גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרטל הגיזום: העליון הגדיל משמעותית את סכומי החילוט מהמורשעים

במסגרת הפרשה הורשעו 9 חברות ו-15 ממנהליהן בעבירות הקשורות בתיאום מכרזי גיזום שפורסמו ע"י חברת החשמל ורשויות מקומיות שונות ● 12 מהמורשעים ערערו, אך ביהמ"ש העליון הותיר את ההרשעות ואת העונשים על כנם

גיזום / צילום: שאטרסטוק
גיזום / צילום: שאטרסטוק

בית המשפט העליון נתן היום (ד') את פסק דינו בערעורים בפרשת "קרטל הגיזום", במסגרתה הורשעו 9 חברות ו-15 ממנהליהן בעבירות הקשורות בתיאום מכרזי גיזום שפורסמו על-ידי חברת החשמל או רשויות מקומיות שונות.

12 מהמורשעים ערערו על הרשעתם, בעוד המדינה ערערה על קולת העונש שנגזר על 7 מהם. בית המשפט העליון החליט שלא להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, והשאיר את ההרשעות ואת העונשים שגזר בית המשפט המחוזי על כנם.

לצד זאת, רשות התחרות והפרקליטות נחלו הצלחה משמעותית בערעור שהגישו על הסכומים שבית המשפט המחוזי התיר לחלט מהמורשעים. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והורה על הגדלה משמעותית בסכומי החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון, כשדחה את הטענות כי יש לקזז סכומים "לגיטימיים" שהרוויחו המורשעים מהמכרזים בהם נטלו חלק.

לנאשם ירון בלווא, בעליה של חברת גיזום הנושאת את שמו, הוגדל סכום החילוט מ-200 אלף שקל ל-800 אלף שקל; לאחים פרץ ואסא קופר וחברת הגיזום שבבעלותם "ורד בר" הוגדל סכום החילוט מ-350 אלף ל-2 מיליון שקל; לרמי ברזלאי והחברה שבבעלותו "מנהרת אשקלון" הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף שקל ל-720 אלף שקל; ולחברת השביל הירוק שבבעלות הראל גולסט הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף שקל ל-540 אלף שקל.

כאמור, בית המשפט העליון דחה את הערעורים בשאר העניינים והשאיר על כנם את הרשעת הנאשמים ואת העונשים שנגזרו עליהם, לרבות עונשי המאסר בפועל שנגזרו עליהם: ירון בלווא - 11 חודשי מאסר וקנס; ארז מיארה, מנהל עסקי הגיזום של חברת מוקה גיזום - 8 חודשי מאסר וקנס; רמי ברזלאי - 7 חודשי מאסר וקנס; פרץ קופר - 45 ימי מאסר, חודשיים עבודות שירות וקנס; ואסא קופר - חודשיים מאסר, 4 חודשי עבודות שירות וקנס.

במרכז פרשת "קרטל הגיזום", ניצבו תיאומים שערכו ביניהן החברות המובילות בארץ לביצוע עבודות גיזום, בקשר ל-16 מכרזים שבוצעו ברובם בעבור חברת החשמל, לביצוע עבודות גיזום עצים באזורים שונים בארץ שנערכו בעיקר בשנים 2009-2010.

במסגרת התיאום, לקראת פרסומו של מכרז לביצוע עבודות גיזום, נפגשו ביניהם הקבלנים הרלוונטיים וגיבשו הסדר כובל. במרבית המקרים סיכמו הצדדים כי הצעתו של אחד מקבלני הגיזום - שמחירה סוכם מראש - תזכה במכרז, וקבלנים אחרים יגישו "הצעות גיבוי", כלומר הצעות במחירים גבוהים יותר שנועדו ליצור מראית-עין של תחרות. לעתים ניתנה גם התחייבות של מי מהמתחרים הפוטנציאליים שלא יגישו הצעה בכלל. בתמורה לכך, הזוכה הצפוי היה אמור להעסיק את האחרים כקבלני משנה באזור שבו זכה או לשלם להם סכום מוסכם. ביתר המקרים התבטאה התמורה בציפייה להדדיות במכרז אחר.

בעקבות מעשיהם, הורשעו החברות ומנהליהם בעבירות של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

הפרשה התפוצצה בעיקר בעקבות עדותו המפורטת, שנמצאה מהימנה, של עד המדינה נוריאל גדליה, קבלן לגיזום עיצום, שפנה לרשות התחרות (אז: רשות ההגבלים העסקיים), לאחר שהיחסים בינו לבין ירון בלווא עלו על שרטון. גדליה חשף כי במסגרת מכרז של חברת החשמל, הוא סיכם עם בלווא כי יימנע מלהגיש הצעה כדי שבלווא יוכל לזכות בו, בתמורה לתשלום כלשהו שיקבל גדליה מבלווא. בפועל זכתה חברה אחרת במכרז, וגדליה סבר כי "עקצו אותו עקיצה נוראית".

עיקר טענותיהם של המערערים על הרשעתם בעבירה לפי חוק התחרות, התמקדה בטענה כי מעשיהם לא היו חלק מפעולה שיטתית, ולכן טעה בית המשפט כשהרשיע אותם בכך שכרתו הסדר כובל "בנסיבות מחמירות". בית המשפט העליון דחה כאמור את הטענות האלה והדגיש כי "התנהלותם השיטתית של חלק מהמערערים, שבעטיה הורשעו בעבירה בנסיבותיה המחמירות, באה לידי ביטוי במלוא עוזה רק לאחר בחינת כלל האישומים שבהם הורשעו. במילים אחרות, ביחס לחלק מהאישומים - אילו היו עומדים לבדם - לא ניתן היה להרשיע את המערערים במדרג החמור של עבירת צד להסדר כובל מחמת השיטתיות במעשים, ורק החיבור ביניהם ובחינתם כחלק ממארג התיאומים הכולל במסגרת חלוקת השוק, הם שמביאים למסקנה כי התקיימה השיטתיות האמורה".

בנוסף, נדחו גם כל טענות המערערים ביחס להרשעתם בהלבנת הון, אם כי שופט העליון עוזי פוגלמן, אליו הצטרפו השופטים ג'ורג' קרא ואלכס שטיין, קיבל באופן חלקי את טענת המערערים לפיה מדובר במקרה הראשון במסגרתו מועמדים לדין נאשמים הן על עבירת המקור של קבלת דבר במרמה לפי חוק ההגבלים העסקיים, והן לפי חוק איסור הלבנת הון.

פוגלמן אומנם ציין כי העמדתם לדין אכן כרוכה בתקדימיות מסוימת, אך גם כי "ראשוניות ההעמדה לדין של המערערים בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון בנסיבות המקרה, כרוכה בפגיעה 'ברף הנמוך ובשולי האינטרסים המוגנים על-ידי טענת האכיפה הבררנית'", ונכנסת בהחלט לשיקול-הדעת הרחב שיש לגורמי האכיפה בבואם לשקול העמדה לדין של חשודים.

לצד זאת קבע פוגלמן כי "יש ליתן משקל להיותו של כתב האישום שלפנינו הראשון שהוגש בגין עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון לצד עבירה של צד להסדר כובל. לראשוניות זו בהעמדה לדין בעבירות חוק איסור הלבנת הון יש לתת משקל בשלב גזירת העונש".

ביחס להיקף החילוטים שכאמור הוגדל משמעותית בפסק הדין של העליון, דחה השופט פוגלמן, בהסכמת יתר השופטים, את טענת המערערים, לפיה חלק מתקבולי הזכייה במכרזים ניתנו עבור עבודה שבוצעה "כדין". לדברי פוגלמן, "ליבו של הפסול בקבלת התמורה עבור המכרז הוא במצג הכוזב שהטעה את ועדות המכרזים לחשוב כי לפניהן הצעות תחרותיות. על-פי קביעות בית המשפט המחוזי, מצג-השווא האמור היה בעל השפעה ממשית על החלטות הוועדות להתקשר עם הקבלנים הזוכים במכרז, והדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שעסקינן במאטריה של מכרזים ציבוריים.

"אותו 'חטא ראשון' מכתים את כל התקבולים שהועברו על בסיס אותה התקשרות. לא ניתן לבחון את התמורה שהתקבלה עבור העבודות משל הייתה זו סביבה 'סטרילית' שבה ניתן לבודד מטבע מטבע, ולהפנות - זה לצורך ביצוע עבודות הגיזום, וזה לצורך הפקת רווח לקבלן המרמה. הטענה שמבקשת לראות בעבודות שבוצעו כ'לגיטימיות', מנסה לנתקן מההקשר העברייני שעמד ביסודן, ובפרט מהדרך הפסולה שבה הושגה הזכייה שהן בוצעו מכוחה".

בהתאם, פוגלמן קבע כי "כל התמורה שהתקבלה כתוצאה מהחלטות ועדות המכרזים הרלוונטיות על ההצעות הזוכות היא רכוש שמקורו בעבירת קבלת דבר במרמה לפי חוק איסור הלבנת הון", וכי יש לשלול מהמערערים את כל התקבולים שהפיקו כתוצאה מהשתתפותם במכרזי עבודות הגיזום, החלטה שמשמעותה כאמור הגדלה משמעותית של היקף הכספים שיחולטו.

את המדינה ייצגו עורכי הדין אשר גושן, אייל פרזון ויצחק שפיגלר מרשות התחרות ועורכי הדין עמרי קופלר ודן אלדד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר