שורוק (מימין) וגרמן / צילום: איל יצהר, גלובס
בבית מלאכה ברחוב צדדי בקצה אזור התעשייה של פתח תקווה, בחדר ניסויים קטן עם קירות עקומים, מוצב הרובוט של Okibo - פיתוח של סטארט-אפ ישראלי קטן שמנסה לפתור לעולם הבנייה את מה שמייסדי החברה טוענים שהוא אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים כיום בפני תחום הבנייה בעולם כולו.
המשימה של הרובוט היא לבצע כמעט את כל סוגי עבודות הטיח הפנימיות באתרי בנייה. מדובר במגוון רחב של עבודות שלא ניתן לבצע מחוץ לאתר הבנייה, ובמיוחד עבודות מן הסוג בהן נדרשת הכנה של החומר במקום עצמו. המשימות הללו כוללת בין השאר מריחת שכבות מיישרות וגימור לקונסטרוקציות של בטון, אבן או בלוקים, סתימת רווחים בין הלוחות שמהם בנוי קיר גבס, מריחת חיפוי לקירות הגבס, סתימת חורים, שפכטל, שיוף וצביעה.
מייסדי החברה הם הגיסים גיא גרמן, המכהן כמנכ"ל החברה, ונדב שורוק, המנהל את הפיתוח העסקי. לדבריהם, אפילו בסין קבלני ביצוע מתקשים לגייס את כוח האדם המתאים לביצוע העבודות הללו, שנחשבות מורכבות, קשות ומסוכנות. המחסור בכוח אדם מיומן, אומר גרמן, מביא לכך ש"פועלים סינים שבאים לישראל לבצע עבודות טיח מרוויחים 900 שקל ליום עבודה".
הקושי הזה, הם טוענים, רק ילך ויגדל. "בכל שנה נבנים בעולם 12 מיליארד מ"ר, וההיקף הזה צפוי לגדול בכ-10% נוספים בכל שנה נוספת", אומר גרמן, שמזהיר מפני "משבר בתחום העבודה בעולם הבנייה". המהפכה הצפויה, מרגיע גרמן, אינה הולכת לבוא על חשבון עובדים אנושיים. "הצורך הולך וגדל, ההיצע הולך וקטן, וצעירים ממילא לא הולכים לבצע את העבודה, בין אם יהיו רובוטים או לא יהיו רובוטים", הוא טוען, "הרובוטים לא יחליפו ידיים עובדות, אלא רק ימלאו חסר עמוק של מאות אלפי ידיים עובדות בתחום".
לפי האתר "סטטיסטיקה" (statista.com), היקף תעשיית הבנייה הגלובלית צפוי לעמוד השנה על כ-11.9 טריליון דולר, וצפוי לצמוח לכ-14 טריליון ב-2025. לפי Okibo, שווי מרכיב שכר העבודה לבדו בתת התחום שבו הם פועלים, שנקרא "Dry wall finishing", מוערך כיום ב-110 עד 200 מיליארד דולר וצפוי לזנק לכ-400 מיליארד דולר ב-2025.
"ניצבים בפני המהפכה הרובוטית הבאה"
מהפכת הבינה המלאכותית (AI), עומדת לשחק תפקיד חשוב במהפכת הרובוטיקה בעולם הבנייה. כבר בדוח של חברת המחקר והייעוץ מקינזי, שפורסם באפריל 2018, נכתב כי הגורמים המרכיבים את תעשיית ההנדסה והבנייה (E&C) - בעלי נכסים, קבלנים וספקי שירותים - לא יוכלו לאורך זמן להתעלם מהשינויים בעולם, ולהתנהג כאילו שימוש בבינה מלאכותית הוא עניין של כל התעשיות האחרות מלבדם.
הדוח מפרט את סוגי התועלות שיכול הענף להפיק מטכנולוגיה זו. לפי הדוח, בבינה מלאכותית ניתן לעשות שימוש לטובת טיוב לוחות זמנים בפרויקטים, לתחזוקה מונעת מבוססת מידע שנאסף מחיישנים שמותקנים באתרי בנייה, ולאבחון התנהגות בעלת סיכון בעזרת טכנולוגיות זיהוי תמונה במטרה לשפר את רמת הבטיחות של הפועלים.
אולם הרובוט של Okibo לוקח את כל הטכנולוגיות הללו צעד אחד קדימה. "אנו ניצבים בפני המהפכה הרובוטית הבאה", אומר גרמן, "המהפכה הראשונה הייתה כבר לפני עשרות שנים, עם רובוטים מדויקים, יעילים, אבל מאוד טיפשים. היום, במה שמכונה 'תעשייה 4.0', מחברים את הרובוטים הללו לתקשורת ולשליטה מרחוק, אבל הם עדיין טיפשים, משום שהם מבצעים משימות מתוכנתות מראש, בסביבה ידועה מראש, ומשום שהמשימה שלהם היא חזרתית. אפילו עם ראייה ממוחשבת, שיא הטכנולוגיה שלהם הוא בסך הכל לתפוס חלקים מתוך דלי.
"לאחר מכן, בשבע-עשרה השנים האחרונות, התפתח עולם המוביליות האוטונומית - רובוטים, כמו רכבים אוטונומיים, שזזים ממקום למקום, מבינים את הסביבה שלהם, מאיצים, מאטים, עוצרים וכמובן דורסים אף אחד בדרך.
"עכשיו אנחנו מדברים על היכולת לקחת את היכולת של הזרוע התעשייתית, שיודעת לפעול מהר ומדויק יותר מאשר יד אנושית, ולהוסיף לה יכולת לפעול בעולם הפתוח שבו אין תוכנית קבועה מראש, עם משימה נוספת ומורכבת בהרבה - לייצר אינטראקציה עם העולם. זו מהפכה רובוטית עם קפיצת מדרגה משמעותית, גם ברמת החיישנים, גם ברמת העיבוד, וגם בתפיסת המרחב וברזולוציה של תפיסת המרחב. סנטימטרים כבר לא מספיקים, כי כבר צריך להסתכל על העולם ברמה של מילימטרים, ובזמן אמת".
המורכבות הזו היא גם הסיבה שרובוט הניסוי של Okibo מוקם בחדר ניסוי בעל הצורה הכי לא סטנדרטית, שלא לומר עקומה, במשרדי החברה.
לדברי שורוק "כל המהפכות התעשייתיות פסחו על הענף הזה הרבה בגלל שמרנות וחוסר נכונות הבנה של הקבלנים והיזמים את מה קורה סביבם, אבל גם בגלל חוסר הבשלות של הטכנולוגיה". עם זאת, לדבריו, "בחמש השנים האחרונות יש התעוררות בתחום בשל ההבנה שמי שלא יתקדם - ייעלם".
בישראל, לתחושת גרמן, יש כיום התעוררות שמזכירה את ראשית ימי האוטו-טק, "עם קפיצה של פי שלושה בחברות בתחום הקונסטרקשן-טק בשנה שחלפה בלבד. כמו שהאוטו-טק פתאום הגיע משום מקום, על אותו משקל אנחנו מגלים את זה עכשיו בקונסטרקשן, רק שבתחום הזה השוק יותר גדול".
"להשתלט גם על הפיתוח וגם על הייצור"
Okibo הוקמה בתחילת 2018 והשקיעו בה קרנות הון סיכון, גופים בתעשיית הבנייה, בנוסף למענק שקיבלה מרשות החדשנות שבמשרד הכלכלה.
החברה נמצאת כבר בשלבי פיתוח מתקדמים והרובוט כבר מבצע ניסויים בכמה אתרי בנייה. "יש לנו אבטיפוס שבכל 2020 יעבוד באתרי בנייה ויכניס כסף לחברה מתוך עבודות, עם צוות שלנו בחברות נבחרות". מסביר גרמן, הפרויקט הראשון שלנו יהיה עם סיוון ביצוע בנתניה. ושורוק מסביר "זו הדרך שלנו לבחון את הרובוט עם חומרים מסוימים, גם לצבור ניסיון וגם להרוויח כסף".
נוסף לכך, Okibo נמצאת במגעים עם חברות בנייה וחומרים שונות ברחבי העולם. כך למשל, מספר שורוק, החברה התקבלה לאחרונה לתוכנית אקסלרציה של חברת המלט הגדולה בעולם LafargeHolcim, "במסגרתה היא תתאים את הרובוט לעבודה עם החומרים שלהם, ובתקווה, בהמשך, גם תחל לעבוד בשוק המקומי, עם קבלנים שעובדים עם אותה חברה". המודל העסקי שבו תפעל החברה, הוא מסביר, יהיה מבוסס על שותפות עם חברות ציוד וחומרים שישכירו, או יבצעו ריסלינג, לרובוט.
Okibo לא פועלת כמובן בחלל ריק. במקביל קיימות חברות נוספות בעולם שגם הן מנסות להציע פתרונות דומים, כמו חברת Canvas מעמק הסיליקון, אך השניים מביעים ביטחון רב בסיכויי הצלחתם ומקווים, לדברי גרמן, "להפוך לחברת רובוטיקה שתשלוט גם על הפיתוח וגם על הייצור ההמוני, שמוכרת מאות ואלפי רובוטים בשנה, שמסוגלים לבצע סוגים רבים של משימות". או כפי שהוא מגדיר זאת, "Okibo עוד תגרום לרובוטים הרוקדים של בוסטון דיינמיקס להסתכל עלינו מלמטה".