה הגישה המדינה את תגובתה לעתירה, והיא גלגלה את הכדור לנוה ולשופט שהוזכר בפרסומים השונים. בתגובה נאמר כי עמדתה היא "שיש להשאיר את צווי איסור הפרסום על כנם, אבל יחד עם זאת, ככל שהדבר נוגע למקרה פרטני לגביו מבוקשת הסרת איסור הפרסום, הרי שאם כל המעורבים בפרטי המידע נשוא הבקשה יסכימו לחשיפתו, ובהיעדר פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים הקשורים במידע ובכפוף לכללי סודיות וחיסיון, כי אז תסכים המדינה לצמצום איסור הפרסום לאותו עניין בלבד".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של אפי נוה עיצומם. נוה מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו זכות החפות.