רוסים ישראלים / אילוסטרציה: שאטרסטוק
מרבית המחקרים העוסקים בשילוב כלכלי-חברתי של עולים בישראל מתמקדים ברמה הארצית. מבלי לגרוע מחשיבותם של מחקרים אלו, אין מספיק ידע אקדמי מבוסס על השתלבותם של עולים ברמה המוניציפלית בישראל. כך שלא ידוע לנו החוקרים, ובטח שלא ידוע לקובעי המדיניות ברמה המוניציפלית והארצית, האם בערים מסוימות עולים משתלבים באופן מוצלח יותר או פחות.
בימים אלו, בהם אנו מציינים 30 שנה לעלייה הגדולה ממדינות ברית-המועצות לשעבר, עלייה שזכתה למחקר מקיף ברמה הארצית - מתבקשת בחינת השתלבותם בערים השונות.
במחקר, שבוצע בשיתוף פעולה עם ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, נעשה שימוש בפרמטרים של "מדד רופין" לשם בחינת השתלבותם של עולי ברית-המועצות לשעבר ב-8 ערים מרכזיות: ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, ראשון-לציון, פתח-תקווה, אשדוד, באר-שבע ונתניה. המחקר מתבסס על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונבחנו בו מספר מדדי שילוב כלכליים וחברתיים. בכל אחת מהערים נבדקו המדדים עבור עולי ברית-המועצות לשעבר בהשוואה לישראלים הוותיקים (היהודים) המתגוררים באותה העיר, בהשוואה לנתון הארצי עבור עולי ברית-המועצות לשעבר ובהשוואה לממוצע הארצי הישראלי.
הממצאים מצביעים על הבדלים בולטים בהשתלבות עולים מברית-המועצות לשעבר בערים השונות. נמצא כי עולי ברית-המועצות לשעבר המתגוררים בתל-אביב-יפו שולטים טוב יותר בשפה העברית בהשוואה לעולים המתגוררים בערים אחרות. כך נמצא ש-52% מהעולים המתגוררים בתל-אביב-יפו שולטים בשפה בצורה טובה מאוד לעומת 24% מהעולים המתגוררים באשדוד, 26% מהעולים המתגוררים בחיפה ו-28% מהעולים המתגוררים בבאר-שבע. בחינת רמת החיים מעלה תמונה דומה. רמת החיים של יוצאי ברית-המועצות לשעבר בישראל נמוכה משמעותית מרמת החיים של ישראלים ותיקים ומתקרבת לממוצע הארצי הכולל.
אך בחינת רמת החיים בערים השונות מעלה כי רמת החיים הגבוהה ביותר היא של עולים המתגוררים בתל-אביב-יפו בעוד הנמוכה ביותר היא של עולים המתגוררים באשדוד. עם זאת, התקבל ממצא מעניין לפיו רמת החיים של עולי ברית-המועצות לשעבר המתגוררים באשדוד גבוהה יותר מזו של הישראלים הוותיקים המתגוררים בעיר זו. מגמה ההפוכה למגמה שנצפתה ברמה הארצית. את מדדי השילוב בשוק העבודה בחן המחקר בנפרד עבור נשים וגברים. ממצאי המחקר מצביעים כי ברמה הארצית השילוב בשוק העבודה של עולי ברית-המועצות פחות מוצלח בהשוואה לישראלים הוותיקים.
אך גם כאן, אשדוד יוצאת דופן - בעיר זו אומנם רמת השילוב של עולי ברית-המועצות לשעבר היא מתחת לממוצע הארצי, אבל היא מוצלחת יותר בהשוואה לישראלים הוותיקים המתגוררים באשדוד. עוד נמצא כי עבור עולי ברית-המועצות לשעבר השילוב המוצלח ביותר בשוק העבודה מתקיים בפתח-תקווה ובתל-אביב-יפו, בעוד השילוב הפחות מוצלח מתקיים בבאר-שבע, חיפה וירושלים. הדפוס הכללי המתקבל עבור עולות מברית-המועצות לשעבר דומה אך עבורן מסתמנים קשיי השתלבות בשוק העבודה גם בנתניה.
האם עולי ברית-המועצות לשעבר המתגוררים בערים השונות אופטימיים באותה מידה לגבי עתידם? המחקר מראה כי ברמה הארצית עולי ברית-המועצות לשעבר פחות אופטימיים בהשוואה לישראלים הוותיקים. אבל יש הבדל בציפיות אלו בערים השונות: עולי ברית-המועצות לשעבר אופטימיים יותר בתל-אביב-יפו (53%) בחיפה (48%) ובפתח-תקווה (48%) ברמה הקרובה לזו של הישראלים הוותיקים, בעוד האופטימיות הנמוכה ביותר מדווחת באשדוד (37%) וראשון-לציון (37%).
ממצאים ראשוניים אלו מצביעים על חשיבות ניתוח השתלבות עולים ברמה העירונית. למרות שהעולים מברית-המועצות לשעבר בערים השונות לא מובחנים בצורה משמעותית ברמת ההשכלה שלהם או בפרופיל הדמוגרפי שלהם - השתלבותם הכלכלית והחברתית בערים השונות לא אחידה. חשוב להמשיך ולחקור השתלבות עולים מקבוצות מוצא נוספות ברמה העירונית על מנת לשפר את תהליכי הקליטה. אחד האתגרים בהקשר זה הוא היעדר נתונים רשמיים באיכות טובה על העולים המתגוררים בערים השונות.
הכותבת היא ראש התוכנית לתואר שני בהגירה ושילוב חברתי וחברה במחלקה למינהל עסקים המרכז האקדמי רופין