הלבנת הון | פיצ'ר

260 אלף דולר בקופסאות אוריאו: כך ניסו להבריח כספים בישראל ב-2018

רשות המסים גבתה במחצית הראשונה של 2018 כ-1.2 מיליון שקל מישראלים ומתיירים שניסו לעבור ב"מסלול הירוק" בנתב"ג מבלי לדווח כנדרש • תיקון לחוק איסור הלבנת הון הביא לזינוק במספר הקנסות שחילקה הרשות

הברחות כספים בנתב"ג / צילומים: תמר מצפי, shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הברחות כספים בנתב"ג / צילומים: תמר מצפי, shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כ-1.2 מיליון שקל - זהו הסכום שגבתה רשות המסים מישראלים ומתיירים שנכנסו או יצאו מישראל במחצית הראשונה של שנת 2018 וניסו לעבור ב"מסלול הירוק" בנתב"ג, מבלי לדווח על סכומי כסף שמנים שהיו בכיסם.

רשות המסים פרסמה הבוקר (א') את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על "מפרי דיווח" - נוסעים שלא דיווחו למכס על הכנסת והוצאת כספים, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר - במחצית הראשונה של שנת 2018.

במחצית הראשונה של 2018 ניתנו 126 החלטות, שסך העיצום הכספי בגינן עומד על 1,211,989 שקל. זאת, לעומת 23 החלטות במחצית הראשונה של שנת 2017 בסך כולל של 172,260 שקל בלבד.

העלייה במספר מקרי הפרות הדיווח נובעת מכניסתו לתוקף של תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שהוריד את סף חובת הדיווח על כספים במעברי הגבולות מ-100 אלף שקל, ל-50 אלף שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים, ול-12 אלף שקל במעברי הגבול היבשתיים. תיקון החוק נכנס לתוקף בחודש דצמבר 2017, אך האכיפה בפועל החלה רק בסוף חודש פברואר 2018, לאחר תקופת הסתגלות וסבלנות מצד הרשויות של שלושה חודשים, אשר במהלכה ניתנו התראות בלבד, והוגברה המודעות לשינוי החוק במעברי הגבול.

העיצום הכספי הגבוה ביותר, בסך 250 אלך שקל, הוטל על סעיד מחמוד יחיא, איש עסקים אמריקאי תושב פוארטו ריקו, המחזיק בשמונה תחנות דלק בפוארטו ריקו. יחיא נתפס בשעה שנכנס לישראל דרך נתב"ג כשברשותו סכום 260 אלף דולר במזומן, מוסתרים בתוך קופסאות עוגיות אוריאו, מבלי שהצהיר על הכספים שברשותו. לטענתו, מקור הכספים מהכנסותיו מעסקי הדלק שבבעלותו, אשר חסך במהלך 3 שנים ושמר בביתו בכספת. לדבריו, רוב הכספים נמשכו מחשבונות הבנק של החברות, וחלקם נלקחו מקופת העסק לפני שהופקד בבנק או הוחלף לשטרות של 100 דולר אמריקאי.

לצורך הוכחת יכולתו הכלכלית, הציג המפר דוחות שהגיש למס הכנסה בארה"ב לשנים 2014, 2015 ו-2016 וטיוטת דוח לשנת 2017, מהם למדה ועדת העיצומים כי הכנסתו השנתית הממוצעת עומדת על כ-75,000 דולר. הוועדה קבעה כי לא ניתן להסיק מהמסמכים מסקנות בנוגע למקור הכספים שאותם הביא המפר לישראל, שכן לא הוצג קשר ישיר בין הכספים שנתפסו לבין חשבונות הבנק. בנוסף, חלק מהכספים שנתפסו על-ידי בודקי המכס, היו מאוגדים בתוך חבקים שעטפו את השטרות (בסך של 100 דולר), עליהם ניתן לראות חותמת של סניף הבנק הנושאת תאריך משנת 2015. כאשר המפר נשאל על כך, הוא השיב כי החליף בדלפק הבנק שטרות קטנים לגדולים.

הכסף שהוברח בקופסת עוגיות האוריאו / צילום: דוברות רשות המסים
 הכסף שהוברח בקופסת עוגיות האוריאו / צילום: דוברות רשות המסים

ועדת העיצומים ציינה בהחלטתה כי היא רואה בחומרה את התנהלותו ואת ניסיונותיו היצירתיים להערים על בודקי המכס ולהבריח את הכספים, וכן קבעה כי לא קיבלה את הסבריו לעניין מקור הכספים, ולקחה בחשבון את עובדה שהמפר לא דיווח על הכספים למכס האמריקאי, גם כאשר יצא מארה"ב.

כעבור כשלושה חודשים נתפס יחיא שוב בכניסתו לישראל דרך נתב"ג, כאשר הפעם נתפסו ברשותו 27,000 דולר אמריקאי עליהם לא דיווח כנדרש. יחיא טען כי סבר שסף הדיווח על הכספים עומד על 100,000 שקל.

בהחלטתה שקלה הוועדה את שינוי סף הדיווח מ-100,000 שקל ל-50,000 שקל, ואת שיתוף-הפעולה של יחיא עם בודקי המכס, והטילה עיצום כספי על סך 5,000 שקל.

"שכח" שיש ברשותו 125,000 אירו

עיצום כספי משמעותי נוסף, על סך 225 אלף שקל, הוטל על איליה גבריאלוב, שבעת כניסתו לישראל הגיש למכס טופס דיווח כוזב בשפה הרוסית, בו הצהיר כי אין ברשותו כספים מעל לתקרת הדיווח. בבדיקה שנערכה התגלו ברשותו 125,000 אירו ו-40,000 דולר במזומן.

בטיעוניו בפני הוועדה להטלת עיצומים כספיים, טען גבריאלוב כי כאיש עסקים שטס הרבה, הוא מכיר את חובת הדיווח באופן כללי, אך לא בירר מהו סף הדיווח בישראל. לטענתו, הוא ידע כי אין צורך להצהיר על ה-40,000 דולר, ו"שכח" שיש ברשותו 125,000 אירו. הוועדה התקשתה לקבל את טענתו, לאור העובדה שהמפר ביקר מספר פעמים בישראל.

במקרה אחר נתפס "בלדר" כספים, בשעה שניסה להעביר 16,870 אירו ו-2,400 שקל במזומן דרך המסלול הירוק בנתב"ג, כשהם מוסתרים בתוך תיק השטריימל שלו. המפר, שלמה אדלשטיין, אזרח ישראלי תושב בני-ברק בן 74, טען כי הוא עובד בישיבה תורנית בצרפת, בה הוא מעביר שיעורים כפעמיים בחודש. לעניין מקור ויעד הכספים, אדלשטיין מסר כי הוא אינו הבעלים של הכסף, וכי קיבל את הכספים בישיבה בה הוא מלמד מ-6 אנשים שונים, אותם הוא מכיר, בתוך מעטפות סגורות. לדבריו, מקורם של הכספים מעבודה בישיבה של אותם אנשים שביקשו לשלוח את הכספים למשפחותיהם בישראל. לדבריו, הוא עשה זאת ללא כל תמורה, לשם עשיית "מצווה".

הוועדה התקשתה לקבל את טענת אדלשטיין לעניין הלגיטימיות של הכספים מבחינת המקור והיעד שלהם. עוד נקבע בהחלטה כי מדוח החקירה עולה כי אדלשטיין הסליק את הכספים בתיק של "השטריימל" שהיה בתוך המזוודה, וכשנשאל אודות טובין או כספים חבי דיווח למכס, ענה כי ברשותו כ-10,000 אירו בלבד.

לעניין המודעות לחובת הדיווח, אדלשטיין מסר כי הוא הכיר את חובת הדיווח על העברת כספים במעבר הגבול, אך חשב שתקרת הדיווח עומדת על כספים בשווי העולה על 100 אלף שקל. בנוסף הודה אדלשטיין כי הכיר את חובת הדיווח על הוצאת כספים בצרפת, העומדת על 10,000 אירו, וכי הסליק את הכספים במטרה להימנע מדיווח לרשויות צרפת.

הוועדה החליטה לא לקבל את גרסת המפר לפיה לא הכיר את חובת הדיווח, בהסתמך על כך שכשנשאל על-ידי נציגי המכס עם כניסתו לישראל, לפני הבדיקה, האם יש ברשותו כספים החייבים בדיווח, השיב כי ברשותו 10,000 אירו (סכום שהוא מתחת לסף הדיווח 50,000 שקל).

מעבר לכך, נכתב בהחלטה: "היכרותו את חובת הדיווח, תדירות גבוהה של נסיעותיו, התנהלותו מול פקידי המכס בעת הבדיקה והסתרת הכסף בנסיבות המקרה, מחזקים את העובדה כי המפר בחר להתחמק ממילוי חובת הדיווח גם בישראל. מעבר לאמור, במקרה דנן המפר שימש בפועל כבלדר להעברת כספים עבור שולחיו מבלי לדווח עליהם. תדירות נסיעותיו לצרפת (כל שבת שנייה) אף מחזקת עובדה זו, ובכך למעשה מימש המפר את חשש הרשויות מהלבנת הון באמצעות העברת מזומן במעברי גבול, חשש עמו נועדה חובת הדיווח להתמודד".

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מנהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים.

חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף - מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר; המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים - העולים על 50 אלף שקל; וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 50 אלף שקל בדואר או בדרך אחרת. בנוסף, צו איסור הלבנת הון קובע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 שקל.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט אכיפה פלילית או מינהלית. ההליך המינהלי מיועד להשית סנקציה מינהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית, והוחלט להסתפק בהליך מינהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מינהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי.