רמי גרינברג, ראש עיריית פתח-תקווה / צילום: איל יצהר
כמדי שנה המערכת המוניציפאלית נכנסת לסחרור לקראת סוף השנה עם הכנת התקציב. השנה, בעקבות אי־היציבות השלטונית, ניגשו הרשויות המקומיות לתקציב 2020 - יותר מתמיד - מתוך חוסר ודאות. כך, כאשר הים סוער הוא משפיע באופן ישיר על הספינות שבו - הרשויות המקומית.
הדבר מתבטא בחוסר תקשורת מול גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, הקפאה או צמצום של פרוייקטים ארוכי טווח, תקציבים מופחתים ועוד. במצב שנוצר, עומדות בפני ראש הרשות שתי אפשרויות פעולה: לנסות ולהתעקש על תקציבי ממשלה ולקחת סיכון שלא יגיעו לרשות בסופו של דבר, או להיכנס לכיסו של התושב ולהעלות את גובה הארנונה כדי לגבות עוד מספר שקלים בודדים.
לצערנו, הפעולה הקלה ביותר עבור ראש הרשות היא דווקא ההתנהלות מול התושב הקטן. כמה כותרות שליליות במקומונים השונים, תרעומת ציבורית בפייסבוק ולאחר תשלום חשבון הארנונה הראשון הכל יפסק כלא היה. בסופו של דבר לא מדובר בעלייה דרסטית שתמוטט משפחה בעלת הכנסה ממוצעת. לצד זאת, אין ספק כי הדבר יעמיק את הפערים בין שכבות האוכלוסיות הנמוכות, כפי שדוח העוני האחרון מוכיח - העני יהיה חלש עוד יותר.
לדרוש תקציבים ממשרדי הממשלה במיוחד בתקופת בחירות, כאמור, זו משימה מורכבת. אך אם ננסה לנטרל את הקושי הקיים, נראה שמדובר במשימה שהיא בהחלט אפשרית. כדי שהיא תצלח, על ראש הרשות להעביר מסר חד־משמעי לגורמי המקצוע תחתיו - אין לגעת בכספו של התושב ויהי מה. עם נקודת הפתיחה הזו יש להתקדם.
לאחר הגדרת המשימה ואפיון קריאת הכיוון, על ראש הרשות לדרוש מהכפופים לו, מנהלי האגפים, למפות את הצרכים באופן מדוקדק ולבדוק התאמה לקולות קוראים ולמכרזים שהמדינה מפרסמת. כאשר השכבה הניהולית בעירייה תבין כי המוצא העיקרי הוא לפעול מול משרדי הממשלה, אז הם יירתמו לנושא ויפנימו את מרצם כדי לצלוח את המשימה.
לצד זאת, ראש הרשות אינו יכול לאפשר לעצמו לשקוד על השמרים ולקוות לטוב - להפך. עליו לחתור למגע אינטנסיבי מול שרי הממשלה הרלוונטיים וגורמי המקצוע במשרדם ולהוכיח להם את הרצינות שלו. בעסקים כמו בעסקים, גם כאן - אסור למצמץ.
יש להגיע לפגישות באופן מסודר כאשר נתוני הרשות נלמדו לעומק וראש העיר שולט בהם גם תוך כדי שינה. השילוב בין ההבנה של הצוות, לרתימתו ולמאמץ הכולל של הרשות, עשויות בהחלט להניב תוצאות חיוביות. כך לדוגמה, הצלחנו בפתח-תקווה להפחית 0.38% מתשלום הארנונה לשנת 2020, כאשר סעיף ההכנסות העצמאיות בתקציב העירייה גדל באמצעות תקציבים שהועברו ממשרדי הממשלה. התקציב ממשרד החינוך גדל מ-370 מיליון שקל ל-392.2 מיליון שקל, ותקציב משרד הרווחה גדל מ-147 מיליון שקל ל-152 מיליון שקל, כל זאת בנוסף להכנסות ממשרדי ממשלה נוספים אשר עומדים על 21.5 מיליון שקל.
כראש רשות שנמצא בתפקידו קצת יותר משנה, אני בהחלט שבע רצון מההישגים השונים מול משרדי הממשלה.
יחד עם זאת, עם האוכל בא התאבון ולכן מדיניות העירייה תמשיך לדבוק בשיטת עבודה זו גם בשנים הבאות. תבינו, ככל שהתושב מאמין שהרשות מתאמצת בשבילו ולקיחת כספו הופכת להיות האופציה הפחות מועדפת של הרשות, כך גם החובות שעליו לעמוד בהן מתקבלות יותר בקלות ובהבנה.
הכותב הוא ראש העיר פתח-תקווה