פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר בשבוע שעבר כי "חלק מהייסוף בשקל היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי-טווח". כלכלני בנק פועלים מעריכים מי עומד מאחורי חלק מהייסוף עליו מדבר הנגיד, ומסבירים מתי המגמה תשתנה.
בפועלים כותבים היום (א') כי להערכתם הגופים הפיננסים הם המשקיעים המוסדיים: קופות הגמל והפנסיה. "מתחילת שנת 2019 עד חודש נובמבר הם מכרו מט"ח (חלק בפעולות גידור) בהיקף של 5.9 מיליארד דולר", מסבירים בפועלים. "מכירת המט"ח של גופים אלו נובעת מעליות השערים החדות בשוקי ההון בעולם, שהעלו את שווי השקעותיהם מעבר לים, ובכדי לצמצם את חשיפתם לשער-החליפין הם מוכרים מט"ח דרך פעילות גידור. אם נראה ירידות במחירי המניות בעולם, סביר שאותם משקיעים מוסדיים ירכשו מט"ח".
נציין כי התחזקות השל מכבידה על היצואנים בישראל, וכי עד לא מזמן בנק ישראל שמר על התערבות בשוק המט"ח ככלי נגד הספוקלנטים. ברגע שהפסיק להתערב במסחר במט"ח, המגמה של התחזקות השקל התעצמה במהירות, מה שאילץ את הבנק לחזור למגרש. ביום שישי האחרון בנק ישראל שוב התערב בשוק המט"ח על מנת לבלום את ייסוף השקל. נזכיר כי רק בחודש דצמבר האחרון רכש בנק ישראל דולרים בשוק בהיקף של 2.3 מיליארד שקל, בהמשך לרכישות של 1.2 מיליארד בחודש הקודם.
במסיבת העיתונאים שנערכה לצד פרסום הודעת הריבית ביום חמישי האחרון, אמר ירון כי "במהלך 2019 התחזקות השקל הייתה חריגה ביחס למטבעות אחרים, ולהערכתנו השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות כתוצאה מהנתונים המטקרו כלכליים הבסיסיים של המשק. כתוצאה מכך, שער החליפין סטה מהחלון שתואם את הפעילות הכלכלית הנאותה ויציבות המחירים. על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף ניתן ללמוד שחלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי-טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד".
ירון הדגיש כי בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח "ככל שיידרש, ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי".