דעה: הדגש על יצירתיות מוגזם

ההישענות הפופולרית היום על יצירתיות, חדשנות וחשיבה המצאתית היא במידה רבה מפלטם של עצלנים – אלו המתעצלים לעמוד בהיקפי הידע הנדרש על מנת להתקדם לשלב הבא • דעה

סטודנטים בקמפוס אוניברסיטת אילינוי / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים בקמפוס אוניברסיטת אילינוי / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

בחיפוש שטחי אחר מוסדות המלמדים יצירתיות, חדשנות ויזמות, עולות עשרות תוצאות. החל ממוסדות אקדמיים ועד למוסדות שהם עם תואר, ללא תואר או מעל התואר. כך או אחרת, דומה כי היצירתיות היא הכלי החדש שאם רק נשים עליו יד, אזי עתידנו התעסוקתי מובטח.

היצירתיות והיזמות הן כל-כך פופולריות,שיש אף הטוענים כי השינון, העבודות והמבחנים הם מיותרים ומחזקים את הלומדים במיומנויות לא רלוונטיות. יש הטוענים כי השינון כלל אינו רלוונטי לעולם המודרני, בו התכונות הנדרשות בשוק העבודה הן גמישות, חדשנות ויצירתיות (בסדר כזה או אחר).

בפועל ומבלי להקטין בחשיבותם של גמישות ויצירתיות, מוזרה ההתעלמות מגוף הידע הנמצא בבסיסה של כל המצאה או חדשנות טכנולוגית.

האנשים העומדים בראש הפירמות הגדולות בעולם הם כמובן אנשים יוצאי דופן ואינם מיצגים את הכלל, ובכל זאת גם הם, מרביתם, אנשים משכילים וידענים שלמדו באוניברסיטאות הטובות בעולם (מארק צוקרברג מפייסבוק למד בהרווארד, ג'ף בזוס מאמזון למד בפרינסטון, ריד הסטינגס מנטפליקס הוא בוגר סטנדפורד ועוד).

הניסיון האקדמי והמחקרי מוכיח פעם אחר פעם ודור אחר דור כי היכרות עם הידע הקיים, לצד היכולת להסקת מסקנות על בסיס אינטגרציה של גופי ידע, הם תנאים הכרחיים לפריצות דרך. ההכרח לדעת אינו מצוי רק בבסיסה של חדשנות. בכל תפקיד היום, יותר מבעבר, אנו נדרשים לדעת והרבה. להכיר מנעד רחב של עולמות תוכן, להכיר מערכות מסובכות, ללמוד טכנולוגיות חדישות וחדשניות, לבחון סביבה עסקית מורכבת המשתנה תדיר, ללמוד התנהגויות אנושיות מפותלות, פוליטיקות ארגוניות ועוד ועוד.

אם בעבר הידע היה לפעמים נחלתם או זכותם של אינטלקטואלים, היום כל אחד נדרש לרמת ידע גבוהה ומורכבת מאוד וכזו שגם נדרש להעמיק ולהרחיב אותה על ציר הזמן. בהקשר זה מתפתחת הגישה של Lifelong learning, העוסקת במוטיבציה ובהכרח להמשיך ללמוד ולהעמיק לאורך החיים.

בהקשר למוסדות השכלה, ניתן להחליף או לגוון בהוראה מערבת יותר וכזו שלוקחת בחשבון את מאפייניהם ומגבלותיהם של הלומדים (ועדיין, אין כמו הרצאה טובה), אבל אין בשיטות ההוראה בכדי להקטין את החשיבות של הידע. והידע נרכש - צר לי לנפץ סטיגמות, -באמצעות חזרה, שינון ויישום (אפילו ההבנה, אין בה די על-מנת להבטיח ידע שמאפשר יכולת שליפה של המידע שהובן).

ההישענות הפופולרית היום על יצירתיות, חדשנות וחשיבה המצאתית היא במידה רבה מפלטם של עצלנים - אלו המתעצלים לעמוד בהיקפי הידע הנדרש על-מנת להתקדם לשלב הבא.

לא יטעו המורים ומערכת החינוך אם יאמנו את הלומדים ברכישת ידע, שינונו, שליפתו ושימוש בו. הידע הוא כוח והוא בבסיסה של יכולת חשיבה אינטגרטיבית ומורכבת. העתיד מצוי אצל מי שלומדים. נכון שחלק שוכחים, אך אלו שכן זוכרים, משתמשים בידע כבסיס לצמיחה מקצועית ואישית.

ידע ושימוש בו לא ניתן לרכוש בלי שיעורי בית, מבחנים ועבודות - תהליך ארוך וקשה, אך עם זאת הכרחי. בהקשר זה רלוונטיים דבריו של ניוטון שאמר: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים", בהתייחסו לדורות של מדענים שקדמו לו ומתוך כבוד לידע שהיה עוד לפניו. אפילו ניוטון לא התחיל ברעיון אלא ביסס את רעיונותיו על הידע שקדם לו.

הכותבת היא ראש ההתמחות בשיווק ופרסום במכללה למינהל

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988